70 שנה אחרי: כשהאמן מהמשפחה הנאצית והאמן היהודי נפגשים

חג  הפסח מאחרינו ואיתו יציאת מצרים עליו אמרו חז”ל: “בקשו מלאכי השרת לומר שירה, אמר הקדוש ברוך הוא: מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה”?

מקובל לפרש זאת כך: לא רק שהקב”ה אינו שמח במיתתם של המצרים הרשעים, המסכנים את ישראל ועומדים להיענש, אלא הוא מצטער על אובדנם.

הפירוש הקלאסי המופיע בתלמוד בבלי מראה פן ‘הומניסטי- מודרניסטי’ בחז”ל, המתרכז במצבו של האויב גם בשעת ההצלה הגדולה של בני ישראל.

חז”ל מלמדים אותנו לדעת להפנות את המבט אל האויב ולראות מה קורה בזירתו. עתה, עולה יותר ויותר הסוגיה של ההתמודדות הזיכרון במדינות האויב – אלו הדוברות גרמנית. 

שבעים שנה אחרי.

נכתבו תילי תילים של מילים וסרטים על נושא השואה – ואנו כיהודים וכישראלים חווים אותה מנקודת מבט ספציפית ביותר, הפריזמה של הקורבן שהתעללו בו, שהפלו אותו על רקע הגזעני שבו, דבר שאיפשר לעשות בו דברים איומים.

ומה קורה בארצות האויב?

שם הסיפור מורכב אפילו יותר וההשתקות כבדות.

בגרמניה בלחץ האמריקנים הופעלו שילומים ונבנו מוזיאונים. ידועים הסיפורים על ילדים למשפחות נאצים שהתגיירו ואף חזרו בתשובה, בתגובה למעשי אבותיהם, ויש גם אמנים שהתייחסו לכך בעבודותיהם.

לדוגמא האמן פרידמן דרמשטייט, אוסטרי בן למשפחה נאצית בכירה שהיתה אמונה על ‘השבחת הגזע’, שגילה בבגרותו את העבר המפוקפק של משפחתו והחליט לחשוף אותה ולדון בה בקרב משפחתו, שלא ששה ליוזמה החדשנית הזו (הם דאגו לגזור את דיוקנאות הדודים לוחמי האס.אס בביתם מיד אחרי המלחמה).

פרידמן לא מסתיר שום פרט ובדקדקנות ייקית חושף את מנגנון העוול שדגלו בה אבותיו.

המפגש בווינה

בתור אמן הוא חיפש פרטנר יהודי, בן לניצולי שואה, ומצא את שמעון לב. בנו של פרופ’ זאב לב, מייסד מכון לב, שמצא את עצמו ניצול יחידי ממשפחה ענפה וגדולה מהעיר וינה שבאוסטריה.

שמעון לב כצלם וכאמן הבין שכל יצירותיו נוגעות בדרך זו או אחרת בעבר הדומיננטי, והחליט כחלק ממסע שורשים לשהות בוינה כחלק ממלגה שהציעו לו, ולעסוק בפעילות אמנותית בנושא, וכך נפגש עם פרידמן דרמשטייט.

המפגש לא היה פשוט, אבל שני האמנים הבינו שהנבירה בארכיונים משפחתיים הכרחית כדי להבין את זהותם.

יחד הם יצרו תערוכה משותפת הנוגעת במפות, ארכיונים ובתמונות משפחה.

שמעון לב מציין שהדבר שהפתיע אותו יותר מכל הוא כמות התמונות, המכתבים והחומרים שיש בידי חברו האמן.

“לנו בקושי יש מספר תמונות שאבא קיבל וערימה של מכתבים מצונזרים, ואני כחוקר ארכיון אקדמי רק עוסק כל הזמן בחיפוש אחר מה שאין, ולא ניתן להשיג עוד”.

חלק מן התערוכה מוצגת משבוע שעבר בוינה וחלק אחר שלה, בשם ‘צפוּן וגלוי’, מוצגת החל ממוצאי יום השואה ב’מקלט לאמנות’ בירושלים.

 ביום שני ח אייר 27.4 יתקיים שיח גלריה, ובו יוקרנו סרטים הקשורים לנושא, כשהבימאים ידונו על סרטם.

שמעון לב יציג סרט משותף שעשה עם שותפו, ונורית ועמנואל כהן יקרינו סרט דוקומנטרי-קומדי שבו הם מראים כיצד בני משפחה יהודים ייקים מתמודדים עם האויב הגרמני.

 • הכותבת היא מרצה לאמנות במכללת אמן, ואוצרת בגלריה ‘מקלט לאמנות’, יהודה המכבי 7 , ירושלים. שעות פתיחה א,ג,ה. מ-18:00-22:00 וביום ו’ מ-10:00-13:00.