“קשה להיות שרה נתניהו” • מרתק: תמלילי עדותה בבית המשפט

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים דן אמש (ראשון) בעניינה של הגברת שרה נתניהו. הדיון נערך בפני השופטת דיתה פרוז’ינין – נשיאה, נציג ציבור עובדים נתן מזרחי, נציג ציבור מעסיקים אליעזר יערי.

הדיון נערך בעקבות תביעתו של אב הבית לשעבר, מנחם נפתלי, נגד משרד ראש הממשלה, עזרא סיידוף סמנכ”ל נכסים ומבצעים במשרד ונגד ראש הממשלה. נתניהו עברה גם חקירה נגדית על ידי עורכת דינו של נפתלי, נעמי לנדאו.

תחילה הסבירה שרה נתניהו, בחקירה הנגדית, מהו תפקיד אב הבית.

“שאלה חשובה. תפקיד אב הבית זה בעצם מילה אחרת למנהל הבית, אדם שמגיע כדי לארגן את הכל ולהוריד מראש הממשלה ומרעייתו את כל מטלות הבית. יש לנו מטלות רבות אחרות… הוא אחראי על כל הנעשה בבית, על כל התחזוקה, על כל העובדים, על עצמו, על מערכת השעות, על התקציבים, תשלומים, אין לי מושג עוד על מה, לא  הייתי בתוך הדברים האלה. החל מהחלפת נורה והמשך בכל”.

הגברת נתניהו ניצלה את הבמה כדי לשפוך את ליבה, על מה שהיא עוברת בתקופה האחרונה.

“לפי מה שאני מבינה למעלה משנה ורבע שבה נשפך דמי בראש חוצות, על ידי התובע וכל התומכים בו בתקשורת ובעידודה של התקשורת ותמיכתה. עד לעצם הרגע הזה לא נשמע קולי, כך שיוצאים מנקודות הנחה. קולי הגיע שישמע בכל הצדק, לאחר שפיכות הדמים הזאת.

“אני אומרת שההנחות האלה שנשמעות כתורה מסיני אינן תורה מסיני. רוב הדברים שאני ראיתי בתקשורת כטענות, אינן נכונות.

“אני חייבת לומר משהו. אני רציתי כל הזמן להתרחק מעבודות הבית, עבודות אב הבית, סגן אב הבית, או מה שהיה. לצערי הרב בתקופה שבה היה התובע, די נמשכתי לזה, ודי באו אלי עם נקודות אלה, אם תבואי לאב הבית הנוכחי שעובד שנתיים כמעט, ואני לא מדברת איתו על שום דבר, והבית מתנהל יפה ונהדר… אני אומרת שנאצלתי להגיע לזה. זה לא מנהגי”.

לגבי מני נפתלי מסבירה הגברת שרה: “בהתחלה באמת הוא ניסה לרצות וניסה להיות כמה שיותר למצוא חן, זה באמת לקח מספר חודשים, עד שנתקלתי באמת בכל ההתנהגות הבוטה שלו, בהתנהגות גסת הרוח שלו, היו דברים שמאוד לא נעימים לנו.

“אני חייבת לומר שמניסיוני ומאחר שאנחנו רדופים אחרי התקשורת, אנחנו מפחדים, בשבילי לפטר אב בית, ידעתי שיהיו כותרות ולא רציתי. חיכיתי שהוא יעזוב מרצונו.

“חלק מהם עזבו, חלק מהם עזבו מסיבות אישיות, חלק חזרו, חלקם הגדול כתבו לי מכתבי תמיכה ואהדה, בעיקר אחרי שראו מה שקרה עם ההתפרצות המטורפת הזאת בתקשורת של אותו אב בית. אמרו שזה לא נכון, כל כך נהנו לעבוד, מעריכים אותך.

“בגלל שהוא כל שבת עבד ובימי חול לא היה, זה היה חופש שלו, ימי אמצע השבוע נועדו לעבודה, כאב בית הוא צריך להיות בקשר… בשבת זה רק עבודת הגשה ובשבת לא עושים קשרים, תיקונים, אף אדם במשרד ראש הממשלה לא עובד בשבת… אני לא חילקתי את המשמרות.

