בנט ספג מכה קשה בבחירות. מה אתם מייעצים לו לעשות? • פאנל מרתק

אל תכנית ‘הצוללת’ הזו הגיעו ארבעה משתתפים מלבד המנחה – העיתונאי משה שלונסקי: העיתונאי זאב קם מ-NRG ומקור ראשון, העיתונאי שמעון ריקלין מגלי ישראל, העיתונאית שרי רוט מאתר חרדים 10, והיועץ האסטרטגי טל אשכנזי, מבעלי משרד הפרסום אשכנזי-זלצמן.

על הפרק: ניסיון לייעץ לח”כ נפתלי בנט, יו”ר מפלגת הבית היהודי, שספג מכה קשה בבחירות האחרונות לכנסת.

צריך להודות. קל, זה לא היה.

בפתח התוכנית הקדים משה שלונסקי את הדברים הבאים: “לכל פוליטיקאי יש צוות יועצים קרוב שעליו הוא סומך ושאיתו הוא מתייעץ. הצוות הזה נקרא צוללת. השבוע אנחנו נהיה הצוללת של מי שראה עצמו כמנהיג הימין וסיים עם מפלגה בת 8 מנדטים.

יו”ר הבית היהודי, נפתלי בנט.

השבוע אנחנו נהיה הצוללת של מי שמאז הבחירות לא מפסיק לזעוק אכלו לי, שתו לי, אבל באמת, כדאי שיעשה בדק בית בעצמו. נפתלי בנט.

בשבוע שעבר קרא לי אליו נפתלי בנט לירושלים, לפגישה שהייתי אומר, פגישה קשה. לא שמחה. הוא אומר: ‘נחלנו מפלה קשה ועכשיו צריך לאסוף את השברים’.

אמרתי לו שזה נכון, אבל צריך לבנות את הפאזל מחדש והוא צריך להחליט האם זה מפד”ל, האם זו מפלגה חילונית, והאם בכלל לא. ואני שואל, נתחיל איתך טל, האם יש בכלל על מה לדבר אחרי 8 מנדטים?”

טל אשכנזי: בטח שיש על מה לדבר…

משה שלונסקי: מעבר לצ’ק.

טל אשכנזי: לא, לא, אנחנו לא ציניים, שלונסקי, אתה כבר מכיר אותנו, אנחנו אנשי מקצוע נטולי ציניות. קודם כל בוודאי שכן. יש משקל גדול מאד ל… על המפד”ל ההיסטורית ולבית היהודי, זו תנועה שיש לה בהחלט מקום פה ו-8 מנדטים, אתה יודע, זה בסדר, זה לא שני מנדטים.

צריך לזכור רק עובדה אחת ובזה אני אסיים, שבבחירות הקודמות היה לו את הברית עם לפיד, הוא היה 12, לפיד היה 19, הם עשו בלוק יפה מאד, לא משנה שאחר כך לפיד בגד בו, עכשיו אין לו את זה, הוא נטול הגנה, אין ליברמן, אין לפיד, אין אף אחד. הוא מה שנקרא נטו נטו, ולא אוהבים אותו בבלפור.

משה שלונסקי: אוקי, אנחנו צריכים לעבוד קשה אם ככה. שרי, בבקשה.

שרי רוט: אני חושבת שלנפתלי בנט יש זהות בלתי ברורה. מה הוא? האם הוא שייך לספרדים המסורתיים, האם הוא שייך לימין…

משה שלונסקי: יש סיכוי לתת לו זהות?

שרי רוט: הוא חייב לקחת זהות, ולדעתי היא צריכה להיות ימנית, מאוד ספרדית. לתחזק את שתי הנקודות האלה.

שמעון ריקלין: כן, ברור שיש סיכוי. אתה שואל כן או לא? אתה רוצה להרחיב?

משה שלונסקי: לא. במשפט. עוד משפט אתה יכול לתת.

שמעון ריקלין: במשפט, זה ברור שהוא נמצא בדילמות מאד לא פשוטות, לאן הוא הולך. מאד לא פשוט.

משה שלונסקי: בתוך המפלגה וגם בחוץ.

שמעון ריקלין: גם וגם. כי מה זה המפלגה שלו, ומה זה בחוץ?

משה שלונסקי: זאב, בבקשה.

זאב קם: זה אפשרי לחלוטין, אבל זה תלוי בדבר אחד: האם נפתלי בנט מוכן לעשות סוויץ’, שינוי מחשבה של 180 מעלות, האם אתה מוכן להשתנות באופן דרמטי. אם כן, יש הרבה מה לעשות.

משה שלונסקי: אוקיי, אז כנראה שיש לנו הרבה עבודה.

(על המסך קטע בו נראה נפתלי בנט מבולבל… בכנס פעילים של הבית היהודי, באדיבות גל”צ. “איווט ליברמן עם שישה מנדטים זה מובן מאליו שהוא צריך להיות שר חוץ. מה קרה? זה כתוב בטאבו? מה ראש הממשלה בונה? הוא בונה על זה שאנחנו ציבור פראייר, והוא אומר, נוכל לעשות עליהם סיבוב עוד פעם”.

ואז הוא אומר, “או או, או חוץ או חינוך”. למה, מה קרה? איפה זה כתוב או או? מה קרה? מה קרה?! מה, כתוב בטאבו שאריה דרעי בתיק הפנים? כתוב בטאבו שאיווט ליברמן שם? איפה זה כתוב? כתוב בטאבו שש”ס ידרסו אותנו בתחום הדתות? מה קרה?! הכל כתוב בטאבו חוץ מהבית היהודי כי אנחנו ערכיים, ואנחנו נכנסים מתחת לאלונקה – לא. זה לא או-או”).

משה שלונסקי: זאב, הוא יודע לאן שהוא הולך? זה רציני, זה שיחה לגלי צה”ל. נשמע קצת מוזר שהוא, כאילו…הוא קם על סדרי בראשית.

זאב קם: זה נכון אבל אני רוצה להגיד לך שזו לא איזו פליטת פה או איזושהי הקלטה ככה שלא רצו שתצא החוצה, הבית היהודי. באותו שבוע, זה היה התדרוך שלו, אלה היו המסרים שיצאו באופן מסודר, לא רק מפי בנט אלא גם מפי אנשים נוספים במפלגה, כך שזה כן היה קו שהוחלט עליו. זה לא איזושהי אמירה שיצאה בלי שרצו שהיא תצא.

משה שלונסקי: אבל זה קו שצריך להישאר.

זאב קם: לא, הקו שצריך להישאר איתו או להתחיל אותו מחדש הוא בדיוק הקו שאתה התחלת איתו את התוכנית. כי אתה סיפרת שנפתלי בנט קרא לך ודיבר איתך על מפלה שהוא חטף בבחירות האחרונות, ולכן הוא שוכר את השירותים שלנו. זה תחילת השינוי.

נפתלי בנט עד היום לא ידע להודות בטעויות. הוא לא ידע להגיד: “פה נכשלתי, פה לא הצלחתי, פה אני צריך להשתפר”.

משה שלונסקי: ההתחלה טובה.

זאב קם: אגב, טעות מאד דומה הייתה אצל בנימין נתניהו. חוסר יכולת להודות בטעות ולהתנצל. תתחיל בזה, ביכולת להגיד: “טעיתי, יש לי מה לתקן, יש לי מה לשפר”, ואז גם להסביר מה, זה תחילת השינוי.

תפקיד בממשלה

משה שלונסקי: בממשלה, יש לו מה לחפש שם? זאת אומרת, איזה תפקיד, מה קורה בדבר…אני רוצה להתחיל במשא ומתן הקואליציוני…

שמעון ריקלין: אני אומר, שלונסקי, אתה הולך, אתה עושה לעצמך עבודה קלה כשאתה מתחיל ישר במשא ומתן. אתה בפתיח שלך הגדרת את בנט כמתיימר להיות מנהיג הימין. אני חושב שבנט צריך להחליט אם הוא הולך להיות מנהיג הימין.

אם הוא הולך להיות מנהיג הימין הוא לא יכול לשתף פעולה עם נתניהו. להערכתי, מי שיכול לעשות אלטרנטיבה לנתניהו, היא תהיה מימין, כי השמאל פשט את הרגל מבחינה מדינית, ביטחונית וכו’ וכו’ וכו’, ובנט לדעתי היה לו פחד גבהים והוא לא העז ולא אמר: “רבותי, אני נותן אלטרנטיבה”.

עכשיו, בנט צריך קודם כל להחליט מה הוא רוצה. תיקים זה סיפור מאד נחמד, זה כיבוד. אז עושים טרס חילופין, חוץ, כלכלה, חינוך, הכול יפה. קודם כל, אני רוצה לדעת לאן בנט הולך, כמו שאומרים בלטינית: “קוו וואדיס, דומיני?”, לאן אדוני הולך?

משה שלונסקי: במשפט, מה אנחנו מציעים לאן ללכת…

שמעון ריקלין: לדעתי, אם הוא רוצה להיות אלטרנטיבה שלטונות ולהיות יום אחד ראש ממשלה, הוא צריך ללכת לאופוזיציה.

משה שלונסקי: אוקי, הבנתי. טל, אתה היית מקבל את הדעה הזאת?

טל אשכנזי: בשום פנים ואופן. הניתוח שלי שונה מריקלין, המסקנה הסופית היא, אני רוצה להגיד שני דברים. קודם כל יש הלך רוח קודר אצל בנט ובבית היהודי, סבבה. רבותיי, אין פה כישלון גדול, אני לא רואה את זה כישלון גדול. זה הגודל הטבעי של המחנה הזה.

לפני שתי כנסות היה 6, אחר כך היה 12… 16 מנדטים שבועיים קודם. אבל למה היה 12 בכנסת הקודמת? היה 12 כי היה איזשהו טרנד, היה איזשהו משהו חדש…

משה שלונסקי: של חילונים צעירים, נכון…

טל אשכנזי: הרי משעה שנכשל עם אוחנה, הרי בעצם המהלך הגדול שלו היה להביא עוד ציבורים יותר מרכזיים פנימה. הרגו אותו בעניין הזה, לא נתנו לו לעשות את זה, חזר למימדים הטבעיים, 8 זה הגודל של האלקטורט של המחנה הזה. עכשיו, קדימה. ממשלה לא ממשלה, לדעתי לא יקרה שום דבר אם הוא יישאר באופוזיציה.

הרי ממילא ביבי לא ידפוק את הקהל הטבעי של בנט, זה הבייס של ביבי. אז הקהל שלו לא יבולע לו, לא יקרה לו שום דבר, כי זה בחוץ…

משה שלונסקי: לא יתכן מצב כזה שהמפלגה שלו תישאר והוא יצטרך ללכת?

טל אשכנזי: אני לא יודע מה יהיה עם אורי אריאל, אבל לצורך העניין המפד”ל או הבית היהודי האורגינלי, לצורך העניין יכול לשבת בחוץ ולא יקרה שום… הוא לא צריך לחפש את זה, אבל לא יקרה שום אסון. שיפסיק לבכות ויפסיק להתבכיין “אכלו לי, שתו לי”, אם לא ייצא, לא יסתייע, שיישב בצד, לא קרה שום אסון.

שרי רוט: אני חושבת שהליכה לאופוזיציה תהיה אסון עבורו, כי דווקא האנשים שהצביעו לו בסקרים, שהם הליכודניקים והוא רוצה להביא אותם הביתה, רוצים מפלגת שלטון, רוצים אלטרנטיבה לליכוד. אם הוא יישב באופוזיציה, אין לו סיכוי בפעם הבאה.

שמעון ריקלין: את צודקת, כי המפלגה שלנו, לצערי הרב, למה היא מגזרית? כי כל הסכם… היא תלויה בהסכמים קואליציוניים. והגיע הזמן להיפטר מזה, ואם הוא היה הולך לחינוך, למשל, הוא היה יכול לעשות מהפיכה.

שרי רוט: זה בטוח, אבל פניו הרי ל’חוץ’…פניו להיות ראש ממשלה… בקטע הזה אני מסכימה, הוא צריך לקחת חינוך כי פניו צריכות להיות יותר לקטע המסורתי. מסעודה משדרות יכולה להיות שלו, היא לא חייבת להיות של ש”ס.

משה שלונסקי: אני שומע, גם משמעון וגם מטל, שאומרים הוא יכול ללכת לאופוזיציה.

שרי רוט: אני לא חושבת. אני חושבת שפה תהיה קבורתו.

משה שלונסקי: זאב, מילה על האופוזיציה.

זאב קם: בשום פנים ואופן לא, אני אסביר לך למה. משתי סיבות. הראשונה היא כי הציבור שלו לא ישכח לו שהוא זה שיצר במו ידיו ממשלת אחדות, ממשלת ימין שמאל שהוא לא רוצה אותה, וזה דבר שהוא לא רוצה אותו…

שרי רוט: ובפעם הבאה הליכוד ישתה לו בקשית יותר מנדטים בגלל זה.

זאב קם: דבר שני, 8 מנדטים באופוזיציה, כשיש לך מפלגה בת 24 מנדטים, או יש עתיד עם 11 מנדטים, אתה נעלם באופוזיציה. אתה לא אופציה באופוזיציה, אתה לא אלטרנטיבה באופוזיציה…

שמעון ריקלין: אז כניעה, מה אתה מציע לו?

זאב קם: וגם אין לך הצדקה ללכת לאופוזיציה בגלל התפקיד שלא קיבלת כשר חוץ, זו לא הצדקה.

לא מתנצל

משה שלונסקי: בא נראה רגע את בנט שוב אחרי הבחירות, מתלבט ומתכחש להודעות אחרות שלו, איזה תפקידים הוא רוצה בממשלה הבאה

(על המסך, נפתלי בנט: “אנחנו נדרוש לקחת את תיק המשפטים ואת התיק לביטחון פנים אלינו, כדי לתת את תיק ביטחון הפנים לחברת הכנסת איילת שקד”. בראיון הוא נשאל: “רצית שאיילת שקד תהיה או שרת משפטים או השרה לביטחון הפנים, ברור לך לחלוטין שאת התפקידים האלה לא תוכלו למלא בממשלה הקרובה?”…הוא משיב לה: “לא, ברור לי לחלוטין שאת מכניסה לפה שלי מילים שלא אמרנו ואז שואלת אותי על זה. אני לא זוכר שפורסם שום דבר בשמי, כזה דבר. אנחנו נמשיך לפעול ונשרת את העם בצורה הכי טובה, או מהממשלה או מהכנסת, לפי מה שיוכרע”).

משהו שנולד מהראיון הזה, זאת אומרת, צריך להגיד לו בכל זאת, אם אתה חשבת להיות מנהיג ימין או בכלל מנהיג מפלגה, משהו פה בהתנהלות שלך משדר פאניקה, חוסר בטחון, כאילו, עם זה לא הולכים למכולת…

זאב קם: זה בדיוק מה שדיברנו עליו קודם. הרי חוסר היכולת להודות בטעות, חוסר היכולת להגיד, אוקי, אולי אמרתי, המצב השתנה, התנאים השתנו, העניין הזה של להתכחש לדברים מפורשים שאמרת, בלי יכולת לבוא ולהגיד “וואלה, פישלתי, לא עמדתי בציפיות”…

שרי רוט: אמר “לא מתנצל” – אז לא מתנצל…

משה שלונסקי: אנחנו יכולים לומר לו תבוא, תתנצל, תגיד “טעיתי ונכשלתי”, כאילו בקול רם, לא בשקט.

זאב קם: זו עצת זהב אם אנחנו נביא לו את העצה הזו. בגלל, שקח את נתניהו, עד דו”ח הדיור, שהביקורת עליו הייתה, האיש הזה לא מסוגל להודות בטעות, האיש הזה לא מסוגל לרדת לעם ולהגיד, “פה יש לי לתקן, פה אני צריך לתקן”, קיבל עצה אחרי דו”ח הדיור, דו”ח המבקר שאמר לו, שאמרו לו אנשים מסביב, תודה שזה הנושא שיש איתו בעיה, זה הנושא שצריך לשפר. הוא העביר את המסר הזה, זה התקבל יפה מאוד.

משה שלונסקי: ריקלין, אתה גם חושב בעניין הזה אותו דבר? שהוא צריך לקום ולהגיד, “חברה, טעינו”, מה שהוא אומר בחדרי חדרים?

שמעון ריקלין: כן, בדברים קטנים לא יעזור, הוא צריך לקום, לדעתי, ולתת כיוון. הוא צריך להגיד: “רבותי, לאיפה אנחנו הולכים, מה אנחנו רוצים”, כי עדיין באמת גם לא נעשה חשבון נפש, מה קרה בבחירות האלה? לאיפה הלכו 4 מנדטים ומה אנחנו רוצים להשיג? הכי חשוב זה מה אנחנו רוצים להשיג.

אתה רוצה להיות שר חוץ? מעולה. תסביר למה אתה רוצה להיות שר חוץ. אתה רוצה להיות שר משפטים? תסביר למה. אנחנו יודעים למה, אבל לא כל הבייס שלו, וזו מילה חשובה שנתניהו לא שוכח אותה אף פעם, הבייס שלו רוצה שהוא יהיה שר החינוך. אתה רוצה להיות משהו אחר? תסביר למה. תדבר אלינו.

מה עם תקומה

משה שלונסקי: דיברנו עד עכשיו על ההתנהלות מול הממשלה בעיקר, וקצת התנהלות אישית. עניין של המפלגה. יש לו בכל זאת מפלגה עם 8 חברי כנסת, להערכתי 4 מהם הם שלו, זה הכל. איך, האם הוא מחבר אותם ביחד? האם הוא מתנתק מ’תקומה’?

טל אשכנזי: לא, שישה שלו, ושניים…לא ממש. לדעתי, ככל שהציבור, הבית היהודי, יחשוב שבנט יכול להוביל אותו ויכול לקדם אותו, אז אף אחד לא ידיח אותו ואף אחד… הוא גם די ביצר את המעמד שלו בתקנון של המפלגה. אבל אני חושב, אני רוצה להגיד משהו, באמת לאן הדרך וברמה של… כי אני לא חושב שיהיו לו בעיות ברמה של הקדנציה הזו…

משה שלונסקי: האם ללכת לכיוון הזה או בכלל לעזוב.

טל אשכנזי: השאלה באמת מהן השאיפות האישיות של בנט, וזו שאלה ששמעון נגע בה. אנחנו יודעים, יודעים ואנחנו לא יודעים, בסופו של דבר אם הוא ירצה להיות ראש ממשלה במדינת ישראל, הוא לא יוכל לעשות את זה דרך הבית היהודי והוא יצטרך ללכת לליכוד. אין ברירה אחרת.

עכשיו, נשאלת השאלה, הוא יכול לעשות את זה או לא יכול לעשות את זה. אני אומר, אם אני מסכם את עמדתי פה, אני חושב, אחד, לא הייתי הולך לחינוך, הייתי הולך לכלכלה והייתי פועל לטובת כל הציבורים. הוא התחיל לעשות את זה. לא הייתי הולך לחינוך. עכשיו, אידיאולוגית, אני אומר שוב. להיכנס לממשלה…

שמעון ריקלין: פה אתה מדבר בתור אדם שלא מכיר את המפד”ל. אתה לא יכול לדבר כל מערכת הבחירות על ערכים וציונות, אתה לא רוצה את החינוך? תגיד, “אני חושב שזה תיק ראוי”, ותנתב את זה. להוציא כאילו בשמך שאמרת שאתה לא רוצה חינוך, זו טעות רצינית מאד.

טל אשכנזי: לא, לא צריך להגיד את זה. אני מדבר כרגע…

משה שלונסקי: הוא מדבר על כלכלה שזה גם חברתי.

טל אשכנזי: שמעון, אני מדבר פוליטיקה ומדבר תקשורת כרגע. מפד”ל, הבאנו אותך בשביל זה ואתה תדבר על מפד”ל.

שמעון ריקלין: כאילו, אתה שם אותי כאילו ב…של משגיחי הכשרות?

טל אשכנזי: לא, לא…אני שם אותך משגיח כשרות מהדרין, אני שם אותך.

שרי רוט: הוא מתייג אותך לפי הכיפה…

שמעון ריקלין: תודה רבה, אני מודה לך.

משה שלונסקי: כבר ראינו כשרים ממך…

טל אשכנזי: מה שאני מנסה להגיד, אני מנסה להגיד שאני חושב שבנט אחד, צריך…לא יקרה שום אסון אם הוא ימצא את עצמו באופוזיציה ויבנה את העניינים. עכשיו, להיכנס לממשלה מושפל, עם איזה תפקיד זוטר מאד, לדעתי זה גם לא ייראה טוב בעיני הציבור, ואיזו השפעה תהיה לו? מה הוא יעשה? ואני חוזר למה שאמרתי, שביבי בסוף לא יכול לדפוק את הציבור המתנחלי ולא יכול לדפוק את המכינות, משום שזה הבייס שלו, גם אם בנט לא יהיה שם.

שמעון ריקלין: הוא עושה את זה פעם אחר פעם, טל.

טל אשכנזי: עשה את זה ובסוף הוא מקבל את הקולות שלהם. אז משהו לא בסדר בציבור הזה.

שמעון ריקלין (צוחק): היית צריך להגיד את זה מהתחלה, טל, למה חיכית?

טל אשכנזי: אם כל הציבור המתנחלי היה נראה כמו שניכם אז המצב במדינה היה יותר טוב.

משה שלונסקי: אני מוכרח לספר לכם מה שפעם סטאלין אמר, סיפרתי את זה לטל, סטאלין אמר להם אחרי איזה בחירות, לא חשוב מי מצביע, חשוב מי סופר”. שרי, בכל זאת, ההתנהלות בתוך המפלגה. האם הוא שוב הולך לעניין החילוני מסורתי כמו שהוא חשב בעבר, או להתכנס פנימה לתוך המפד”ל ואז הוא ממוקד 8-9 מנדטים, זה סדר הגודל?

שרי רוט: אני הייתי לוקחת את זה לכיוון מסורתי ויותר מזרחי. אפילו, יכול להיות, ששווה לו לחשוב על להביא שר מבחוץ, מזרחי, קצת יותר חרדי, לא יודעת, אפילו את אלי ישי, אולי סתם תקעתי קוריוז…

משה שלונסקי: אין לו מקום…

שרי רוט: לא יודעת, אבל דמות כמו הרב מאזוז, מלמעלה. לא להתייעץ עם רבנים על פוליטיקה, כמו שהוא עושה, אבל מלמעלה. רבנים לייט, ואז הוא יכול להביא גם את אלי אוחנה, כלומר, למצב את המפלגה כ’גם וגם’, תחת מטריה אחת. אני חושבת שהציבור המפד”לי יאהב את זה, גם מסעודה משדרות תאהב את זה. וכל העם הליכודי הזה שלא ברור לו, שהוא יושב על הגדר ומצביע פעם ליכוד, פעם ש”ס, פעם בית יהודי, יכול לחזור אליו.

משה שלונסקי: אני קצת מבולבל.

זאב קם: זה בדיוק למה ששאלת. מגזר או לא מגזר? בהחלט מגזר, ואני אדגים לך גם למה. כשנפתלי בנט בבחירות האלה כיוון לציבור הכללי, והוא כיוון ל-16 ול-20 מנדטים, הוא סיים עם 8 מנדטים. בפעם הקודמת כשהוא כיוון למגזר…

טל אשכנזי: התפקשש לו אוחנה…זה קו פרשת המים…

שמעון ריקלין: אתה עושה לעצמך עבודה נוחה.

טל אשכנזי: אני לא עושה לעצמי עבודה נוחה, נו, מה לעשות, זאת העבודה.

זאב קם: אוחנה זה לא 8 מנדטים.

שמעון ריקלין: בדיוק. להפיל הכל על אלי אוחנה זה לעשות עבודה קלה. זה לעשות לך הנחה.

טל אשכנזי: זה קו פרשת המים.

שמעון ריקלין: זה לא הכל אוחנה.

זאב קם: בבחירות הקודמות, כשנפתלי בנט התרכז במגזר והתרכז בציבור הדתי לאומי, שאגב, הוא מלאי מנדטים…

שרי רוט: הוא קטן.

זאב קם: לא נכון, ממש לא.

שמעון ריקלין: הוא גדול מאד. הוא נותן לכל מפלגה כמה מנדטים.

שרי רוט: חלקו הלך ימינה לאלי ישי…אז צריך להביא דמויות כאלו.

טל אשכנזי: רבותי, זה 8 אחוז מהאוכלוסייה, אל תתבלבלו…

משה שלונסקי: זאב, נדמה לי שבבחירות הקודמות, חלק גדול מהמצביעים שלו היו חילוניים, אפילו תל אביבים.

טל אשכנזי: נכון מאד.

משה שלונסקי: אהבו את הקטע.

זאב קם: אני אחדש לך עכשיו. זה שהפעם, עם ה-8 מנדטים, היו להם רוב חילוני בקרב המצביעים של הבית היהודי.

משה שלונסקי: אני לא יודע את זה.

זאב קם: אז הנה אני מספר לך את זה.

טל אשכנזי: זה לא נכון. מאיפה הבאת את זה? זה לא נכון, זה לא נכון.

זאב קם: בערך חצי וקצת יותר הגיעו מציבור שאינו חובש כיפה.

טל אשכנזי: 40 אחוז.

שרי רוט: אבל מסורתי.

זאב קם: וזה אחרי שהוא הביא 4 מנדטים לאלי ישי ולמקומות אחרים.

טל אשכנזי: 40 אחוז.

זאב קם: אחרי שהביא למפלגות אחרות, יש חצי חילונים.

שמעון ריקלין: אז איפה הציבור הדתי הצביע? למי הוא הצביע?

זאב קם: לאלי ישי שקיבל כמעט 4 מנדטים וגם לליכוד. כלומר, יש 8 מנדטים שאפשר להגיע אליהם.

שמעון ריקלין: המסקנה היא שאין קיצורי דרך בפוליטיקה הישראלית, פייגלין ניסה לעשות קיצור דרך בליכוד ונכשל, נפתלי בנט בצדק רוצה ללכת למרכז המפה הישראלית, כי הציונות הדתית גם בעיניי היא חברה באמת ערכית וכו’ וכו’ וכו’.

אבל, כשאתה מכוון לבייס שלך ולציונות הדתית, יש הרבה חילוניים שאוהבים את הסנטימנט הזה, הם אוהבים את הכיפות הסרוגות שבכל הסקרים מופיעים כציבור הכי פופולארי שיש.

כשאתה נהפך להיות הפיסטר, כשאתה הולך לשדרות רוטשילד, אז חילוניים במרכז שרואים את זה אומרים, “לא את זה אני רוצה, אני רוצה את הכיפות הסרוגות, אני רוצה את ריקוד הדגלים, אני רוצה את ההליכה מתחת לאלונקה בסיירת, אני רוצה את החינוך, זה מה שאני רוצה”.

ולאט לאט תבנה את הבייס ותרחיב אותו.  ללכת למרחב הישראלי בלי לוותר על המהות ועל הנשמה של הציונות הדתית.

שרי רוט: כי במרכז הישראלי תמיד הליכוד יהיה יותר טוב…

משה שלונסקי: אני רק אומר, שם אתה תהיה, מתחת לאלונקה שמובילה את הבסיס.

שרי רוט: בבתי הספר, בחינוך.

משה שלונסקי: אבל כמו שזאב קם אמר, זה לא עומד בסתירה.

שמעון ריקלין: להפך, אני מחזק את מה שהוא אמר ואני מסכים איתו.

זאב קם: כדי להגיע לציבורים הרחבים יותר צריך להתמקד, קודם כל, בציבור הדתי הלאומי. השאר כבר יבואו מאליהם.

שמעון ריקלין: נכון.

שכחו אותו בבית

משה שלונסקי: עכשיו אני רוצה להראות לכם קטע, באמת ש…מה שנקרא, כשיש מנחוס, אז הוא עד הסוף..

.(ברקע תמונת הצילום באולם שאגאל שבכנסת ביום השבעת חברי הכנסת, כל ראשי הרשימות נקראים על ידי מזכירת הכנסת ירדנה מלר, את נפתלי בנט… היא שוכחת. כשמזכירים לה, היא טוענת “אבל קראתי לו”, כשמבהירים לה ששכחה…היא קוראת לו. “ראש רשימת הבית היהודי, נפתלי בנט, יתכבד ויבוא”, לקול צחוקם של ראש הממשלה וראשי הרשימות שעל הבמה…)

ראיתם את הסרט שכחו אותי בבית?

שרי רוט: לפיד שכח ‘את עצמו’, ובנט שכחו אותו…

שמעון ריקלין: זה בקטנה…

משה שלונסקי: כן, אבל זה מתחבר טוב…

זאב קם: לא כזה בקטנה, באותו רגע הוא רצה לקבור את עצמו…

שמעון ריקלין: אז זו תחושה לא נעימה, מה אנחנו עכשיו מנסים, תחושה לא נעימה כאילו… אני מציע להתייחס לעניינים ולא לגופו של אדם.

שרי רוט: רק אריה דרעי יכול לקבל 7 מנדטים ולעמוד בכבוד בתמונה הזאת. נפתלי לא מסוגל…

שמעון ריקלין: כי אריה דרעי מספר לעצמו שהוא עשה ניצחון עצום.

משה שלונסקי: אוקי, עכשיו, אם אנחנו עוברים את העניין הזה, יכול להיות מצב שבנט יגיד לעצמו, אני לא רואה איך אני הולך להיות אלטרנטיבה למנהיג הימין ולהיות ראש מפד”ל של 8-9 מנדטים לא מעניין אותי? היית ממליצה לו להגיד, זאת אופציה, לך הביתה או בשום אופן לא?

שרי רוט: או כנס לליכוד, נסה שם…אין שם היום אלטרנטיבות מדי נוצצות. גדעון סער בבית…הזירה די פתוחה…

משה שלונסקי: את רואה כזה מצב?

שרי רוט: אני עוד לא יודעת אם נתניהו הולך הביתה, אבל אם יש כזאת מחשבה, וצריך לברר מה קורה בבית ברחוב בלפור, יכולה להיות אופציה.

משה שלונסקי: טל, זה נראה לך ריאלי כאופציה?

טל אשכנזי: אני רוצה לצייר תמונה ולקחת את מה ששרי אמרה ולהרחיב עוד יותר את התמונה. יש, להערכתי, מה שהולך לקרות בפוליטיקה במדינת ישראל בשנים הקרובות, ואני לא יודע אם זה יהיה בקדנציה הבאה ואולי אחת אחריה, הולכת להיות פה מערכת דיכוטומית, כלומר, אנחנו בסוף הולכים לגושים גדולים.

זה אולי יהיה תהליך ארוך יותר, עם העלאת אחוז החסימה, יש פה עניין של קונסולידציה, של גושים, של גושיות, ואם אכן כך הדבר, לדעתי בנט צריך לדחוף מהלך כזה כדי לתת לגיטימציה לבית היהודי להתאחד עם הליכוד. ובסוף, בתוך המערכת הזאת, לנסות…

משה שלונסקי: זאת הדרך היחידה שלו להגיע למנהיגות…

טל אשכנזי: כי לבוא היום, לעזוב את הבית היהודי, לבוא לליכוד, זה אופורטוניסטי, זה זיג-זגי, כלומר, יאכלו לו את הראש אם הוא יעשה כזה דבר. אז אני אומר, ליצור אקלים, ליצור סביבה תומכת…

שרי רוט: הוא לא ייבלע שם?

טל אשכנזי: אז בבקשה, שיילחם על…תראו, בואו נגיד את האמת. שימו רגע בצד דעות פוליטיות. נפתלי בנט ברמה כאישיות, ברמת תכונות, הוא איש מוכשר ביותר. הוא בחור אינטליגנטי, הוא רהוט, יש לו כריזמה, הוא יודע להוביל…

משה שלונסקי: אני ממש…הוא עושה הרבה מאד טעויות…

טל אשכנזי: לא, יש איכויות…

משה שלונסקי: ההתנהגות שלו אחרי הבחירות, אני לא חושב שזה מלמד את זה…

טל אשכנזי: הוא צעיר. יש לו איכויות מנהיגותיות. עכשיו, איך הוא התנהל היטב או לא התנהל היטב, זה כבר סיפור אחר. והוא בהחלט “כשיר”. מה שהיינו אומרים, הוא חומר קצונה.

