האם נראה השבוע מחזות דומים למה שעשה בזמנו דוד לוי לבגין?

ישנם לא מעט מרוויחים ולא מעט מפסידים מהקמת הקואליציה, ומצבם של שחקנים נוספים יתבהר, לטוב ולרע, ביום רביעי לאחר הקמת הממשלה.

ואולם, אין ספק שהמרוויחה הגדולה היא שרת המשפטים הנכנסת איילת שקד.

גילוי נאות : אני מעת לעת נמצא בקשר איתה ועוקב אחריה כבר שנים. אני חושב שהיא מנהיגה מסוג אחר. לצופים מהצד בברית בנט-שקד ברור כי בנט הדומיננטי. אני חלוק עליהם. שקד היא החזקה מבין השניים.

כאשר הם חשבו להתמודד בליכוד, עלתה האפשרות שאיילת תתמודד ראשונה. הם ערכו בדיקות ובנט היה שותף לרעיון. אלא שרק כאשר הלכו לבית היהודי, בנט קיבל את הבכורה. אחרי ככלות הכל, שקד היא אישה חילונית שרצתה להתמודד במפלגה דתית לאומית. ברור שהדבר לא היה מקובל על המתפקדים שהיא תתמודד על ראשות הבית, ולכן בנט נבחר.

אין זה משנה. מהר מאוד כולם בבית היהודי הבינו שהיכולת הביצועית שלה מאפילה על האחרים – כולל על בנט. בזמן שהופצו שמועות שבליכוד מתנגדים למינוי שלה, לי היה ברור שהיא תהיה שרה בממשלה.

השבוע, כאשר ליברמן הודיע שהוא לא מצטרף לממשלה, הכל כבר היה מוכן עם הבית היהודי.

שלום שלמה הוא הצלע השלישית של בנט ושקד. שלמה אמר לקובי צורף – היועץ הפוליטי של נתניהו – שעכשיו צריך חשיבה מחדש, ואז הגיעו הדרישות: ביטחון או חוץ לבנט, משפטים לאיילת וחינוך לאורי אריאל. בליכוד הסכימו לשדרג את בנט לחוץ וזהו.

החוץ או הביטחון היו הפטנטזיה של בנט ושל כל מי שתומך בבית היהודי. אבל לפי בכיר בבית היהודי, “האישה החזקה בימין, איילת שקד, חתכה וקבעה: רק משפטים. השאר לא מעניין. בנט ניסה לשכנע את איילת שעמדה על שלה ולא ויתרה”.

התוצאה: איילת במשפטים. עוד יזכרו אותה כשרת המשפטים הטובה ביותר. ללא ספק היא תאפיל על ליבני.

נשאר רק עוד דבר אחד: מיד לאחר הבחירות הצהירה איילת כי כאשר תמונה לשרה, תתפטר כדי להכניס את הבאה בתור ברשימה. באם תעשה זאת, ללא ספק איילת תוכיח שהיא נוהגת אחרת. מה גם שמי שתיכנס לכנסת היא אישה יוצאת מהכלל – ח”כ לשעבר שולי מועלם רפאלי.

הקמיקאזה של ליברמן

דבר אחד ברור: אביגדור ליברמן נמצא כנראה בגסיסה פוליטית.

אמנם הוא ניווט את המערכת הפוליטית לכאוס, ורבים אינם מבינים אותו, אך אי אפשר להתכחש לכך שליברמן הוא תופעה בתוך הפוליטיקה.

אין ספק שהוא איבד את דרכו מאז שיצא זכאי בבית המשפט. ליברמן היה בטוח שהציבור יגבה אותו, אך המינוף של התוצאה הניב מעט מאוד מבחינה ציבורית. כך הוא החל לשעוט לכיוון ניסיון להגיע לראשות ממשלה.

בדרך עוד היה ניסיון להדיח את ראש עיריית ירושלים. המספרים עוד יצרו רושם שהוא יצליח בשיתוף החרדים, אך התוצאה הייתה שליברמן נכשל, משום שבמקום להבין את מקומו החל במסע נקמה בשיטה של קמיקאזה יפני או בסגנון מהתנ”ך: “תמות נפשי עם פלישתים”.

בפעולה חד צדדית נפרד מסיעת ‘הליכוד ביתנו’ המשותפת, כאשר אמר לסביבתו כי סופו של נתניהו קרוב.

בצוק איתן זינב במנהיגותו של נתניהו. אבל הציבור הגיב במבצע בתמיכה בנתניהו. וכך ללא הפסקה: כל מה שנתניהו ביצע – ליברמן הגיב בהתנגדות.