“הסיבה שרציתי לדעת זה כי פשוט היו פעמים שאני וראש הממשלה מגיעים לבית ולא היה אף אחד. חשוב שבית הדין ידע את זה. רוב הדברים שנאמרים כאן אינם אמת”.

כאשר אתם לא נמצאים עדיין יש שני בנים בבית – שאלה השופטת.

“היה אחד בצבא בתקופה של התובע, אבל היה רוב הזמן בשבתות חוזר, והיה תיכון… הם לא קיבלו בייביסיטר, שיהיה אוכל משהו לאכול, הם מאוד עצמאים, לא ביקשו שיגישו להם או לא. חוץ מזה בית ראש הממשלה צריך שיהיה אנשים.

“מה שקרה זה שלעיתים כשהתחלתי יותר ויותר לשים לב, אמרתי לו שזה לא נעים, אמרתי לו והערתי לו שבשבתות שזה היום הכמעט יחיד שיש לי עם בעלי והילדים, מספיק שהיינו יושבים בחצר, אי אפשר לזוז שם הרבה, מספיק שבעלי היה הולך לשירותים או לשיחת טלפון, היה ישר מתיישב לידי ומבקש בקשות לתקנים ולזה ולזה.

“לא בעיות של הבית אלא שלו… אמרתי לו: מני זה לא עניין שלי, תדבר עם משרד ראש הממשלה, והיה אומר לי לפעמים: את יודעת שאם את תגידי מילה זה ישתנה. אמרתי לו שאני לא רוצה להתערב.

“אחרי כמה פעמים, אמרתי לו מני זה שבת, בבקשה תן לי זמן שלי עם בעלי, להיות לבד גם אם הוא הלך לשירותים. אני מבקשת לדחות את זה ליום ראשון.

“לא זוכרת את זריקת המפה. אני דור שלישי לשואה, אין זה מצב שאצלי במשפחה ממה שאני ירשתי מבית אבא, שכל משפחתו הושמדה בשואה, שאצלנו זרקו משהו. בחיים שלי לא זרקתי כלום ולא משכתי מפה. אין ולא יהיה ולא היה.

“האירוע לא היה. רוב הדברים שמתוארים בתקשורת לא היו”.

“אני חיה בפחד”

רציתי לצפות בך וכמובן מה שהיה עם אושיק, ואני מאוד התפלאתי. את אישה כל כך מרשימה, חזקה, מלומדת, יש שטיח שנקרע בו משהו וזה שטיח פרסי מאוד מאוד יקר, למה לא לתת הוראה: רבותיי, את זה תתקנו עכשיו.

נתניהו: “באופן כללי ההוראה שלי, מהרגע שנכנסנו בשנת 2009 לבית ראש הממשלה וראיתי את כל הדברים, וכמובן זה התווסף כי 6 שנים עברו על הדברים הישנים והמרופטים, אמרתי שעד שלא באים ביוזמה עצמית ממשרד ראש הממשלה ומציעים לי להחליף, אני עצמי לא דורשת להחליף. לא רוצה לבזבז כספי מדינה.

“וכן כן כן, האגדה שאני אוהבת לבזבז כספי מדינה אינה נכונה. מתקופתו של התובע זכור לי שהוא ממש ביקש, רצה ואמר לי להחליף לנו וילונות, מגיע לנו, בסלון, צד אחד ארוך וקצר, אמרתי לו שאני לא מזמינה וילונות, לא רוצה, רק כשאין ברירה.

“פעמיים הכניסו, פעם לפני ביקור אובמה שהחליפו שטיח, ולפני נשיא צרפת את הריפוד בספות בסלון, שהיה מלא כתמים מהמון המון שנים לפנינו.

“אני חיה בפחד של מה שעושים לי, ואני אומרת: אני לא רוצה. עובדה שאני לא עושה גם כאשר שופכים את דמי. בקטנה אני אכניס את הדברים שיהיה סדר, ניקיון שיהיה יפה. לא להחליף סדרי עולם, למרות שעכשיו כלו כל הקיצים יש התפוררות בפטיו… גם לראש הממשלה ולמשפחתו מגיע טיפה פרטיות ובפרט עם תקשורת כל כך פולשנית ומרושעת”.

