הרב פינטו: מתבייש שהכרתי אותך; ברכה: אתה שחקן גדול • הקלטות

משפטו של הרב פינטו הגיע לישורת האחרונה שלו, וגם שלב הטיעונים לעונש כבר חלף.

במשפט שהסעיר את המדינה ניצבו שתי דמויות מרכזיות, ושתי דמויות משנה, הרב יאשיהו פינטו, ותת ניצב אפרים ברכה.

בעיתון הארץ ערכו תחקיר נרחב על הקשר המרתק בין הרב פינטו לתת ניצב אפרים ברכה. במסגרת התחקיר, חשפו כתבי העיתון את תמלילי השיחות מחדר החקירות, כמו גם את ההקלטות שבין הרב לקצין הבכיר.

בעימות פנים אל פנים שהתקיים בחדר החקירות בין השניים נחשפת השנאה הרבה ששוררת בין שני האנשים שביניהם היו בעבר יחסי מורה רוחני ותלמיד.

תמלול העימות, שהתקיים בנובמבר 2012, נחשף על-ידי העיתונאים גידי וויץ ורויטל חובל.

•

 ב-12 בנובמבר 2012 הגיע הזמן להפגיש שוב בין פינטו לברכה פנים אל פנים – הפעם בגרסת היריבים המרים.

העימות ביניהם נוהל על ידי מפקד לה”ב באותם ימים, ניצב מני יצחקי, שמשמש היום כראש אגף החקירות, ובהשתתפות ראש צוות החקירה, רב פקד אסף וולפיש.

 בשעה 11:05 נכנס פינטו לחדר החקירות.

“אני אשאל שאלה, אתה תדבר אל אפרים והוא ידבר אליך”, פתח ניצב יצחקי בהסבר, “ואתם תשוחחו ביניכם”.

“אין לי מה לדבר אליו”, אמר פינטו רגע לפני שברכה נכנס לחדר והתיישב מולו בשתיקה. יצחקי ציטט מעדותו של ברכה במשטרה, שבה תיאר את מעמד הצעת השוחד מהרב (“חשתי שגם הרב פינטו חש איש נוחות…”), אלא שפינטו קטע את הדקלום של הניצב: “סליחה, סליחה, אני רוצה לשאול את אפרים שאלה”.

“רגע, רגע”, קטע אותו ניצב יצחקי, “בוא נתחיל…”

 “אתם, המשטרה, עשיתם בי מה שאתם רוצים. תן לי רגע אחד”, סירב פינטו לקבל את הכללים, “הרסתם אותי. שפכתם את דמי. תנו לי פעם לדבר גם אני… אני לא יכול כבר”.

 אחרי הורדת ידיים נוספת, יצחקי נכנע ואיפשר לפינטו לפנות אל תנ”צ ברכה. פינטו: “אני נתתי (לך) שוחד פעם? ביקשתי ממך משהו תמורת משהו?”

“הרב, הרב…” ניסה יצחקי לעצור אותו, אבל ברכה הספיק להשיב: “הבאת לי כסף”.

פינטו: “כמה פעמים הבאתי לך כסף אחרי ושאלתי אותך אם זה מותר לך לקבל? ואמרתי לך: ‘תשאל (רשות) מיואב סגלוביץ’ (המפקד של ברכה באותה עת)”?

ברכה: “הרב, אתה לא דובר אמת… הרב, הרב”.

התשובה גרמה לפינטו להתפרץ: “אתה לא תגיד לי לא דובר אמת, אתה משקר, אתה משקר שקר גדול”.

“הרב, הרב, הרב…” ניסה ברכה לעצור אותו, אבל פינטו המשיך במטווח: “אתה שקרן, אתה משקר”.

“אם הבאת לי אגורה אחת… אגורה אחת”, זעק ברכה והמתמלל כבר התקשה להבין מה השניים אומרים וציין שהם “מדברים ביחד בצעקות”.

 פינטו: “אני נודר בקב”ה, שאתה לקחת ממני שלוש־ארבע פעמים (כסף)”.

 ברכה: “הרב, אתה לא יכול לעשות נדר… לא יכול לעשות נדר”.

 פינטו (בצעקות רמות): “אתה שקרן, שקר. אני נשבע בספר תורה שנתתי לך 60 אלף דולר”.

 ברכה (בצעקות רמות): “שקר!”

פינטו: “שקרן, רמאי, נוכל… אני נשבע בקב”ה… מכונת אמת גם עשיתי”.

ברכה: “אני מוכן”.

פינטו: “לך תעשה… אתה שפכת את דמי בשביל דרגה”.

מני יצחקי: “הרב…”

פינטו: “אל תצעק עלי”.

יצחקי: “בואו נירגע”.

 פינטו (לברכה): “אתה ידעת את מצבה של משפחתי…”

ברכה: “אתה הרסת את עצמך”.

 הצעקות נמשכו. בנקודה זו, כשהדם חם והאיבה רושפת, העלה פינטו את שמו של אדם, שברכה הכניס בעבר לכלא בשבתו כראש צוות החקירה של ימ”ר תל אביב, עבריין בכיר מאוד לשעבר בשם נחמן כהן, שהורשע בשלהי שנות ה–90 בניסיון לרצוח את בנו של הסנדק הישראלי יחזקאל אסלן. כהן הורשע בניסיון רצח ונשפט ל–15 שנות מאסר.

 פינטו: “נחמן כהן, אתה לא ביקשת ממנו 400 אלף דולר?”

ברכה (בזעם): “תתבייש… תתבייש”.

 “איפה הקלטת שאצל ציון אמיר? איפה האיומים? איפה מה שדיברת איתי?” המשיך פינטו.

