ברוך דיין האמת: הגאון רבי חיים גריינמן זצ”ל נפטר בחג

ברוך דיין האמת: בבני ברק נפטר מדום לב בבוקר חג שביעי של פסח, בגיל 89, הגאון רבי חיים שאול גריינמן זצ”ל, בעל ה’חידושים וביאורים’.

בבוקר החג התפלל הגר”ח זצ”ל במניין המתקיים דרך קבע בביתו ואף עלה לתורה. לאחר סעודת החג פרש לנוח.

בשעה 11:45 הבחין נכדו כי נשתנו פניו והזעיק את כוחות ההצלה. למתנדבים ואנשי הרפואה שהגיעו אל ביתו לא נותר אלא לקבוע את מותו.

מיטתו נותרה  בביתו בימי החג והשבת, שם נאמרים משניות ותהילים.

הלוויתו תצא מחר בבוקר מבית המדרש ברחוב דבורה הנביאה בבני ברק בשעה 11:00.

עם הגר”ש אויערבאך:

הגר”ח נולד בווילנה לרב שמואל גריינימן ולצביה, בתו של הרב שמריהו יוסף קרליץ, רבה של קוסובה, ואחותו של החזון איש – הרב אברהם ישעיהו קרליץ. בשנת תרצ”ה (1935) עלה עם משפחתו לארץ ישראל והיא התיישבה בבני ברק, בה התיישב החזון איש שנתיים לפני כן. למד בישיבת תפארת ציון ולאחר מכן בישיבת לומז’ה בפתח תקווה ובישיבת חברון.

בשנת תש”ז (1947) נישא לחנה דבורה, בתו של הרב ישראל שלום לוריא; חניך ישיבת קלם, ר”מ ומשגיח בישיבת תורת חיים ומו”צ בעדה החרדית. מסדר הקידושין היה הרב איסר זלמן מלצר.

היה מקורב לחזון איש. בספרו הראשון של הרב גריינמן, “כלילא דוורדא”, מופיעות הערותיו של החזון איש, ובספרו הראשון מסדרת “חידושים וביאורים” מופיע בראש הספר מכתב ארוך בנדון הלכתי שכתב לו החזון איש. החזון איש שימש סנדק לבנו הבכור בברית שהתקיימה בירושלים.

במשך השנים ריכז סביבו חוג גדול ההולך בשיטת החזון איש ורואה בו את רבו ומנהיגו. נמנים עם קהילה זו הרבנים אברהם גניחובסקי, דוב לנדו ויהודה בויאר. במשך שנים נמנה הרב גריינמן עם מתפללי בית הכנסת לדרמן, ובשנות ה-80 הקים בסמוך בית מדרש עצמאי. במשך תקופה ארוכה שהה בימות השבוע במושב תפרח ושב לביתו לשבת.

הרב גריינמן נחשב מומחה לענייני רפואה, והוא מצוי בקשר הדוק עם רופאים בישראל ובחו”ל. לאורך השנים הוא יועץ חינם לפונים אליו בעניינים אלו. נחשב בעיני רבים לבר-סמכא בשאלות הקשורות בנושאי רפואה והלכה, ובין הנועצים בו אלימלך פירר. הוא מייעץ גם בעניינים כלליים ובפרט בענייני חינוך ונושאי רפואה.

התמונה האחרונה מערב החג: ביקור הגר”י אדלשטיין

הרב גריינמן הוא בעל השפעה על קהילות, ישיבות ומוסדות חינוך בציבור החרדי, ארגון “ערכים” וסמינר אור החיים בבני ברק לבנות מעדות המזרח ועוד. יזם את הקמת המתיבתות שהיו הבסיס של הישיבות הספרדיות שצמחו בגידול משמעותי בעשורים האחרונים.

הנדבן יעקב הלפרין קבע בצוואתו כי קבוצת תלמידי חכמים יוסמכו לקבוע מה לעשות בהקדשותיו. מאז פטירת הרב יעקב ישראל קנייבסקי נותר הרב גריינימן היחיד מקבוצה זו, ומשכך הוא בעל הסמכות במוסדות ההקדש של הלפרין ובהם בית הקברות שומרי שבת. בשנתתשע”א הורה לפרק אוהל שבנו אלמונים מעל קברו של החזון איש.

לרב גריינימן תלמוד תורה “אור זורח” ושתי ישיבות קטנות בשם “משכן-התורה” ו”תהילת-שלמה”. מקורבו של הרב גריינמן, הרב שלום מאיר יונגרמן, הקים קהילה חרדית בזכרון יעקב ובמקום קהילה נוספת של תלמידי הרב גריינמן.

תלמידי הרב גריינמן לומדים בישיבת סלובודקה בבני ברק ובישיבת זיכרון מיכאל בזכרון יעקב. לישיבת זיכרון מיכאל ישנו סניף קטן בבני ברק, בבית הכנסת “אוהל יעקב” בשכונת זיכרון מאיר. במודיעין עילית יש לחוג ישיבה קטנה. כמו כן בתפרח, ישנה קהילה של הרב גריינימן (ראש ישיבת תושיה, הרב יעקב פרידמן, מקורב אף הוא לקהילה).

 שניים מבניו של הרב גריינמן, הרב אברהם ישעיהו והרב שמואל מוסרים שיעורים שבועיים לאברכי הקהילה ומשתתפים בהנהגת הקהילה. פוסקי ההלכה בקהילה הם: הרב משה בויאר (בנו של הרב יהודה), הרב צבי פרידמן (חתנו של הרב ברטלר ובנו של הרב יעקב פרידמן) והרב אליהו פוזן (חתנו של הרב ברטלר ודיין בבית דינו של הרב נסים קרליץ).

בעבר נטל הרב גריינמן חלק משמעותי בהנהגת הציבור הליטאי. בבחירות לעיריית בני ברק שהתקיימו בשנות ה-70 תמך בשמואל וינברג מתנועת פא”י לראשות העיר, וברשימתו של וינברג אף נמנה אחד ממקורבי הרב גרינימן, הרב יצחק כהן. ה”סטייפלער” והרב שך התנגדו בתוקף למהלך והדבר פגע במעמדו.

הגר”ח הותיר אחריו 12 בנים וארבע בנות, נכדים, נינים וצאצאים.

(מתוך ויקיפדיה)