שאלה: למעלה איך נראה המטבח הנפלא שלך.

 “לא נראה נפלא, נראה קטן, הוא פינת ישיבה פרטית של משפחת ראש הממשלה”.

שאלה:  שהוחלפה…

“לא הוחלפה. זה הוחלף בשנות ה-90 וזה לא רלבנטי”.

שאלה: למטה, מתי פעם ראשונה ישבת במטבח ואכלת שם.

” זה לא רלבנטי, את מי זה מעניין איפה אני אוכלת?”

שאלה: את טוענת שהוא לא היה אב בית ראוי. את טוענת שהוא היה בוטה. את טוענת שהוא היה לא ראוי להיות מנהל של הבית שבו אתם גרים.

“גס רוח ובוטה, נכון. יש הרבה דברים שהתגלו לי רק בדיעבד”.

שאלה: אחרי שנה יש לך קשרים טובים עם מר סיידוף, למה לא אמרת לו: אדוני, קח אותו ממני.

“אין לי קשרים טובים עם סיידוף, אלא עם כל משרד ראש הממשלה. לא הרשיתי לעצמי להפסיק את העסקה שלו, כי ידעתי שהתקשורת תשחט אותי. היה לי מקרה של בחורה נפאלית שהתנהגה בצורה לא נאותה עם אבא שלי, פניתי לסוכן שלה וביקשתי שיביא עובדת אחרת. כתוצאה מכך שהיא שמעה על כך, היא יצאה לתקשורת ונערכה לשחיטה, בעוד אבא שלי החולה נשאר לבד שם.

“היא יצאה לתקשורת להתראיין על חשבון לתת לו את התרופות. אם על שמירת כבודו ובריאותו של אבא ה קר שלי, בשבועות האחרונים שלו, אם על זה אני נשחטת, אז בוודאי ובוודאי”.

שאלה: את גם נשחטת על ידי התקשורת בנוגע לנרות נשמה.

“זה בושה וחרפה. זה דבר שלא נראה לי ראוי לדבר עליו. שמנו נר נשמה לאנשים צדיקים כמו אבי וחמי. זה בושה לרדת לתחתיות האלה”.

שאלה: למה לא קראת לתובע בזמן שהיה אצלך והתרעת בפניו ואמרת לו את דרישותיך ואמרת לו להפסיק להיות בוטה, למה זה לא קשור לעיתונות בכלל, זה הרי בתוך הבית. למה. הוא היה איש, המאבטח האישי שלך ולשני הבנים שלך, היה במשך כ-6 שנים.

“לא. הוא היה עד שנכנס לעבוד בבית. לא 6 שנים”.

שאלה: משנת 2005 עד…

“משנת 2009, סליחה, בעלי לא היה ראש ממשלה בשנת 2005. את מתבלבלת”.

שאלה: נכון משנת 2009 – 2011.

” עד לשנת 2010, כי עד לסוף שנת 2010 הוא הפסיק להיות מאבטח ואז לחץ עלי לבוא להיות אב בית”.

שאלה: היה מישהו במקומו שם.

“לא יודעת”.

שאלה: היה אב בית בתוך הבית.

“אני חושבת שהיה מישהו, לדעתי מאיר כהן”.

שאלה: ואז היה נורא דחוף.

” לא , אני לא רציתי, הוא ביקש”.

הגברת נתניהו: “מההתחלה, אני הייתי עדה למסרונים שהוא כתב שאם לא יאשרו לו תקנים הוא ייצא על רעיית ראש הממשלה ויוציא דברים מביכים.

“אם היו דברים שפחדתי מהם, אני הייתי פונה למשרד רוה”מ בבקשה תתנו לו, וליועצת המשפטית, אני אמרתי שמה שמגיע לו מגיע, אני לא מתערבת, המשרד יתן לו או לא, זה לא ענייני”.

“דברים שראיתי בתקשורת – פנטזיה”

שאלה: לא אמרת למני להחליף את שקית החלב בשעה שלוש בבוקר?

