וינשטיין אישר כשרות ללא הרבנות? הגר”ד לאו תובע ייצוג משפטי חיצוני

בעקבות החלטת היועץ המשפטי לממשלה לאפשר תעודות כשרות לבתי עסק, על אף שאינן מאושרות על ידי הרבנות הראשית - דורש הרב הראשי לאפשר לרבנות לקבל ייצוג משפטי חיצוני בעתירה שהוגשה לבג"צ
אליעזר היון
כ"ב אייר התשע"ה / 11.05.2015 13:13

הרב  הראשי לישראל, הגר”ד לאו, תובע מהיועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, לאפשר לרבנות הראשית לשכור עורך דין חיצוני שייצג אותה מול החלטתו להתיר תעודות כשרות לבתי אוכל, הגם שאינן מאושרות על ידי הרבנות.

כפי שפורסם בחרדים 10, היועץ המשפטי לממשלה, קבע כי מעתה יוכלו בעלי מסעדות להציג תעודת השגחה, אף שהיא לא מטעם הרבנות הראשית לישראל, כפי שחייב החוק עד כה.

המשמעות היא: כשרות אלטרנטיבית הנהוגה במסעדות מסוימות ברחבי הארץ – מקבלת  הכשר משפטי מצד המדינה.

ההחלטה של היועץ המשפטי הגיעה בעקבות עתירה לבג”ץ, שהוגשה על ידי עורכת הדין ריקי שפירא רונזברג, המייצגת שני בעלי מסעדות מירושלים, בטענה שהאוכל שהם מוכרים כשר – אף על פי שהרבנות היא לא זו שמפקחת עליו.

במכתבו כותב הרב הראשי, כי המחוקק ביקש להגן על ציבור שומרי הכשרות בישראל באמצעות הקביעה כי לא יתאפשר כל מצג כשרותי בכתב לגבי בית אוכל, בלא שניתנה לו תעודת הכשר מטעם הרבנות הראשית לישראל, או גורם אחר שהוסמך לכך.

הרב לאו מציין, כי הוא ועמיתו, הראשל”צ הגר”י יוסף, נפגשו עם וינשטיין וניסו להסביר לו את חומרת העניין – אך הוא בחר שלא לקבל את עמדת הרבנות.

“מיותר לציין כי אנו מיצרים מאד על עמדתך זו, וסבורים כי היא עשויה להוביל להטעיה חמורה של ציבור שומרי הכשרות בישראל”, כתב הרב לאו.

בעקבות זאת, מבקש הרב הראשי, אישור מיוחד מאת היועץ המשפטי, לקבל ייצוג חיצוני בפני בית המשפט בעתירה הנידונה.

יצוין, כי חרף הפולמוס בין הרבנות למשרד היועץ המשפטי, גורם ברבנות הראשית אמר לחרדים 10, כי הוא אינו מודאג מההחלטה של וינשטיין, שכן על פי ההסכם הקואליציוני בין יהדות התורה לליכוד יתוקן החוק על מנת להשאיר את הסמכות היחידה בידי הרבנות.

הגורם ציין כי על פי סעיף 49 בהסכם, “אם בג”צ יבטל המונופול של הרבנות הראשית על הכשרות, הממשלה תתקן את החוק כדי להשיבו”.

מכתב הרב לאו

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות