השאירו אותו בבית: מי הכשיל את מינוי יעקב אשר לסגן שר?

שרי רוט
|
ט' אייר התשע"ה / 27.04.2015 22:57
ההסכמות הושגו, הכיבודים נסגרו, וביהדות התורה גוררים רגליים במשא ומתן רק כדי לאפשר ל’כולנו’ של משה כחלון להיות זו שתחתום ראשונה • אבל למרות הכל, משהו אחד מעיב על השמחה: יעקב אשר • ההצעה לחוקק חוק שיאפשר למנות לתפקיד סגן שר גם מי שאינו מכהן כח”כ – נפלה • בעיקר לאחר שאגודת ישראל סירבה לוותר על התפקיד הנכסף

בעוד המפלגות המועמדות להשתתף בקואליציה עדיין מתקוטטות עם צוות המשא ומתן של הליכוד על כיבודים ותיקים, המפלגה הראשונה שאצלה הסיכומים הגיעו כמעט אל הישורת האחרונה היא יהדות התורה.

אם לדייק, הדרישות, הכיבודים והתיקים נסגרו מול יהדות התורה כמעט מהרגע הראשון. גרירת הרגליים נועדה לאפשר ל’כולנו’ של משה כחלון להיות זו שתחתום ראשונה. “אין לנו עניין להיות ראשונים שחותמים”, מסביר בכיר ביהדות התורה, המספר כי מיד לאחר שכולנו תחתום, “להערכתי כבר מחר” – יחתמו גם נציגי המפלגה החרדית.

בכל הנוגע לגזירות שהוטחו על ראשה של היהדות החרדית ועל עולם הישיבות, כבר הושגו הסכמות לביטול רובן, תוך איפוס השעון למצב בו היה ביום כינונה של הממשלה הקודמת – בשנת 2013. בבחינת “לא נהפוך לעשירים, גם עולם התורה לא יתעשר, אבל את העוני והמצוקה נצליח לרכך”, כהגדרת גורם המעורה במשא ומתן.

באשר ל’כיבודים’, הרי שגם הם נסגרו מראש: ח”כ יעקב ליצמן – סגן במשרד הבריאות, וח”כ משה גפני – יו”ר ועדת הכספים.

גם התנגדותו (הזמנית) של משה כחלון למינוי של גפני נמחקה די מהר.

שכן, כחלון יודע את שיודעים כולם: גפני כבר הוכיח בעבר (ויעידו על כך כתבי הכלכלה בכל כלי התקשורת) כי הוא יו”ר ‘של כולם’ – מה שהקל על כחלון לבטוח בו כי יגבה אותו ביוזמות הבניה וברפורמות הכלכליות אותן הוא מתכוון לקדם.

הסעיף האחרון שעדיין ‘חורק’ ועשוי להעיב על השמחה ביהדות התורה, שתצא ולא כל תאוותה בידה, הוא נושא ‘יעקב אשר’.

בבחירות האחרונות ירדה יהדות התורה משבעה מנדטים לשישה, על אף שמספר המצביעים גדל, וזאת בשל אחוז ההצבעה הגבוה – ויעקב אשר איבד את מקומו בכנסת.

גפני, יו”ר ‘דגל התורה’ מיהר למנות את אשר לתפקיד מזכ”ל התנועה –  תפקיד בעל סמכויות רבות. אבל עדיין, יש מי שרצו (בחזון-איש 5, ולא רק) לראות אותו “בכנסת ממש”.

תחילה עלה הרעיון לדרוש מהליכוד חקיקת חוק, לפיו מי שמקבל תפקיד סגן יוכל לפרוש מתפקידו כח”כ. אלא שעד מהרה נרשמה התנגדות להצעה, בעיקר מכיוונו של ח”כ יעקב ליצמן, שהביע התנגדות נחרצת לפרישתו מהכנסת.

בסביבת ליצמן מסבירים את ההתנגדות בנימוק פשוט: מה יקרה אם פורשים מהקואליציה?

לא קיבלתי תשובה להסבר כי אם מחוקקים חוק חדש, על פיו יכול לכהן כסגן שר גם מי שאינו מכהן כח”כ, יוכנס סעיף מסתייג ובו ייאמר כי במקרה של פרישה מהממשלה או הדחת סגן השר, מכל סיבה שהיא – יחזור תפקיד הח”כ לסגן שפרש.

ואז צץ רעיון הנידון כעת, שהוא שונה במקצת: לאפשר מינוי סגן שר בדיוק כפי שניתן למנות לתפקיד שר מי שאינו מכהן כח”כ – מה שיאפשר ליעקב אשר לקבל את תפקיד סגן שר החינוך.

אלא שגם גם לכך נרשמה התנגדות מצד אגודת ישראל.

שם סבורים כי התפקיד מיועד לח”כ מאיר פרוש. אפילו ליצמן, שיו”ר סיעת שלומי אמונים ממש אינו ‘כוס התה’ שלו – מתנגד.

גם גורמים בליכוד אינם מתלהבים, לשון המעטה, מההצעה.

כאילו רק זה חסר להם כעת: לפתוח את מכסת הג’ובים של הסגנים לכל החפץ בכך. שכן, ברור להם שבמקרה כזה, הלחצים שיופעלו על ראש הממשלה יהיו ממש לא פשוטים.

“נכון לעכשיו, לא נראה שיש סיכוי לכך שאשר יחזור לכנסת. צריך נס של ממש כדי שזה יקרה”, אומר לי הגורם הבכיר.