“לא היה, אני הייתי בשוק, לא זכור לי דבר כזה. לא משנה אם זה היה שקית או קופסא העיקר שיהיה מקום לשים את השקית.

שאלה: והביצים לא היו.

“ממש לא. אנחנו לא לקחנו ביצים לא מבושלות, אלא מבושלות בקופסה ומקולפות. דברים שראיתי בתקשורת פנטזיה”.

שאלה: הכל מצוץ מהאצבע.

“הרוב המוחלט המוחלט, וטיפונת עם עיוותים מטורפים”.

שאלה: קשה לחיות ככה.

“קשה להיות שרה נתניהו, זה די נכון. מה שעושים לנו שפיכות הדמים שלנו”.

 דברי בשם עצמך.

“לי ולבעלי”.

אני מראה לך כתבה משנת 97.

“אני רוצה לומר לך שכל הכתבה הזאת היא שפיכות דמים שלי, שאותו גורם תקשורתי שרצה… גם כאן זה נוני מוזס”.

כאשר אני בוחנת את התצהיר שלך, אני בוחנת את ההופעות שלך, לא לצד בעלך, ועל זה אני מוכרחה לומר דבר אחד: התובע בכל הפעמים שאני נפגשתי איתו, ואני מאמינה שגם אחרים, יש לו רק כבוד לבעלך.

“זה לא הדדי. בנאדם ששופך את דמה של אשתו ועובד קשה להפיל אותו, יש גבול ממה שאפשר במדינה מתוקנת לעבור. מה שקרה כאן, אני עד פה מבחינת מה שנעשה לי”.

טוען התובע שהיה יחס מחפיר לעובדים מצידך, יכול להיות שהמילה מחפיר היא יותר מדי, אבל יחס לא טוב לעובדים, למשל אתי חיים שאת הכית אותה ביד.

” מה? אני אף פעם לא שמעתי את הדבר הזה. אני פשוט המומה. אני שומעת את זה עכשיו לראשונה. הכיתי ביד? את הילדים שלי אני לא אכה. זה ממש לא נכון, זה שקר. אני אספר את הסיפור של אותו אירוע.

“אני רוצה לומר שנהפוך הוא. היחס הגרוע בתקופת התובע היה מצידו לעובדים. כל הזמן שהגעתי ועברתי בבית, תמיד היו צעקות, היום יש שקט, עופרה הגיעה אלי המון פעמים בוכה, מה שעשה לה, ושרוצה לפטר אותה”.

אז למה לא החזרת אותה לעבודה אחרי הטיול לחול.

“כי היה כבר מישהו אחר, אני אוהבת את עופרה מאוד, וגם עכשיו, לא החזרתי כי כבר היה מישהו אחר. אני רוצה לומר שבאמת באמת באמת הוא התייחס גרוע ולא היה שום דבר.

“לגבי אתי חיים, היה מקרה של ערב שבו בעלי שבר את הרגל, או נקע או נקרע לו גיד אכילס, הוא הגיע לבית עם גבס, הגיעו איתו המון רופאים ולא ידעו מה לעשות איתו.

“אני הגעתי בדיוק אז מהעבודה, זה היה בערב, הגעתי אולי מפילאטיס וראיתי אותו לראשונה עם גבס, שמעתי בטלפון שקרה לו המקרה. כשאני הגעתי הוא היה אחרי בית חולים עם הגבס, כולם ישבו שם ואין אף כוס של מים, הבנתי שהם ישבו איתו הרבה זמן. שאלתי: מתי הגעתם? אמר לי לפני שעה. הדבר היחיד שניגשתי, אמרתי לה: אתי בבקשה אפשר להגיש לאורחים הנכבדים כוס מים. ולא היה שום דבר. אחרי זמן מה קראו לי ואמרו לי שהיא התעלפה במטבח”.

הזמנתם אמבולנס.

“לא יודעת, זה לא היה בשליטתי. אני הגעתי היא פתחה את העיניים הסתכלה עלי במבט ואז סגרה. יצאתי, אמרו לי היא מטופלת והכל. יש רופא ופרמדיק והכל בסדר”.

את גם לא אמרת מעולם שצריך לערוך את השולחן כמו באליזה.

