אתמול נערכה שמחת הברית לבנו של איש היח”צ אבי יוספי. יוספי הוא נכדו של הדרשן הרב יהודה יוספי. אל הברית, שהתקיימה באולמי ‘בית ישראל’ בירושלים, הגיעו בעיקר עיתונאים, חברי קבוצת וואטס-אפ שהוא חבר בה, ואנשי עיריית ירושלים.
לאירוע הגיע יוספי באיחור ניכר. הוא מיהר להתעטר בתפילין ולהתעטף בטלית. חבר מועצת העיר ירושלים, יוסי דייטש, ניגש ללחוץ את ידיו ולאחל מזל טוב. פניו של אבי הבן מגולחות בספירה. מתברר שהוא התעתד להיות הסנדק ולכן התגלח. אך לאחר מכן הסנדקאות הועברה הלאה – לסבא.
חברי מועצת העיר ישראל קלרמן ויצחק פינדרוס ניגשים אל הרב יהודה יוספי כדי לאחל מזל טוב. הסב, אביו של אבי, ניגש וזוכה גם הוא לברכות ואיחולים.
מהצד עומד אברך המזהה אותי מצלם, אך ללא הצעיף האדום. הקיץ כבר הגיע. בשביל קבוצת הוואט-אפ בה הוא חבר זה שווה כנראה תמונה. לא נותרתי חייב – ותיעדתי אותו מתעד.
בקוואטר מכובד אחד מבני המשפחה, שלוקח את העניין ברצינות, ומסרב לשחרר חיוך. למזלנו את התינוק הוא שחרר ללא בעיות, לידי אבי הבן.
אבי הבן מחזיק את התינוק ומתחיל את הברכות. ברקע, רובי שמש ובנצי ליזרוביץ, שדקות לפני כן שמע מהי הסיבה שהמשטרה הכריזה כי בל”ג בעומר השנה לא יהיו פרשים במירון. בנצי, הכתב לענייני משטרה של קול חי, הרים גבה ושאל: מה הסיבה? ענה לו הבדחן: כי המשטרה הודיעה שמספיק פרש אחד ששמו בנצי…
ישראל קלרמן התכבד בכיבוד. הוא נבוך מעט, מהסס ומגיע. מביט בתינוק ובעיקר מנסה להרגיעו. רק שלא יבכה אצלו. התפילה עזרה. התינוק לא בכה.
גם יוסי דייטש התכבד. בזריזות חסידית הוא לוקח את התינוק מידיו של קלרמן. נראה שהתינוק מרגיש שהוא בידיים טובות.
כעת תורו של הרב אקרמן מ’לב מלכה’.דקות אחדות ממתינים בשקט שמשתרר, שומעים רק את נשימות התינוק. הוא מגיע מאחור, ולוקח את התינוק בשקט האופייני לו.
ראש הישיבה נקרא אל התינוק כדי להניחו בכיסא של אליהו. בעדינות הוא מחזיק את התינוק וניגש עמו אל הכיסא. התינוק מרגיש בשינוי התנועה ומתחיל לבכות.
בצד, המוהל לוחש לצלם יעקב כהן: “תצלם את הסכין ותכתוב: זה הסכין שמל גם את אבי הבן, וכעת מל את בנו”. יעקב כהן מושך בכתפיו ואומר: “אין לי איפה לרשום”, אבל כעת אתם יודעים.
בנתיים, בזמן שהתינוק על כיסא של אליהו, מסמן הצלם יעקב כהן ליהודה אייזנברג (באמצע) לרמוז ליצחק פינדרוס (מימין) כי יעזוב את המכשיר ויסתכל למצלמה. פינדרוס לא מבין מה רוצים ממנו. הוא באמצע לקרוא משהו חשוב – וכולם סביבו צוחקים.
הסב מתיישב בכיסא לסנקאות, נרגש, מקשיב להוראות המוהל כיצד להחזיק את התינוק, והיכן להניח את הידיים. ההתרגשות ניכרת על פניו.
“מהסנדק מכובד הרב יצחק פינדרוס”, מכריז המוהל – ופינדרוס מנתק עצמו בכוח מהכשיר הנייד וניגש לשאת את התינוק.
הרב יהודה יוספי מכובד בברכות והוא, בקולו, מרעים ומברך אותן לאט-לאט ובהטעמה, כשהוא מדגיש כל מילה.
“ואומר לך בדמייך חיי, ואומר לך בדמייך חיי”, והתינוק שלא הפסיק לצרוח מרגע הברית, נרגע מיד כשהוא טועם את טעם היין על אצבעותיו של המוהל.
בצד, שלמה היימן, בעל משרד פרסום וי אי פי, מחייך עם חבריו. כשאני מצלם, הוא מנסה להספיק להסתיר את המכשיר. אך אני כבר הספקתי לצלם, וללכת לחפש את התמונה הבאה.