משה שלונסקי: אוקי, בואו נאמר דבר כזה. הדבר הזה שעלה פה, הוא ריאלי? זאת אומרת, שהוא מסתכל ואומר, “אני לא רוצה להיות רק ראש מפד”ל, אני צריך להתחבר לליכוד”, זה רציני?

זאב קם: זה כבר קרה, שלונסקי.

שרי רוט: קרה, ולא הצליח.

זאב קם: אפשר לספר שבין נפתלי בנט לנתניהו, בחודשים שלפני הבחירות, הייתה הסכמה על חיבור סיעות, מפלגות…

משה שלונסקי: לא היה וטו מהבית?

זאב קם: בדיוק. כשנתניהו קיבל איזשהו טיפ קטן, לחישה באוזן, שבמרכז הליכוד אין סיכוי לכזה דבר הוא חזר בו.

שרי רוט: הם שבעו מליברמן.

זאב קם: אבל נפתלי בנט רוצה ורצה וניסה.

משה שלונסקי: שמעון, זה נכון?

שמעון ריקלין: זה נכון, אבל הבעיה היא המומנטום. אם בנט היה שומר לפחות על כוחו בבחירות האלה, הוא היה יכול לבוא גם עם דבר חדש, שלא הוזכר פה וזה אפשרות, או לבוא לליכוד ככוח. כשאתה בא במומנטום הפוך, אף אחד בליכוד לא מחכה לך.

ולכן אני אומר עוד פעם, להישאר במצב הקיים, שאתה רוצה מצד אחד ללכת למרחב הישראלי ומצד שני אתה מחובר לתקומה, בעייתי. אתה לא תגיע מזה לראשות ממשלה. להקים משהו חדש…

משה שלונסקי: לא, טל ושרי אומרים דבר אחר. תתחבר לליכוד כשביבי עדיין המנהיג. תבוא עם המפלגה שלך.

שרי רוט: לא, אני דיברתי עליו אישית.

שמעון ריקלין: עם מי אתה תבוא? עם המפלגה שלך? מה, תעשה איחוד הבית היהודי והליכוד?

משה שלונסקי: כן.

שרי רוט: לא, אני דיברתי על כניסה שלו אישית לליכוד. טל דיבר על מפלגה.

טל אשכנזי: לבד אבל זה יעשה לו נזק. אני אומר, תיצור אקלים כזה שיהיה בו קונסולידציה. לא, זה לא תכריז מהלך שלך.

שרי רוט: זה יחזק את אלי ישי מימין.

טל אשכנזי: ואז תגרום למרצ להיכנס עם העבודה…הולכת להיות פה בסוף קונסולידציה.

זאב קם: אשכנזי, אתה מכיר את האופי של נפתלי בנט? נפתלי בנט לא בנוי עכשיו לבוא לבד ולהתחיל להתמודד בפריימריז.

טל אשכנזי: מאה אחוז, אז שיישאר בבית, בראש מפלגה של 8…

זאב קם: לרוץ בין חברי מרכז, להגיע לחתונות…

טל אשכנזי: השאלה למה הוא רוצה להגיע. הוא לא יוכל להגיע לראשות ממשלה בראשות המפד”ל או הבית היהודי, לא יקרה.

זאב קם: האופציה היחידה היא לחבר מפלגות. להגיע לליכוד באמצעות נכס.

שמעון ריקלין: (מנענע בראשו בשלילה).

משה שלונסקי: אומר לך ריקלין, לא יילך. חבר’ה, חבר’ה, יש לו דילמה…

שמעון ריקלין: אנחנו כל הזמן משחקים על הדילמה של הבית היהודי. או שהוא מוגזר, ואז הוא צריך לקחת את תיק החינוך, או שהוא מתיימר להיות ראש ממשלה והוא מצליח להשיג חוץ, שייקח את החוץ, ואם לא, לייצר אלטרנטיבה באופוזיציה. זו הדילמה האמיתית. זו הדילמה.

משה שלונסקי: אבל עדיין, גם אם הוא לקח תפקיד של שר, לא נגמרה הבעיה של המפלגה והדרך שלה.

זאב קם: אז בוא נבהיר, בוא נבהיר. בכל מקרה, לא מדובר על הקדנציה הזו. נפתלי בנט לא אצה לו הדרך. הוא אדם צעיר, הוא בסך הכל קדנציה שנייה בכנסת.

שרי רוט: בדיוק. ולכן הוא צריך לבנות את מספר המנדטים שלו לפעם הבאה.

זאב קם: הוא חייב בכל מקרה לרוץ עוד פעם בראשות הבית היהודי, כדי לפחות להגיע להישג של הפעם הקודמת. עם הנתח הזה, אולי אפילו גדול יותר, אז, כשיש לך באמת נכס, יש לך סיכוי להתחבר לליכוד. מה קרה? זה חייב לקרות מחר בבוקר? מיד עכשיו? לאיפה הוא ממהר?

משה שלונסקי: הוא יכול לתת הזדמנות שנייה לעשות רושם ראשון, זה לא כל-כך פשוט.

טל אשכנזי: אני רוצה לתת עוד הערה ברשותך. נפתלי בנט יצא לו שם אצל הפוליטיקאים כאחד שאי אפשר לסמוך עליו יותר מדי, ואל תקפצו לי שניכם עכשיו. הוא עשה ברית עם לפיד, בסוף הוא בגד בלפיד. עם כל המע”מ 0 וכל זה.

שמעון ריקלין: זה אמירה לא נכונה.

טל אשכנזי: זו אמירה נכונה, עובדתית.