” לא”.

  את פיטרת את מנשה שהיה חצרן?

“הוא עד היום עובד, אני נמצאת בתביעת דיבה ונזכה בה. בגלל שאני גיליתי ש’פיטרתי’ אותו רק על גבי העיתון, זה פחות או יותר הקשר שלי איתו, כי אני לא מדברת עם כל העובדים שעובדים בחצר.

הוא אב שכול וניצול שואה.

“הוא עובד, הוא איש טוב, הוא בקושי יודע עברית, למה שאני אטריח אותו בשיחות”.

את מדברת על מחסור במוצרי מזון בסיסיים, סעיף 26 לתצהיר שלך, שמני גרם בכוונה תחילה בכך שהוא… כך למשל כאשר ביקשנו לרכוש מוצר מזון בסיסי בשעות הבוקר באופן שחייב שימוש ברכב נענינו שעלינו להמתין.

“כי הוא בעפולה עם הרכב של בית ראש הממשלה והרכב שנתנו לו באופן פרטי היה אצל אשתו”.

זה ממש לא נכון.

“זה ממש נכון”.

הרכב שניתן לו, רכב ממשלתי, לא שלך ולא שנתנו.

” זה אחד הדברים היחידים בגלל שלא התעסקתי בשום דבר, הדבר היחיד שביקשתי זה שיהיה לו רכב אישי שהוא ביקש ממני”.

זה נראה לך סביר שאדם מסיים ב-10 או 11 לעבוד, או 9 בלילה וצריך להיות ב-6 בבוקר כי יש ארוחת בוקר עם משלחת שמגיעה או אנשים מכובדים, ואז הוא בוחר לא לנסוע בעפולה ולישון.

“לא אני סידרתי משמרות ואם הוא בחר, זה מבחירתו החופשית והוא לא יידע אותנו כלל ועיקר”.

את לא מעורבת.

” נכון, ולכן אני לא ידעתי שהוא ישן שם, אני תמיד יודעת שאנחנו רק ארבעתנו, אף פעם לא ידעתי מזה, זה לא היה דבר שמישהו העלה על דעתו”.

“קטנוע זה כלי מסוכן”

לבית ראש הממשלה יש גם קטנוע.

 “שמעתי על זה, אני לא כל כך אוהבת קטנועים”.

 אפשר לקחת מוצרי מזון בקטנוע.

“אז יכול להיות שבאותה תקופה לא היה, גם לאחרונה לא היה כי עבר איזה תאונה. הרבה תקופות לא נמצאים כי זה כלי מסוכן, לא מומלץ”.

הייתה עובדת שהתפטרה כי לא נתת לה ללכת לאזכרה של הוריה?

“לא הייתה אף אחת שהתפטרה מהסיבה הזו, ומעולם לא עשיתי דבר כזה. רק לפני כמה ימים אחד הבנות ביקשה ממני ללכת לאזכרה של דוד שלה ונתתי לה”.

למה היא התפטרה?

“היא לא התפטרה. היא עזבה מסיבות בריאותיות ולא היה פעם אחת…”

 ועכשיו היא בסדר.

“גם קשה לה והיא חזרה. גם בתקופה שלא הייתה, שמרה איתי על קשר ובאה מרצונה החופשי לעזור, למצוא חומרים לבנות והתנדבה בהרבה דברים.

לא היה שום עניין של הצנצנת של זריקת הפרחים?

“פרחים טריים בחדר של בית החולים. מה הקשר בירה נשר, באמת. מה זה? לא נעים. זה סיפור עצוב של אחותה שהיתה חולת סרטן, באמת. הסיפור מאוד עצוב, אמא שלי הייתה בחדר אחד ואחותה בחדר ליד.

זה עשה לי אסוציאציה לאותו מקרה שנטען על ידי מני שהשלכת על הרצפה פרחים.

“לא השלכתי מעולם דבר על הרצפה. היה סיפור אחר שהיה בבית בגלל שוב, הרי פיזרו את הקטע שאני רוצה לפזר כספים של המדינה ואני זוכרת הפוך, אני זוכרת שביקשתי אחרי שראיתי הרבה פרחים נבולים, וביקשתי אם אפשר להוציא אותם וזה מרענן את הזר, זה קומרה רשמית בקומה למעלה אין אפילו פרח אחד, לא קונים ולא מביאים, זה קומה שלנו.

