קובי סלע, האיש שההשקות של החברות שעובדות עם משרד יחסי הציבור שלו – הקטן והצנוע יחסית לאחרים, אך נוחל הצלחה בעיקר ביחסי האנוש – תמיד נראות משתלמות ומושקעות, ומי שבעיקר דואג לפנק את ידידיו הרבים, חיתן אמש את בתו נויה במזל טוב. החתונה נערכה באולמי קדמא בתלפיות. הלכתי לראות.
בכניסה לאולם שבקומה השלישית עומדים שני חברים: מימין – רובי דויטש “אחיו” של קובי סלע, ומשמאל מוישי הורביץ, הבעלים של רייצ’ל H. כשהם רואים אותי, הם נעמדים לתמונה ומבקשים להצטלם ביחד. עד שהם התארגנו, צלמתי ונכנסתי פנימה.
בתוך האולם, על רקע שירתו של אחד הזמרים המזרחיים מובל החתן אל כיסא הכלה כדי לכסות אותה. קובי נרגש, לא ממש מבין היכן הוא נמצא, ובעיקר מרוב התרגשות לא מפסיק לחייך.
קובי עומד נרגש ומביט בחתן מכסה את בתו הכלה. ברקע מתחילה להישמע ההקלטה של הכלה, שהוקלטה מבעוד מועד באולפן – ברכת הכלה. מאחורי כתפו עומדת יונת קפלן, מנהלת המשרד, מאושרת ומחייכת. כי בסך הכל קוביס זה משפחה.
בתוך האולם מתחיל הזמר גד אלבז לשיר לכלה את אחד משיריו. ככה הם יכנסו לחופה. גד אלבז מופיע הערב גם בתאטרון ירושלים ביחד עם חיים ישראל, ומיד כשסיים לשיר יצא לאירוע…
בנתיים ההורים מתחלפים. את החתן נושאים שני הוריו לחופה, ובצד הכלה קובי סלע ורעייתו נחמה נושאים את בתם לעבר החופה. מנהג חדש, לוחש מישהו מהצד לחברו. והחבר משיב: בסוף זה יהפוך למנהג אצל כולם.
השושבינות הקטנות, עליהם הוטלה מלאכת פיזור הוורדים על השביל המוביל לחופה מתקשות בפיזור אחיד ומהיר. אחד הילדים מתנדב לעזור להן לפזר במהירות ויעילות.
אבי הכלה מוריד את ראשו כדי שדמעה סוררת לא תלכד בעדשת המצלמה. האימא סיפרה אחר כך שהיא לא מעכלת שזה קרה. וכל הדברים קורים כל כך מהר, משמחה לשמחה.
בזמן שהקהל מתרכז סביב החופה, לצפות בסידור הקידושין, עומד בצד האולם ישראל פריד, מנהל רדיו ‘גלי ישראל’, יחד עם יוסי אייזנטל ואשר גרייבר לשיחת רעים מימים עברו.
הרב סלומון, ראש הישיבה בה למד החתן – ‘נחלת דוד’, מבקש לוודא עם החתן שאכן הטבעת שלו והכל שייך לו. משאושרו הדברים, הטקס מתחיל להתנהל כסדרו.
בחופה מתחילים לשיר את שירו של שוואקי “אם אשכחך ירושלים…”, ובצד אבי שימשי (מימין) ועוזי ברוך (משמאל) מערוץ 7 שקועים עמוק בטאבלטים ובטלפון. שניה אחרי שצלמתי את התמונה הראשונה הם מבקשים מקצה שיפורים, להסתיר כמה קפלים מיותרים. השתכנעתי וצילמתי מחדש.
החופה הסתיימה. מאירקה, בנו של קובי סלע, שנראה כבר חתן בכבודו ובעצמו (מי יודע ? אצל קובי הכל בהפתעות) מתחיל לסמן ולסדר את מקומות הישיבה לפי רשימה מראש. בסוף לכולם היה מקום.
העיתונאי מענדי גרוזמן מצא את מקומו בשולחן 21. התיישב והמתין לארוחה. ומשזו בוששה להגיע, הגיע קובי סלע ופינק אותו בנדיבות בכוסית משקה אלכוהלי משובח. דקות לאחר מכן מענדי כבר שינה את התוכניות ונשאר עד לסוף האירוע.
יוסי שור, בעליו של יקבי ציון, הגיע לאחל מזל טוב לאבי הכלה, ומשהתבקש לשבת, ענה כי הוא ממהר. יש לו טיסה בעוד כמה שעות לתערוכה גדולה של יין. הוא הגיע במיוחד לאחל מזל טוב – ולצאת.
