חגיגות יום העצמאות? מקסימום תודה ל’וועד הבית’

יום העצמאות הינו יום זיכרון לאומי ליום הקמת המדינה.

הוא אינו בא להצביע על מדינה מושלמת ומתוקנת ובוודאי לא על חברה מאוחדת – את זה נחוג עם ביאת המשיח וגם אז לא בהכרח שכולנו נחוג…

כיהודי חרדי סולם הערכים שלי שונה. המדינה והלאום הם בחשיבות משנית לזהות היהודית והדתית.

אין ספק שבהרבה נושאים עצם היכולת להתגורר כקהילה בתוך מדינה יוצרת שיפור רב, אך אלו שיפורים קלים.

כל עוד הרדיפה של יהודים מצד אויביהם נמשכת – המלאכה לא הושלמה. כל עוד רדיפת הדת על ידי רפורמיסטים ומתקני עולם כאלו ואחרים נמשכת המלאכה עדיין לא הושלמה.

אבל יש לזכור כי הקמת המדינה באה כדי לאפשר חיים יהודיים אשר בבסיסה “מגילת העצמאות”, להיות בית יהודי לעם ישראל , כל עוד ערכי היהדות ישמרו תוך שמירה על כבוד האדם וחירותו, כל עוד הרוחות המנשבות יכירו בזכותנו לחנך את ילדינו לשמירת תורה ומצוות, כל עוד יוכר כי התורה וערכיה הם ערכי היסוד למדינה, אזי זהו יום חג מעין מזכרת להנחת אבן הפינה בה טמונה “מגילת היסוד”.

אך ללא ערכים אלו והסכמה עליהם, זוהי מסיבת הצדעה לעוד שלטון האחראי על ניקיון וגבית מיסים תפעול רמזורים ושאר עניינים טכניים.

בערך כמו מחיאת כפיים סוערת לצוות חברת התעופה שהנחית את המטוס בשלום, ומנקה אותו לטיסה הבאה.

זו סיבה להודות לעוסקים במלאכה – עובדי הרשויות, זו הזדמנות מצוינת להכיר טובה ולכבד את כל זרועות הביטחון והפועלים מטעמם.

אך אין זו מדינה – זו הארץ שלנו עם משטר או בלעדיו!

את הארץ לא הבטיחו לנו האומות המאוחדות, וגם שכשהיינו בגלות הייתה היא שלנו. היא הובטחה לנו על ידי בורא עולם בהסכם כתוב:

“ושמרתם את-כל חוקותיי ואת כל משפטי ועשיתם אותם, ולא תקיא אתכם הארץ, אשר אני מביא אתכם שמה לשבת בה: ולא תלכו בחוקות הגוי אשר-אני משלח מפניכם, כי את- כל-אלו עשו, ואקוץ בם: ואמר לכם: אתם תירשו את אדמתם, ואני אתננה לכם לרשת אותה, ארץ זבת חלב ודבש: אני ה’ אלוקיכם אשר הבדלתי אתכם מן- העמים..”[ויקרא כ,כ”ב-כ”ז].

זוהי ההבטחה, ואלו התנאים המפורשים. ובאם התקדמנו מעט משנה שעברה אז יש לנו אפשרות להישאר כאן הלאה, כמטרה לשמר ולשפר את הבית היהודי הקם בארץ ישראל.