דרעי חייב לחזור למשרד הפנים. דווקא למשרד הפנים. בשביל הסמליות. מתרבים הדיבורים על הצעות שיושב ראש ש”ס השב מהגלות מקבל לתיק אחר בממשלה. אסור לו להסכים.
יש משהו מפייס באוויר.
באמת יש מקום להתפעל מנדיבותם ורוחב לבם של אלו מבני האליטות שאומרים היום, כי יש לאפשר לדרעי לחזור לתפקיד שר בממשלת ישראל משלל סיבות. כיוון ש”שילם את חובו לחברה”, או כיוון ”שרבע מיליון איש בחרו בו”, או כיוון ”שהמעשים עליהם נשפט נעשו לפני שלושים שנה כשהיה בשנות העשרים לחייו והיום הוא כבר בשנות החמישים לחייו”.
או אפילו נימוק משפטי רדיקאלי ששמעתי ”כיוון שבית המשפט גם טועה לפעמים, ולכן אין לחסום את דרכו של מנהיג פוליטי מורשע לחזור לחיים הפוליטיים לצמיתות”.
אז זה באמת באמת יפה (ובעיקר אמיץ) מצדם, אבל נדמה שצריך להדגיש ולחדד את הנראטיב של המאבק המזרחי ולהבהיר שנראטיב זה דוחה אפילו את ההנחה שדרעי הורשע כי בבית המשפט נפלה טעות: דרעי לא הורשע בטעות ולכן צריך לאפשר לו לחזור, דרעי הורשע בזדון ולכן צריך לאפשר לו לחזור.
דרעי לא הורשע בטעות, אלא הורשע כחלק ממסע רדיפה עדתי נגד מנהיג מזרחי שהוציא את האליטות מכליהן ומשיקול דעתן, כשהצליח לגרום למזרחים להצביע עבור עצמם (עד כדי 17 מנדטים בבחירות האחרונות אותן הוביל ב-1999 לפני הרחקתו הדרמטית אל הכלא. הוא חזר עכשיו עם שבעה בלבד, אם מישהו לא מבין עד כמה היה מדובר בחיסול פוליטי מבהיל ומשנה מתווה היסטורי של הרמת ראש מזרחית).
חזרתו של דרעי דווקא למשרד הפנים, אחרי עונש הרחקה קשה של 22 שנה מהמשרד, היא צעד חשוב בדרך להקמת ועדת הפיוס.
שיהיה ברור, כשתקום בישראל המקבילה לוועדת הפיוס בין לבנים לשחורים שהוקמה בדרום אפריקה, בתום תקופת האפרטהייד, פרשת הרדיפה העדתית הבלתי פוסקת נגד דרעי – מההפללה ועד ההשחרה והדמוניזציה הגזענית – תקבל את מקומה הראוי, כאחד האירועים הבולטים בהיסטוריה של דיכוי המזרחים בישראל.
אז דרעי מקבל הצעות לוותר על משרד הפנים ולכהן כשר במשרד אחר, זה יהיה לו קל יותר ויזמין פחות ביקורת ובג”ץ, אבל דרעי חייב להתעקש דווקא על משרד הפנים.
לחזור למקום הפשע, לא שלו, שלהם.
• מתוך דף הפייסבוק של אבישי בן חיים