הקריסה של חלפן הכספים החרדי יענקי דומב מבני ברק, שגררה את קריסתם של מאות אברכים, רבים בעלי משפחות מרובות ילדים, מסעירה את הרחוב החרדי.
אתמול (חמישי) התפוצצה בקול רעש גדול בועת כספים מהגדולות שידע הציבור החרדי בשנים האחרונות, אם לא הגדולה שבהם: יענקי דומב, חלפן כספים חרדי שתפעל חברה לנכיון צ’קים, נקלע לקשיים כלכליים והוביל, לפי הערכות של מקורביו, לקריסה בסך 50 מיליון שקלים.
דומב, ממשפחה חרדית מוכרת, תושב בני ברק, תפעל חברה בע”מ בתחום שירותי המטבע, שבעליה ברח מישראל לפני כחצי שנה. הוא גם עסק בהענקת הלוואות בריבית ובגביית חובות.
המפסידים הגדולים: צ’יינג’ים הפועלים בבני-ברק ובירושלים, אנשים שפרטו צ’קים במשרד שבבעלותו, לצד מאות אברכים שהפקידו אצלו את כספם תמורת ריבית – וכעת איבדו את כל כספם.
אתמול בלילה, לאחר שהבין את עומק השבר הכלכלי, החליט דומב לנטוש את המערכה – ונמלט.
לאן? הדעות חלוקות. דומב עצמו, בהודעות ששלח לידידיו וחבריו, כתב כי הוא בחו”ל. חלק מהנושים סבורים שהוא מסתתר בארץ, עד יעבור זעם.
מי שנותר להתמודד עם השאלות הוא עורך דינו, אלקנה בישיץ.
• שלום. אתה מייצג את יענקי דומב, חלפן הכספים מבני ברק, שעסקיו קרסו. נכון למה שאתה יודע כרגע, האם בכוונתו לפנות אל הנושים כדי לנסות להגיע איתם להסדר?
“לא”.
• האם אתה מתכוון לכנס את הנושים כדי להבהיר להם את המצב או שלדעתך הם איבדו כולם את כספם והמהלך מיותר?
“כל הנושים הם אנשים שהשקיעו כספים שישמשו לצורך הלוואות חוץ בנקאיות”.
• ולכן מה?
“לקחו את הסיכון הטמון”.
• ומה עם אותם שפרטו אצלו צ’קים? יש גם כאלה.
“פרטו שיקים וקיבלו כסף במקום. אז איפה הבעיה”.
• שהצ’קים לא מכובדים…
” לא מבין”.
• אנשים פרטו אצלו צ’קים. לקח עמלה, שילם בצ’קים, וכעת ניתן לצור איתם את פי הצלוחית.
” פרטו שיקים – וקיבלו שיקים. למה שיעשו דבר כזה?”
• הצ’יקים האלה כעת לא שווים כלום. הם הביאו לו צ’ק לעוד חודש וחצי. הוא נתן צ’ק להיום. גזר על זה עמלה. הצ’ק שהוא נתן לא שווה כעת כלום.
“אם הוא נותן שיק להיום אז איך יש חוב? אם אתה מדבר על אנשים מאתמול, זה לא רלוונטי כי זה אחרי שהכל קרס”.
• כי הצ’ק לא יכובד… ולמה מאתמול לא רלוונטי? כשהוא לקח את הצ’ק וגזר עמלה, זה לא היה רלוונטי?
” הנושים כולם כרובם גלגלנים או כאלו שעוסקים בתחום”.
• ולכן מותר לקחת להם את הכסף? אני מתקשה להבין את הקו שלך. אתה, בעצם, מציג אותו כאיש חסד והנושים הם אלה שלא בסדר?
“מה זה לקחת. הכסף הלך. הם אכלו אותו. אף אחד לא קם בבוקר והחליט לגנוב. זה ריביות שמשולמות עד שהעניין קורס”.
• כשאתה לוקח כסף ויודע שיש סיכוי שלא תחזיר אותו, ולא מזהיר את הלקוח מפני הסיכון הכרוך במעשה – זה מעשה נכון או לא נכון?
“לא. הבנקים מלווים. וגופים פיננסיים מלווים וגם לווים. כשאדם חושב שהוא יותר חכם מהבנק הוא לוקח סיכונים”.
• במילים אחרות: אתה אומר לנושים – תשכחו מהכסף…
“אני אומר לכל מי שמשקיע את הונו במתן הלוואות – צריך לקחת את הסיכויים והסיכונים. רק במגזר החרדי איש עסקים שיורד מנכסיו הוא עקצן. אין מושג כזה אדם שעסקיו כשלו. הוא גנב. עקצן. נוכל”.
• שאלה אחרונה: יענקי דומב בארץ או בחו”ל?
“הלקוח שלי נתון לאיומים קשים על חייו. אנשים שהשקיעו את הונם ואבדו הכל עשויים שלא להיות סמפטיים”.
• זה נכון. השאלה היא אבל: הוא בארץ או בחו”ל?
“זו התשובה”.
• אתה מתכון שלהיות בחו”ל זה לא סמפטי?
“אני מתכוון שאף אחד לא מקנא בו ולא מאחל להימצא במצבו. להפסיק לקיים את מצוות הריקוד על הדם בהידור כה גדול”.
• תודה רבה לך.
“שבת היא מלזעוק”.