“יש פרחים בקומה הציבורית והיום יש הרבה ארוגות, אבל זה דברים שיוצאים ונכנסים, בין אם הם ראשי מדינות, אז אני אמרתי שאם יש פרח רקוב להוציא, זה מה שביקשתי מהם.

“באותה שבת בצהרים ראיתי סידור פרחים שהיה על הפסנתר והמון נבולים, שלפתי על הפסנתר, לא היה רטיבות, זה היה בתווך ספוג והוא היה מיובש. את זה אני במקרה זוכרת וזה אחד הדברים הנדירים שהם מעוותים, אבל לא לגמרי שקריים.

“אני הוצאתי על הפסנתר ו אמרתי למני שזה מה שביקשתי תמיד לעשות, וחבל שלא עשיתם ביום שישי, ומני סובב את הגב בבריונות ובוטות ונעלם עד הערב ולא חזר. הוצאתי בעדינות על הפסנתר”.

פנינה לוי?

“לא יודעת, זה הועבר לבנות שלי, זה הועבר למשרד שלי, כנראה באותה תקופה כי אנשים חרה להם, זו עובדת שמטעם משרד ראש הממשלה הייתה כנראה סוג של תגבור והיא כותבת, וכאן זה צילום של צילום והיא שלחה את זה בכתב יד במייל או בפקס”.

היו הרבה פעמים שמני טען שבסופי שבוע אתם נסעתם לקיסריה ופעם הוא הוקפץ להביא אוכל מדן קיסריה ואת החלב הזה שדיברו עליו ופעם להביא אוכל לקיסריה. כמה פעמים בחודש נסעתם לקיסריה?

“בתקופתו של מני נפתלי, אנחנו לא נוסעים הרבה, אבל בתקופתו של מני נפתלי נסענו עוד הרבה פחות.

“הוא התחיל בפברואר 2011 ובמאי כמה חודשים אחרי זה אבא שלי מאוד חלה, הוא כבר לא איתנו, ומאותו רגע שאבא שלי היה בבית החולים, אני הייתי איתו, ואם הוא בא הביתה הייתי איתו בבית ולא נסענו. אולי פעם אחת נסענו בקיץ, אולי שבוע שהרגיש טוב, וגם אחר כך הייתי גמורה נפשית ולא יכולתי לנסוע לבד לקיסריה, כי היה פעם אחת שנסענו איתו בסכות. רוב המחצית הראשונה של 2012 לא נסענו.

“גם אחרי זה כי יש לנו גם בנים ואבנרי היו לו הרבה חברים מ”הלידה” והצופים ואמר לי שהוא לא רוצה לנסוע. כשהיינו בקיסריה הבית בבלפור היה ריק, ולא דרשנו עובד לקיסריה מעולם”.

 את דרשת שיהיה עובד בבית ראש הממשלה בבלפור, כשנסעתם כדי לקבל אתכם כשחוזרים.

“במוצאי שבת כשבאנו עם האוכל בלילה, אבל לא בכל השישי, רק כשחזרנו, בדרך כלל כשחזרנו ראש הממשלה היה חזור מיד לפגישות”.

אני רוצה לסכם כי את עומדת הרבה זמן.

“כן, יש לי קצת בעיות גב”.

אני מאוד מתפלאת על העדות מסיבה אחת פשוטה, לפניך היו פה 2 אנשים בכירים שאמרו על מני רק טובות, עובדים בכירים בבית ראש הממשלה.

“מי? מי אמר עליו דברים טובים? אין אחד”.

סיידוף.

“לא חשובת שסיידוף יגיד…”

הוא אמר שהוא היה עובד טוב.

” אני לא מאמינה שמישהו אמר עליו דברים טובים”.

 עובד טוב זה לא דבר טוב.

“זה דבר טוב. אני לא מאמינה שמישהו שהכיר אותו יגיד ואני אישית לא מסכימה עם זה”.