שמעון ריקלין: טל, זה סתם להגיד בנט בגד. זה סתם. הם הלכו ביחד…אתה עושה אי צדק. באמת, זה לא צדק.

שרי רוט: נמאס לו ממנו…

טל אשכנזי: שניה, רגע, רגע, אני מושך את המילה בגד, עזוב. המילה טעונה. מעל באמונו, לא החזיר לו טובה תחת טובה. בסדר בעניין הזה? עכשיו, בגלל זה גם ליברמן לא בא איתו ועושה איתו בלוק ואחרים יפקפקו בו. הוא צריך להוכיח מחדש את אמינותו האישית. זה טיפ קטן.

זאב קם: תופתע, אני מסכים עם אשכנזי. יש בעיית אמינות.

שרי רוט: אמינות אישית, ויכולת להודות בטעויות.

זאב קם: לגבי הברית, הבגידה הייתה הדדית.

טל אשכנזי: ועדיין, זה נתפס ככה.

ארץ נהדרת

משה שלונסקי: בואו תראו, בלי שארץ נהדרת הייתה פה בפאנל, היא הרגישה את האמינות של בנט…

(על המסך קטע מארץ נהדרת…)…

אנחנו לקראת סיכום. עלו פה הרבה רעיונות, חלקם רעיונות סותרים. כל אחד חצי דקה סיכום, כי אני צריך לחזור אליו עם משהו. ופעם קודמת היו לנו הרבה בעיות עם הקליינט הקודם, אני מבקש שיהיה סדר.

זאב קם: אז אם אתה חוזר אליו עם משפט וחצי, קודם כל אורך רוח. החלום הזה של להיות ראש ממשלה בקדנציה וחצי, באיזשהו קסם, בלי לעבור בדרך כל מיני שלבים ומהמורות לא יקרה.

משה שלונסקי: יש לו בעיה במפלגה אצלו.

זאב קם: אז תתקן את הבעיה במפלגה קודם כל. קודם כל תשקיע בתוך הציבור שאחרי שנה וחצי היה לך… אצה הדרך לברוח ולהזניח אותו. תחזור לבסיס, לך לציבור של, תשקם את המפלגה, תשקם את מעמדך, את האמינות שלך, אפשר להיות ראש ממשלה גם עוד שתי קדנציות.

שרי רוט: אני חושבת שקודם כל הנושא של תקומה בפנים לא הוכיח את עצמו וזה הזמן להודות בזה. הם לא הביאו את המנדטים, הם הלכו לכיוון של אלי ישי, 125 אלף קול,רובם משם. זה משהו שצריך לחשוב איך לתקן אותו, להביא דמות, אבל יותר ספרדית, יותר מזרחית, יותר מסורתית, ואז לצידה אפשר להביא גם דמות ליכודניקית, אפילו אלי אוחנה. להראות שהמפלגה שלנו מורכבת…כמו הרעיון של אלי ישי. אנחנו מרזל לצד הרב מזוז, כאחד, מן התקבצות כזאת….

משה שלונסקי: זה לא נגמר משהו…

שרי רוט: היא הביאה 125 אלף קולות. אצל נפתלי בנט פלוס ההארדקור שלו זה יביא הרבה יותר. אני חושבת שזה יכול לעבוד.

שמעון ריקלין: אני חושב שקודם כל צריך להרגיע ולא להתחיל…לא להגיב כל הזמן בתקשורת. המשא ומתן הוא ארוך, ועכשיו בזמן, הוא שתק בשבוע האחרון וזה מעולה, זה דבר ראשון. תוציא מסר של המפלגה, תנסה לגבש מה מפלגת הבית היהודי רוצה. ולפי זה אתה הולך לכיוון התיקים ו…

משה שלונסקי: עוד פעם הבאת תיקים. אנחנו מדברים פנימה.

שמעון ריקלין: פנימה, יש פה שאלה שהיא קצרה במתח בין דתיות ללאומיות, אם אתה רוצה, תקשיב, אני גומר עכשיו סמינר שלם על זה, אני גם הולך לכתוב, תקשיב, זה ארוך ומורכב, זה יותר מדקה בטלוויזיה.

שרי רוט: אבל פה הבעיה.

שמעון ריקלין: ברור שפה הבעיה. כי יש דתיות שהיא לא שוויונית ולאומיות, אין מה לעשות.

טל אשכנזי: טווח קצר, טווח ארוך. טווח קצר, אני דווקא הייתי הולך על הכלכלה, להיטיב עם הציבור, ואם זה לא יוצא, לא ללכת לחוץ וכל הדברים האלה, אם זה לא יוצא, ללכת לאופוזיציה, לא קרה אסון. טווח ארוך, להתחיל לבנות את התכנית הגדולה, איך הופכים את מדינת ישראל למדינה עם שני גושים…ואז תהיה לו אמתלה, יהיה לו התירוץ. הוא יכול להוביל כזה מהלך כי הוא פוליטיקאי וזה טווח ארוך לעוד קדנציה שתיים.

משה שלונסקי: תודה רבה, אני יודע עם מה לחזור. עם תיקון בתוך המפלגה, עם קצת ספרדים, עם קצת חילוניים, לא לפחד ליצור אלטרנטיבה. עם הבייס. וגם לא לפחד ללכת לאופוזיציה…ולזרוק את תקומה החוצה, אמרנו?

זאב קם: לא, לא, בשום פנים ואופן לא.

משה שלונסקי: בעדינות.

שרי רוט: הם לא הביאו את הסחורה.

משה שלונסקי: ואמונה, יצירת אמון במפלגה.