“צו עיקול זמני” • מה עומד מאחורי המילים המפחידות האלו

לאחר שבטורים הקודמים עסקנו בהיבטים השונים של תביעה לחלוקת רכוש, הפעם נעסוק בצו אותו ניתן לבקש במסגרת ניהול תביעה זו- והוא צו עיקול זמני (עד למתן פסק דין, או כל החלטה אחרת).

אדגיש כי ניתן להגיש בקשה שכזו הן במסגרת תביעת מזונות, והן במסגרת תביעה לחלוקת רכוש- כאשר מאמר זה יתמקד בסוג השני.

 כאשר מוגשת תביעה רכושית, הרי שפעמים רבות מתעורר צורך להטיל עיקול על הרכוש אותו ברצוננו לקבל בעתיד- כולו או מקצתו, כאשר זה אינו רשום בלעדית על שם התובע.

זאת, על מנת להבטיח כי לא יעשה כל שינוי ברכוש עד למתן פסק דין וחלוקת הרכוש בפועל- דבר אשר עלול לקחת זמן מה.

 באם ביהמ”ש או ביה”ד יחליט לתת צו שכזה, הרי שהעיקול בדרך כלל יחול על מחצית הרכוש כספים לכל היותר, מאחר והנכסים אמורים להתחלק חצי חצי בין בני הזוג.

 כאשר ניתן צו עיקול, בעל הנכס אינו יכול לבצע בו פעולות מסוימות.

לדוגמה, אם נרשם עיקול על חסכונות- בעל החסכונות לא יוכל למשוך אותם, בהתאם לגובה העיקול. כלומר, נניח ויש לו 10,000 ₪ חסכון, ונרשם עיקול על 4,000 ₪- הוא רשאי למשוך רק 6000 שח לכל היותר. יתר הסכום ישאר מעוקל עד למתן החלטה אחרת.

יובהר כי לא ניתן להטיל עיקול על כספים בעובר ושב, מאחר והדבר דרוש לכלכלה שוטפת.

 על מנת שבית המשפט יחליט על מתן צו עיקול זמני, יש להוכיח את  התנאים הבאים:

• סיכויי תביעה – יש להציג ראיות לקיום עילת התביעה- כלומר, שלא מדובר בתביעה קנטרנית או כזו שעלולה להימחק.
• מאזן נוחות – יש לשכנע את בית המשפט כי הנזק שייגרם למבקש הצו גדול  אם לא יינתן הצו  גדול מהנזק שייגרם לצד האחר אם יינתן הסעד.
• שיקולי יושר – האם הגיש מבקש העיקול את הבקשה בתום לב, גילה את כל העובדות הרלונטיות, ולא הצהיר דברי שקר.
• הופקדו ערובות נדרשות (כגון: התחייבות עצמית, ערבות ועירבון, בהתאם להחלטת ביהמ”ש) וכן הוגש תצהיר מטעם המבקש. 

 ניתן לפנות בשאלות למייל:

[email protected]

כל האמור במאמר זה לא בא במקום ייעוץ משפטי פרטני ולא מהווה לו תחליף ויש לבחון כל נסיבות מקרה לגופו. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד.המאמר מנוסח בלשון זכר אולם מופנה לנשים ולגברים כאחד.