הוא התייחס לקלטת, שנמצאת לכאורה אצל פרקליט הצמרת, ובה טענות של העבריין נחמן כהן על כך שברכה ביקש ממנו 400 אלף דולר.

 ברכה: “תתבייש, תתבייש”.

 יש לציין שנחמן כהן הכחיש בתוקף את הדברים בעדותו במשטרה. בשלב הזה פינטו עלה מדרגה: הוא האשים את החוקר הבכיר בשיתוף פעולה עם המאפיה המקומית והעלה את שמו של העבריין בן כהן, מראשי כנופיית רמת עמידר.

פינטו: “בן כהן — לא אמרת לו ‘תברח מהארץ, עומדים לעצור אותך?'”

 ברכה: “תתבייש במה שאתה אומר, תתבייש”.

 פינטו: “לך תקרא לבן כהן…”

 ברכה: “תקרא לבן כהן”.

 פינטו המשיך להטיח בברכה האשמות חריפות, והקצין הכחיש אותן, תוך שהוא משיב לרב בדברים קשים.

 פינטו: “אתה שקרן. איך אתה יכול לשקר ככה. תוריד את הכיפה. שקרן”.

 ברכה: “אתה תוריד! אתה תוריד!”

 פינטו: “אם אתה יכול להיות שוטר, זו בושה למדינת ישראל”.

 רכה (צועק): “אתה בושה!”

כשניצב יצחקי ניסה להשתלט על העימות (“הרב, הוצאת כבר את כל מה שהוצאת…”) פנה אליו פינטו וביקש: “תן לי להירגע”.

“תירגע, תירגע”, ביקש יצחקי לצנן את רוחו הלוהטת של הרב, “תביאו לו עוד מים”.

בשלב זה פנה יצחקי לברכה וקרא לו קטעים מעדותו, שבהם סיפר כיצד לחש הרב על אוזנו במפגש בסוויטה ואמר שהוא רוצה לתת לו באמצעות רעייתו 200 אלף דולר.

“זה מדויק לחלוטין”, אישר ברכה את תוכן העדות. “לא רוצה לדבר איתו”, השיב פינטו כשהתבקש להישיר מבט אל ברכה ולהגיב על הדברים, “כתוב: אסור להסתכל בפני רשע”. יצחקי ביקש שיישיר אליו מבט: “אני לא צד”, אמר. פינטו: “חברו נקרא רשע”.

 לדברי פינטו, ברכה הוא זה שביקש ממנו כספים כמה שבועות לפני הפגישה בסוויטה, כשנפגשו במכונית בנמל התעופה בן־גוריון. פינטו: “הוא אמר לי שבחקירה אחת מצאו מיליונים בבלגיה. שמו האזנה על 12 אנשים, איזה צ’יינג’ ברמת גן. הבנתי שהוא מדבר שקשה לו וכו’, ובפגישה הבאה אמרתי אני אתן לו 200 אלף דולר”. הטענות האלה ודיאלוג קצר נוסף שהגיע אחריהן, שבו טען פינטו שוב כי ברכה סחט 400 אלף דולר מהעבריין נחמן כהן, הובילו את ברכה להבעת צער על הקשרים ההדוקים שפיתח עם הרב. “האמת, שאני מתבייש שבאתי אליך”.

 פינטו: “ואני מתבייש שהכרתי אותך… תסתכל לי בעיניים”.

ברכה הישיר מבט: “בעיניים”.

פינטו: “לא, אתה משקר בעיניים”.

ברכה: “ואתה שחקן גדול”.

 פינטו המשיך והתעקש, כי הרעיף על ברכה כספים בעבר, לדרישת הקצין הבכיר. “אני נשבע שנתתי לך 60 אלף דולר”, אמר. ברכה: “ולו שקל אחד. אף פעם לא קיבלתי מעטפות מהרב”.

 פינטו: “אני נודר, אני נודר”.

ברכה: “אתה נתת לי כסף?”

 פינטו: “נתתי לך כסף”.

 ברכה: “אתה לא מסוגל להיות רב, לא מסוגל להיות רב”.

 פינטו: “אתה שקרן ורמאי, נתתי לך ופחדת שאנשים שמעו על זה”.

 ברכה: “מי שמע? מי שמע? לא יכולים לשמוע, כי זה לא קיים”.

 העימות הגיע לסיומו. דיאלוג אחרון ופרידה:

 ברכה: “עשיתי לך כבוד כרב, חבל לך על הזמן”.

 פינטו: “אני עשיתי לך כבוד”.

 ברכה: “הערכה, חבל לך על הזמן”.

 פינטו: “אתה מדבר על הערכה? תראה מה עשית?”

ברכה: “אתה עשית לעצמך”.

פינטו: “אני נשבע שלקחת כסף… תישבע בילדים שלך!”

יצחקי ניסה להסות את השניים, אבל ברכה התפרץ: “לא, רגע, אני חייב. אנחנו שנינו הולכים לפוליגרף. על הכסף שנתת לי, אם נתת לי שקל, אני אומר, שקל, כן? אני שם את ראשי תחת גרדום ומוריד אותו… ומתאבד”.

 פינטו: “לך תעשה את זה”.

 ברכה: “תתבייש”.

 החוקרים ביקשו מהם שיפסיקו לצעוק זה על זה ושיישבו במקום. העימות הסתיים. ברכה ויצחקי יצאו מן החדר ופינטו נשאר עם ראש צוות החקירה, רפ”ק וולפיש.

“אני לא מרגיש טוב”, הוא אמר לו, “ואני רוצה לעשות מכונת אמת. אני רוצה שתתקנו מה שעשיתם לרבנית… אני רוצה שתתקנו את השידוכים של הילדים שהרסתם”.