יוני קמפינסקי, צלם וכתב בשבע וערוץ 7 הגיע לאולם במצב רוח של שמחה, כמעט כמחותן במשפחה. לחיצת יד מרשימה נרשמה בינו לבין ישראל פריד מ’גלי ישראל’.
אבי רוזן, מנכ”ל רדיו ‘קול חי’, שהגיע דקות אחרי קמפינסקי, ניגש גם הוא ללחוץ את ידיו של ישראל פריד. “הוא סלב”, אומר אבי רוזן ומסדר את עצמו לתמונה מעולה.
ישי לפידות הגיע לאירוע. ממהר, לחוץ. מה קרה? יש לו עוד שני אירועים הערב. לאחר מכן, בשעות הקטנות של הלילה, הוא ייפגש עם יוסי גרין, לקראת מופע ההצדעה לגרין שייערך ברביעי בתל אביב. לחזן דובלה הלר הוא אומר: “אנחנו צריכים להיפגש יותר ולא כשאני ממהר”.
זאבי סופר, לשעבר באיחוד הצלה וכיום מנהל עסק עצמאי ליבוא ויצוא מכשור רפואי, מביט בי מצלם. אתה מכיר את זה שלצדך, אני שואל, והוא מתחיל לענות. מדובר בבעלה של מנהלת המשרד של קובי. קוראים לו ממי קפלן. הוא אחד האנשים היותר מבינים ביין טוב ואיכותי, מתוקף עבודתו.
עמרם ביטון, מבעלי רשת חנויות מקימי, הגיע לחתונה וסיפרלכולם על הדיסק החדש שהוציא והפיק בלמעלה מ-10 אלף עותקים. הוא המליץ לשמוע אותו. בעיקר את השיר ‘העבודה שבלב’.
מיד לאחר מכן אני שומע את זאבי סופר שואל: “האם לא מכבודך לתת לי להצטלם עם הצעיף?” מה חשבתם? ברור שנתתי לו. “אם יצאה תמונה גרועה אני אטפל בך”, איים. ואני אמרתי: אם זה יהיה גרוע, זה לא יעלה…
איתן דובקין מ’הבצ’פר’ יושב לצד אייל גור מפרסום גל אורן. שיטות עבודה, איך מחדירים מדיה ללקוח, כולל הוויכוח הבלתי נגמר “פרינט או דיגטל” ליווה את שיחתם, כשגור מאמין בצדקת דרכו.
בצלאל קאהן מ’קול חי’ הגיע באיחור אופנתי, מתיישב ליד אפרים קמיסר. אפרים הוא הלהיט החדש והחם בתחום הנסיעות לארה”ב ובעליו של אתר ‘אונלי ניו יורק’. דקות לאחר מכן, הארוחה פחות חשובה, ובן שיחו של קאהן מקשיב לכל מילה, כשהוא לא פוצה כמעט את פיו. עד שבצלאל קם כעבור רבע שעה.
רובי דוייטש שהביא ויסקי מיושן של 21 שנה, מתרגש יחד עם אבי הכלה לפתוח את הבקבוק. באיטיות אין קץ ובעדינות הבקבוק נפתח. דקות לאחר מכן הבקבוק היה בפחות ממחצית תכולתו. היה טעים.
באיחור רציני החתן והכלה יוצאים מחדר הייחוד. תזמורתו של רובי בנט מרעידה את האולם בדצבילים מדהימים, אך איכותיים. הכלה נשלחת אחר כבוד לעזרת הנשים, כשהחתן מונף אל על על כתפי חבריו.
הריקודים מתחילים ודקות לאחר מכן יוני קמפינסקי מערוץ 7 משתלב במעגלים כמו בחור ישיבה. השמחה פורצת גבולות והמעגלים מתרחבים מרגע לרגע. תזמורתו של רובי בנט מקפיצה את הרגלים לשמים.
על הבמה נגן החצוצרה המוכשר רפי דוידוב, מניח לרגע את הכלי בצד ומשתלב כקול שני ביחד עם הזמר הצעיר דויויד טוויב – גם הוא כוכב עולה בהפקתו של רובי בנט.
דוד חכם הגיע גם. לחיצות ידיים עם אבי הכלה, סיבוב אחד בריקוד, ומיד לאחר מכן כבר נעמד לשיחה קצרה עם החזן דובל’ה הלר.
מנחם טוקר מגיע לאולם כאשר המנה העיקרית מוגשת. קובי הנרגש לא יודע כיצד להגיב ללחיצות הידיים והחיבוקים. מישהו מהצד לוחש לי: “תראה איך זה חברים. לא משנה מה יעבור עליהם, בסוף הם תמיד מכירים אחד את השני הכי טוב”.