כאשר נתניהו לא נכנע ללחץ אמריקני לגבי ארדואן כמתווך, ליברמן עקץ אותו. כל זה בעת מלחמה. מיד אחרי צוק איתן, החל ליברמן, בשיתוף פעולה יחד עם ליבני ולפיד, במהלך להחלפת נתניהו. וכך, כאשר נתניהו הלך לנסיון לייצב ממשלה בלי לפיד – ליברמן לא אפשר.

הניסיון להחליף את נתניהו לא צלח והגענו לבחירות.

ליברמן אשר האמין כי יקבל בסביבות ה-15 מנדטים, גמר את הבחירות כמי שבקושי עבר את אחוז החסימה. הבלוף שלו התגלה לציבור והוא לא סלח.

עכשיו הוא ממשיך בניסיון להפיל את הממשלה, כאשר הוא מדבר על עקרונות, אבל המציאות הייתה שהוא ניסה לגרור את דרעי למהלך שישאיר את נתניהו ללא ממשלה – וגם פה הוא נפל. דרעי חתם, למרות שמאחורי הקלעים הבטיחו לו שהוא יקבל כל מה שנתניהו נתן.

בסופו של יום הוקמה ממשלה.

אמנם ממשלה צרה, שעד להשבעה שלה נתניהו צריך לעבור מהמורות, אבל רק העתיד יוכיח האם ליברמן התאבד פוליטית או שיצליח לשקם את מעמדו.

ממשלה על תנאי

האם נתניהו יצליח לעבור את מכשלת השבעת ממשלתו?

כעת, כשזו ממשלת 61, הבעיה תהיה המאוכזבים.

אלה יכולים לגרום שהממשלה לא תקבל אמון. ה

ראשון לאיים הוא איוב קרא שהודיע כי אם לא ימונה לשר, בעת השבעת הממשלה יעלה לקבר יתרו.

אחריו איים סילבן שלום שרוצה להיות שר החוץ.

כך ישנם עוד מספר בכירים בליכוד, ולא מן הנמנע שעוד נראה מחזות הדומים למה שעשה בזמנו דוד לוי למנחם בגין, כאשר נשאר בבית שאן בעת ממשלת ה-61 של בגין.

נתניהו צריך לצפות להרבה בית שאנים השבוע.

קמרון כמו נתניהו

הבחירות בבריטניה היו סיפור דומה לבחירות בישראל.

על מפלגת הלייבור הבריטית, כמו מפלגת העבודה הישראלית, השתלטו גורמים אנרכיסטים. אד מיליבנד, מנהיג מפלגת הליבור, שטען למהפך בבריטניה הוא בעצם יהודי המנהיג מפלגה אנטישמית, שרבים מיהודי בריטניה נטשו. המפלגה חרטה על מצעה אנטישמיות רצופה ואנטי ישראליות.

מיליבנד תקף את ישראל בעת צוק איתן וסימן ליהודים שלא לתמוך ביהודי שמכר את נשמתו לאנטישמים.

טוב שקמרון נבחר.

אנו מדי פעם מתווכחים עם קמרון, אך זה מעורר שביעות רצון להתווכח עם ידיד. אבל לחשוב מה היה קורה לבריטניה אם מפלגת הליבור הייתה משתלטת עליה. ראינו כי בצרפת השכנה רק כאשר מפלגת השמאל זכתה, יש נטישה של המעמד הבינוני לבלגיה ולבריטניה. השמאל בעולם הפך ממפלגות המיינסטרים לזרם קיצוני אנרכיסטי, שמסוכן לקיום המדינה אותה הוא מנהיג.

הדוגמה הכי טובה היא אובמה. כאשר החל המרוץ שלו, ראיתי בו איזו תקווה דווקא בגלל צבע עורו. זה היה נראה סוג של ימות המשיח ששחור מנהיג את ארה”ב. אלא שאז, לפני היבחרו, חבר אוונגליסט אמר לי כי אין מה לשמוח. בלי שום קשר לצבע העור, אובמה מסוכן לעולם.

אחר נאום קהיר התקשרתי אליו. הצדקתי אותו והתנצלתי על כך שחשבתי כי הוא גזען.

היום ברור שאובמה היה הפירומן של המזרח התיכון. את הנזקים שהוא ישאיר אחריו אולי לא יהיה מי שיוכל לתקן. הרי ברור היום כי פרוק המזרח התיכון ירשם על אי מנהיגותו של אובמה.

• אתר ליכודניק:  http://www.likudnik.co.il