לקראת הסכם: בנט יקבל גם את תיק התפוצות; נתניהו זועם על דרעי

ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו”ר הבית היהודי נפתלי בנט סיכמו בפגישה שנערכה הלילה (רביעי) במשך חמש שעות – והסתיימה רק ב-4:00 לפנות בוקר, כי בנוסף לתיק החינוך, ישמש בנט גם שר התפוצות.

עם זאת, התיק, שכיום כולל גם את ענייני ירושלים, עשוי להתפצל והסמכויות על הבירה יועברו לשר אחר.

לצד זאת, נותרה עדיין מחלוקת בנוגע למינוי סגן שר במשרד הדתות ועל עקרונות בקווי היסוד של הממשלה.

בצהרים, לאחר פגישה אחרונה בין יהדות התורה לליכוד, במהלכה בוצעו שינויים אחרונים בטיוטת ההסכם האחרונה, נועד ח”כ יעקב ליצמן עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. נתניהו גם שוחח עם ח”כ משה גפני טלפונית.

השניים עברו על הסעיפים בהסכם שייחתם הערב, מיד לאחר שנציגי ‘כולנו’ יחתמו על ההסכם הקואליציוני עם הליכוד.

לצד זאת נאלץ נתניהו להתמודד גם עם המשבר מול ש”ס. גורם פוליטי טוען כי “ראש הממשלה זועם על אריה דרעי שמתמקח ללא גבולות ובמנותק לחלוטין מהכח הפוליטי האמיתי שקיבל בבחירות האחרונות”.

ערוץ 7, המצטט את דבריו, מוסיף כי נתניהו בוחן את האפשרות לפנות רשמית אל יו”ר המחנה הציוני, ח”כ יצחק הרצוג, מיד לאחר החתימה עם כחלון ויהדות התורה – במידה ולא תירשם כל התקדמות מעשית במגעים מול הבית היהודי וש”ס.

לדברי הגורם, ההיתכנות להקמת ממשלת אחדות עם המחנה הציוני ריאלית מתמיד. “אמנם נתניהו היה מעדיף לראות את הרצוג נכנס ללא לבני, ומנגד הרצוג מסרב לפרק את החבילה, אך לאור המשבר מול הבית היהודי וש”ס, מבין נתניהו שאין מנוס מלייצר מגעים אמיתיים עם הרצוג, שאפשר ויובילו בסופו של יום לממשלת אחדות”.

בראיון לתחנת הרדיו ‘גלי ישראל’ סיפר היום חבר הכנסת איוב קרא מהליכוד, כי שוחח השבוע עם הרצוג, וכי יו”ר המחנה הציוני לא פסל אפשרות של ממשלת אחדות.

“היתה לי שיחה ארוכה עם בוז’י הרצוג והוא לא פוסל אפשרות ללכת עם הליכוד”, אמר ח”כ קרא. “הייתי עושה הכל כדי שתהיה ממשלת אחדות כי זה צו השעה כרגע”.

לדבריו, הרצוג מבין את האתגרים שמדינת ישראל הולכת להתמודד איתם. ”אני מעריך שבסופו של דבר, כמו שהתרשמתי, זה לא סוף פסוק העניין של המחנה הציוני יהיה כן או לא בתוך הקואליציה. התרשמתי שזה לא פסול מבחינתם להיות חלק מממשלה שהיא יציבה”.

בנוגע להתנגדות מתוך המחנה הציוני, סיפר קרא כי “לטענתו (של הרצוג) הוא שולט ברב המפלגה, בניגוד למה שאני חושב. הוא אמר שיש לו שליטה כמעט אבסולוטית ברשימת העבודה”.