דקה לאחר החיבוקים מנחם טוקר ממהר להצטלם סלפי יחד עם קובי, כדי להעלות לפייסבוק שלו. “שכולם יראו שהגעתי והצטלמתי”.
בנימין ליפקין, עורך המבשר, עומד בכניסה לאולם. אבי רוזן, שכבר היה בפנים, בדיוק יצא. כשנפגשו פתחו בשיחה שלא הייתי אמור להקשיב לה. אז הותרתי אותם לבדם.
אשר גרייבר זרח מאושר כשאבי בן טוב לחץ את ידיו. “אתה שמח, הא?” אומר לו אבי. “בוודאי”, עונה אשר. ואבי אומר לו: “לא מספיק לשמוח, אתה צריך לצרוח משמחה” – ומחץ את ידיו. אשר צרח, כמובן, משמחה.
בנתיים אנשי רדיו קול חי החלו להתרכז בפינה אחת של האולם, ליד השולחן בו ישב המנכ”ל אבי רוזן. השיחה התנהלה כמובן על הרדיו, דרכי תגובה והתנצלות. אני בכל אופן לא התנצלתי שצלמתי, והלכתי.
יובל סטופל, המעבד והמפיק, הגיע מאושר. מחבק את קובי ומסרב להרפות. עוד חיבוק, עוד נשיקה, עד שקובי אמר: “די, לא נעים, כולם רואים”. סטופל, המאופק והמופנם, הגיב: “מה הבעיה? אני אוהב אותך ושמח בשמחתך”.
בהול מחוץ לאולם נעמד קובי סלע להצטלם ביחד עם בוגרי ויוצאי גל אורן. בתמונה, מימין לשמאל: קובי סלע, רבקי וינברג, שרית בלום, הניה שוחט, עליזה בניסטי ואורן אלימלך. תוך כדי שצלמתי, שאלה רעייתו של קובי האם הם מתכננים להתאחד שוב?
יהודה שלזינגר, עיתונאי ישראל היום, פוגש אותי בכניסה לאולם ושואל: “מה הסיפור עם הצעיף האדום?” עניתי לו שאין סיפור… אבל אם יצטעף איתו, הוא יבין מה הסיפור. ביצע, הצטלם, וכשהורדתי ממנו, אמר: “אני עדיין לא מבין מה הסיפור…”
“יהודה!” צועק לעברו דודו סעדה, מנכ”ל ‘בשבע’. “בא תגיד שלום”. ואז מגיע אורן אלימלך לעברו של יהודה, שמתרגש. הרבה זמן הם לא התראו. לחיצת ידיים, וכשהם נעמדו להעביר חוויות מהעבר, אני הלכתי לחפש תמונה חדשה.
העיתונאית שלהבת חסדיאל הגיעה לאירוע כמו דודה נחמדה, עם המתנה ארוזה בידיה. “איפה מניחים את זה”, שאלה. כשאמרו לה שעגלת המתנות בצד של הגברים, צחקה ואמרה: “עכשיו יסקלו אותי”. למרות זאת היא הצליחה להגיע אל עגלת המתנות, ולהניח בזהירות את המתנה האישית שלה לבני הזוג.
רובי בנט התיישב לאכול, מושיב לצידו את יובל סטופל. “ראית מה זה”, אמר יובל. “או שאנחנו יכולים לא להיפגש מאה שנה, או שאנחנו יכולים להיפגש בשבוע אחד יום אחרי יום”. מעניין מתי הם נפגשו עוד פעם השבוע.
דוד חכם, שסיים לשבת עם אנשי רדיו ‘קול חי’ בקצה האולם מבקש שאצלם אותו עם הצעיף, ואשלח לו את התמונות. צלמתי. יצאת מדהים, אמרתי. “אם מדהים, תשלח את התמונות מהר”, אמר והמשיך לדרכו.
המפיק יוחאי כפיר, שמגיע לו מזל טוב לרגל אירוסיו לעדי בורג, הגיע לאירוע מלווה בארוסתו. דקות לאחר שנפרד ממנה, ניסה לברר גם הוא מה קורה ולמה כולם מצטלמים עם הצעיף… הגשתי לו את הצעיף. כשהוא מישש אמר: “אה, זה קשמיר מעולה”.
הזמר אהרון רזאל הגיע לאולם עם הגיטרה על כתפיו. כשראה אותי, חייך לעברי ואמר: “צלמת אותי במירון רוקד… אפשר לקבל את התמונות. אה וגם תמונה עם הצעיף”. בזמן שרשם את המייל, צלמתי אותו עם הצעיף.
