רמת בית שמש ג’ חרדית? בוודאי, יאמרו כולם. תושביה הלא חרדיים. אבל אם תשאלו אותי – התשובה מעט יותר מורכבת. אתר שאין בו בית כנסת ומקווה פורמליים, לא יכול להיחשב כ’שכונה חרדית’, מבחינתי.
רמת בית שמש ג’ עמדה במוקד ויכוח ציבורי רב שנים. עם בנייתה קרא לה משרד השיכון בשם הניטרלי ‘שחר’ כדי למנוע את איכלוסה על ידי חרדים. גם העירייה ומשרד השיכון התנצלו והצטדקו מול כל מיקרופון: זו לא שכונה חרדית, והזמינו את כוחות השוק שיכריעו. חברי כנסת, שופטים, ופעילים חברתיים בחשו בקדרה, ובמשך שנים ארוכות עיכבה העירייה את הבנייה במקום.
עד שהגיע ראש העיר החרדי אבוטבול ואיפשר את הבנייה בשכונה שהיתה לחרדית.
האמנם?
במה נחשבת רמת בית שמש ג לשכונה חרדית? נכון סוציולוגית יש בה את כל הקריטריונים החרדיים: גרים שם מאות משפחות למעלה משנה, בכל יום פורקות משאיות תכולת דירה של עוד משפחה ועוד משפחה. התושבים כולם חרדים חובשי כיפות שחורות, למעט כמה ברסלבים עם כיפות לבנות.
גם מודעות נגד הטכנולוגיה כבר ניתלו על המרפסות.
אבל מה עם בית כנסת? מה עם מקווה? באופן מביך, אין במקום את שני המוסדות היהודים הכל כך חיוניים הללו.
בעצם כן יש! אנשים פרטיים יראי שמים הקימו בבתים, מרתפים, מחסנים או קרוואנים בתי כנסת כראוי וכיאות למקום חרדי…
ומקווה טהרה? המקווה הכי קרוב באיזור הוא במרחק שעה הליכה. ומה עושים בשבת? מתברר כי לאחר שנה שאנשים לא שהו בשכונה בשבתות בהיעדר מקווה, שילמו תושבי השכונה מכספם הפרטי להקים מקווה הפועל כרגע רק בשבתות [מאחר שאין למקום ביטוח].
ומה עם מקווה לגברים? מישהו פרטי הקים בביתו מקווה מאולתר, אך בבור אין חימום.
אינני כבר מדבר על שאר שירותי העירייה, כמו גנים ומעונות וכדומה. למרבה האירוניה כאשר התלוננו תושבים על ‘בעיות בכבישים’ נזכרו בעירייה שאכן מדובר בשכונה חרדית והשיבו: בלאו הכי מדובר בשכונה של אברכים – למי יש רכב?!
אז האם זו שכונה חרדית שכולנו נלחמנו עבורה?
האם השכונה הממוקמת בעיר שהפכה לסמל בכל מה שקשור לחרדים, לאחר 7 שנים של כהונת ראש העיר חרדי, לא זכאית למעט מוסדות יידישקייט מסודרים?
הפיתרון היחיד שעשוי לקרום עור וגידים הוא פנייה חילונית לבג”ץ שיאסור בנייה של מקווה ובית כנסת.
או אז יתעוררו קנאי וסיקריקי בית שמש, יערכו הפגנות, יקראו קריאות, וירעישו עולמות.
אז כבר יבנו בתי כנסת ומקוואות במהירות.