אצל הרבי זצ”ל יש סדר מופתי. למה?

תור ארוך ומתפתל, משתרך לו לאיטו בבית החיים על-שם מנטיפיורי בלונג איילנד. מידי כמה רגעים מקבל תזוזה כלשהי, ושוב חוזר לכשהיה.

היום הוא ג’ בתמוז, יומא דהילולא של האדמו”ר מליובאוויטש זצ”ל, ואני, כמו עוד עשרות אלפים, מחכה בדריכות לרגע בו אוכל להשתטח על הציון הקדוש, לתפילה ולברכה ביום מסוגל זה.

המארגנים, לא לקחו סיכונים מיותרים. כמידי שנה, העמידו מבעוד יום גדרות לכל אורך המסלול, על מנת לייצר תור מסודר בדרך לציון – ובכך למנוע דחיפות ועומס מיותר במתחם.

אני מרים את ראשי מספר התהילים ומביט לאופק: מאות אנשים עומדים דומם, כל אחד ועסקו הוא, מתכוננים היטב, בחיל וברעדה, לאותם רגעים בודדים, עת יכנסו אל תוך הציון הקדוש ויעתירו בתפילה עבור נשמתם ונשמות בני ביתם.

רטט של קדושה עובר בגופי. אכן לא דבר קל הוא זה, ועלי לנצל את הזמן שנותר בהכנות הראויות. אני מחזיר את ראשי אל ספר התהילים ומתחיל לקרוא את התיבות בהשתפכות הנפש.

הזמן כאילו עוצר מלכת, ופרקי התהילים הזורמים בשטף, מקבלים כעת משמעות שונה ומרוממת יותר.

שלוש שעות נעלות, הסתיימו להם בפתח הציון הקדוש. בחיל וברעדה, אני עובר את מפתן הדלת, ידי אוחזת בספר התהילים – אותו הספקתי לסיים כבר פעם וחצי – וכן ב’פדיון נפש’ (-פ”נ) ובו שמות לתפילה וברכה. הזמן שמוענק לי, ולעוד קבוצה מצומצמת הנכנסת יחד איתי לקודש הקודשים, הוא לא יותר מחמש דקות.

אני קורא את ה’פ”נ’, מנסה לנצל את הזמן הקצר על מנת לעורר רחמי שמיים עבורי ועבור משפחתי – וזהו. אני כבר בדרך החוצה.

•

בעוד חודש יחול ל”ג בעומר – יום ההילולא דרשב”י.

יום זה מציינים כל עמך בית ישראל במדורות גדולות, במנהג חלאקה לבני השלוש, בעלייה המונית לציונו של רשב”י, בריקודים ובשמחה וגם… בדחיפות איומות במתחם הקבר.

ואני הקטן שואל: מדוע?

הרי עם קצת הגיון ושכל בריא, אפשרי להפוך את הכניסה לציון ביום הגדול ל”ג בעומר לחוויה נעלית ומרוממת. הרגעים אותם יצטרך הציבור להעביר בעמידה בתור, ינוצלו להכנה ראויה לקראת הכניסה לציון, ובכך נחסוך סבל רב ממאות אלפי אנשים.

המאורע הטראגי שהתרחש במחנינו במוצאי החג, מחייב אותנו, קהל החרדים לדבר ה’, לעשות חושבים, ולהגיע למסקנות נכונות ובריאות.

השמש שקפחה בעוז מעל ראשי הממתינים בתור ביום ג’ תמוז אשתקד, לא מנעה מהאלפים לעמוד במשך שלוש שעות ויותר, על מנת לזכות להגיע לציון הקדוש במנטיפיורי. להפך, היא רק גרמה ליתר הכנות והתעלות ראויה לקראת הכניסה לפני ולפנים.

אין סיבה שגם בציונו של רשב”י לא יישמו נוהל זה.