הזמר הצעיר והמצליח ישי ריבו הגיע לשמח את קובי ולעלות על הבמה לשיר שיר אחד. לפני כן שוחח עם קובי ויובל, ולגם כוסית משקה של “לחיים” לכבוד החתן והכלה.
אהרון רזאל, שכבר היה על הקלידים, ראה את הכוסית שכובד בה ישי ריבו, והשיט את ידו לקבל גם. קובי מילא את ידיו בשפע רב של אלכוהול וברכה. השירה אחר כך הייתה מדהימה.
מחוץ לאולם עמד ינון פאלח, העורך של עיתוני קו עיתונות. קובי ניגש אליו ושאל לטעמו: “ארק טוניסאי הנקרא ‘בוחה’ או ויסקי מיושן”. פאלח לא היסס וביקש כמובן ויסקי טוב ומיוחד.
ישי ריבו עולה על הבמה לשיר לצדו של אהרון רזאל. הקהל מפסיק לרקוד. כולם מתקבצים סביב הזמר הצעיר והמוכשר, לראות את הופעתו.
יצחק נחשוני, עורך עיתון מרכז העניינים, הגיע לאירוע לאחר שעה ארוכה, בה היה עסוק במכשיר הטלפון שלו. הוא התיישב ליד נגן הקלידים מוטי פרידמן,שניצל את ההזדמנות לסלפי מיוחד ומהיר.
בצד יושבים מנחם טוקר ואבי מימרן. טוקר מסמן לי לצלם. אני מצלם את טוקר מחבק את מימרן, עד שלא נותר לו אוויר. “אני אוהב אותו אהבת נפש”, אומר טוקר לכל הסובבים. מהצד מישהו אומר: “נגמר האוויר למימרן”. וטוקר עונה: “זה לא בגללי, זה בגלל הסיגריות”.
יוסי אייזנטל התבקש לראות קטע וידאו מיוחד, לפני שיופץ. הוא הרכיב בדחילו ורחימו את משקפיו, הביט בסרטון ולאחר מכן העניק את הערותיו.
כשהגיע הראש ישיבה. הבחורים אתרו את אבי הכלה, העמידו אותו ליד ראש הישיבה הרב סלומון, והחתן הצעיר שעמד ליד חמיו, חבש לקובי את הכובע שלו. “מהבר מצווה אני לא זוכר את עצמי עם כובע”, אמר לי אחר כך. כעת אנחנו יודעים שכובע לקובי ממש הולם אותו.
בכניסה לאולם עומד שמוליק פרטיג. רעייתו עבדה בזמנו עם קובי סלע. הוא מחייך מאושר למשמע התזמורת האיכותית. לפתע מגיחה מהצד שלהבת חסדיאל, מציצה וממחפשת מישהו באולם.
מאירק’ה, אני צועק לו אחרי שהניח את הצעיף, בקרוב אצלך! “אמן אמן”, הוא עונה לי. ואני מהרהר לעצמי: רק אתמול קובי סלע היה בחור צעיר, והיום כבר מחתן בת. מה יהיה כשיארס את הבן. נרגיש כולנו שהזדקנו?
שני בניו של קובי סלע נעמדים לתמונה, מחייכים מאושרים. “תצלם ותשלח לי”, מנסה המנומש לקבוע לי עובדות, כמו אביו. אבל אני מסביר לו חד משמעית: זה יפורסם באתר. תרצה, תוריד משם.
וכמנהג החתונות המערבות מנהגים, יצאו הורי הכלה לרקוד למולה מצווה טאנץ חסידי, שכלל ריקוד מרשים של אבי הכלה מול הכלה, ללא שיפול וימעד אפילו פעם אחת.
האירוע מסתיים. בצד, על הקיר ודלת האולם, הוא נעמד לכתוב את שיק המתנה. על המעטפה לא חסך בשבחים, ופינק את הזוג במלאי של ברכות לשנה הקרובה.
“זה לא הילד שלי”, ניסה לצעוק בחצי קול, כדי שהילד לא יתעורר. נו על מי אתה עובד ? באמת? אני אומר לו. והוא מסביר: תינוק הוא של הזוג שנעמד להצטלם. הוא מחזיק אותו כדי שיוכלו להצטלם בנחת.
החתונה הסתיימה. כולם מתארגנים לשבע ברכות. הורי הכלה בצד מתחילים לשלם לעובדים ולספקים. “הייתי משלם מראש”, אומר לי קובי. “אבל לא הספקתי. כעת הכל במזומן, כדי שכמו שהם שמחו אותנו גם הם יהיו עכשיו שמחים”. מזל טוב.