היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, קבע כי מעתה יוכלו בעלי מסעדות להציג תעודת השגחה, אף שהיא לא מטעם הרבנות הראשית לישראל, כפי שחייב החוק עד כה. כך חשף העיתונאי אורייה אלקיים בגלי צה”ל.
המשמעות היא: כשרות אלטרנטיבית הנהוגה במסעדות מסוימות ברחבי הארץ – מקבלת הכשר משפטי מצד המדינה.
עורכת הדין ריקי שפירא רונזברג שמייצגת שני בעלי מסעדות מירושלים שעתרו לבג”ץ בטענה שהאוכל שהם מוכרים כשר – אף על פי שהרבנות היא לא זו שמפקחת עליו, אמרה לגלי צה”ל: “אנחנו מברכים על החלטת היועץ המשפטי. יחד עם זאת, אנחנו סבורים כי יש מקום לקבוע שבעלי מסעדות אלה יוכלו להציג את עצמם ככשרים”.
לדבריה, המילה “כשר” אינה שמורה רק לבעלי תעודות מהרבנות הראשית.
היועץ המשפטי לממשלה, וינשטיין, הודיע כי יבחן את הסוגיה, והרבנות הראשית לישראל עשתה רבות על מנת לשמר את הסטטוס קוו בחוק איסור הונאת הכשרות, לפיו רק היא רשאית להחליט איזה עסק כשר ומי שיתהדר בנוצות לא לו – עובר עבירה פלילית.
וינשטיין אמנם מבהיר כי בכל מקרה אסור לבעל העסק להציג את המסעדה שבבעלותו במפורש ככשרה, אלא כאמור כבעלת השגחה אלטרנטיבית, ובכך הוא שולל את הבלעדיות מהרבנות הראשית.
היום יכנסו הרבנים הראשיים לישראל ישיבת חירום בסוגיה.
יחד עם זאת, גורם ברבנות הראשית אמר לחרדים 10, כי הוא אינו מודאג מההחלטה, שכן על פי ההסכם הקואליציוני בין יהדות התורה לליכוד יתוקן החוק על מנת להשאיר את הסמכות היחידה בידי הרבנות. הגורם ציין כי על פי סעיף 49 בהסכם, “אם בג”צ יבטל המונופול של הרבנות הראשית על הכשרות, הממשלה תתקן את החוק כדי להשיבו”.
מנכ״ל הרבנות הראשית לישראל, אלחנן גלט אמר: ״הרבנים הראשיים נפגשו עם היועץ המשפטי לממשלה וניסו להגיע איתו להבנות לממשלה ולצערי הדבר לא צלח.
“ככל שנראה לנכון, נדרוש ייצוג משפטי חיצוני בבית המשפט. אנו נתעקש על כך. בנוסף ידוע לי כי ישנו הליך חקיקה פרטי והבנות קואליציוניות בנושא שיובילו להצעת חוק ממשלתית.
“חשוב להבין, החלטה כזו היא החלטה שפוגעת בסמכויות הרבנות הראשית לישראל הקבועות בחוק, וחשוב מכל פוגעת בכשרות של בתי העסק ובציבור ברוב רובו של הציבור הישראלי שדורש כשרות”.