מאחורי עמוד ענק באולם מסתודדים שלומי גיל, הכתב הבכיר של ‘משפחה’ ויצחק פינדרוס, שמידי כמה דקות נוטש אותו כדי לקחת שתיה. חם היום, הוא מתנצל וחוזר לשיחה.
הסבתא נעדמת בקצה עזרת הנשים. בצד הגברים המצלמה נשלפת. לא ממתינים לצלם, אלא ממהרים להעלות לקבוצת המשפחתית תמונות טריות מהברית. “נו”, איך קוראים לו שואלים כולם במקהלה. והוא עונה: “אמיתי”.
העיתונאי משה הלר מ’ידיעות’ מגיע. הוא נראה עייף. בכניסה לאולם הוא ממהר ללחוץ יד ליהודה אייזנברג. אתה נראה עייף, אני אומר לו. והוא מבקש: “אל תצלם, באמת שעכשיו קמתי”.
המוהל שלח את התינוק לעזרת נשים, קורא לאבי הבן ומתאם עימו את ההגעה מחר, לראות את התינוק. “בעשר וחצי יש לי ברית בהולילנד, ואחר כך אבוא”, תוך שהוא רושם את הדברים ביומן.
ח”כ גילה גמליאל מגיעה לאחל מזל טוב. נעמדת עם רעייתו של אבי יוספי להצטלם, משוחחת בקצרה, מאחלת מזל טוב – וממהרת לצאת.
בינתיים באולם, חיים אילוז מ’ככר השבת’ מציג סרטון במכשיר הטלפון. צביקה גרוניך, עמיתו למערכת, לא כובש את סקרנותו ומביט כדי לראות ממש טוב.
גילה גמליאל, שקוותה לצאת מהר, לא ציפתה לראות את יוסי רוזנבויום, מנהל משרד ליח”צ ואסטרטגיה, ונשארת לשוחח עימו עוד כמה דקות.
שלישיית תאומים מבצעת תרגילים על השטיח בכניסה. אני מצלם אותם מהדסים לעצמם מצד לצד, מאושרים.
איך קוראים לכם, אני שואל, כשאני מעמיד אותם לתמונה. הם מקשיחים פנים. “תצלם אותנו קשוחים”, ו”קוראים לנו, אבי, דניאל ונדב”.
משה הלר יושב בחוץ להתאוורר. לידו מתיישב אחד בשם וידר. במהרה מתברר כי אין לו כל קשר ליעקב וידר מהליכוד.
ארגון טהרת הבית שלח שי: מתנה מעוצבת ענקית, מלאה בעשרות שוקלדים קטנטנים יפהפיים. “העוקץ: השוקולדים חלביים, כדי שהאורחים לא ינשנשו את העיצוב לפני שבעל השמחה יראה”, אומר לי אחד האורחים, לוקח שוקולד אחד, והולך כשהוא מפטיר לעברי: “לא אכלתי בשרי במיוחד…”
רובי שמש יוצא מהאולם, אלא שהרב יהודה יוספי קורא לו, מברך אותו באופן אישי, ומאחל לו את כל הברכות שבעולם.
בשולחן העיתונאים, חברי אותה קבוצת וואטס-אפ, יושבים יענקי רייניץ מהמודיע , בני מחלב משובו בנים, יהודה אייזנברג מבית הרב קנייבסקי, וחיים אילוז. ניסה להימלט מהתמונה – משה ברגמן.
בצד השני של השולחן יושבים יענקי פרוש מעיתון המבשר, שייע דייטש, חיליק טברסקי מ-JDN. וגם מוישי ברגמן, שהפעם לא הצליח לחמוק מלהיכנס לתוך התמונה.
לקראת סיום הברית, בתו הגדולה של אבי יוספי יושבת על ברכי האב, ומוודאת כי אני אכן זה שצילם אותם בשוק ביום שישי, כשהיו בדרכם לקנות ‘ארבעס’ לשלום זוכר. משהיא מקבלת תשובה חיובית, היא אומרת לי: “אז תצלם אותנו עוד פעם”.
בקצה האולם, ויכוח משפחתי: מי יברך ויזמן על הכוס. רובם חומקים מהמצב מאחר ואינם יכולים לקרוא את האותיות הקטנות שבברכון, לבסוף הכוס נעצרת אצל אחד מהם – והוא מתחיל בברכות.
חבר מועצת העיר נחמניאל סבן, המשמש כיו”ר המועצה של הישוב תל ציון, מגיע באמצע עבודתו לאולם, מתיישב לאחל מזל טוב, מתנצל כי אנו יכול להישאר זמן רב, ויוצא במהירות לישיבה דחופה ביישוב.