אלי גרבר בן השלוש וחצי בכה: “לא הספקתי להגיד ביי לאבא”

מקרובים ובני משפחה מספרים על האבל בבית משפחתו של מרדכי גרבר ז"ל, שנהרג בהלוויה של פוסק הדור זצ"ל • האלמנה ברכי גרבר: "זו קריעת ים סוף אישית - אבל אני מרגישה שיש כוחות מלמעלה שנותנים לי את הכוחות לחצות את הים" • "על השיש עדיין עומדת צידנית - הם תכננו לצאת לטיול בחופשה"
נחמן גור
י"ח ניסן התשע"ה / 07.04.2015 12:19

המחדל בהלוויית פוסק הדור זצ”ל • אבל כבד שרר אתמול בבית משפחתו של האברך מרדכי גרבר ז”ל, תושב אלעד בן ה-27 שנמחץ למוות בהלוויה של הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר זצ”ל.

כתבי העיתון ‘ישראל היום’ שוחחו עם קרובים על המתרחש בבית המשפחה בימים אלו. על פי ההלכה, בני המשפחה לא יושבים ‘שבעה’ בגלל חג הפסח. למרות זאת, אל הבית באלעד, בו התגוררו מרדכי ברגר ואישתו ברכי הגיעו אתמול בני משפחה רבים, שניסו ככל יכולתם לעטוף בחום את האלמנה ואת אלי, הילד בן השלוש וחצי שנותר יתום באב.

“פסיכולוגים ייעצו לאלמנה לא לספר עדיין לילד על שאירע, ולפני ההלוויה אמו לקחה אותו לשכנים”, סיפר אחד מקרובי המשפחה ל’ישראל היום’. “לפני שאמו ליוותה אותו כדי שישהה מעט זמן אצל השכנים, הוא שאל את אמו ‘איפה אבא?’, וכשהיא השיבה לו: ‘אבא הלך’, הוא ענה: ‘איך הוא הלך? עדיין לא אמרתי לו ביי’. זה מחזה קורע לב, זה בלתי אפשרי”.

“זו קריעת ים סוף האישית שלי”, אמרה ברכי גרבר לבאים. “השאלה היא אם אצליח לחצות את זה לבד או לא. אבל אני מרגישה שיש כוחות מלמעלה שנותנים לי את הכוחות לחצות את הים. זה לא שאין רגעים קשים, אבל יש לי הרבה אמונה והיא חזקה”.

לגיסתה, אמונה קרומן, אשתו של בן ציון קרומן הי”ד שנרצח לפני שש וחצי שנים בפיגוע בבית חב”ד במומבאי, סיפרה כי חשבה עליה מיד עם קבלת הבשורה הקשה. “הרגשתי שה’ נותן לי ניסיון, כך שאמשיך לחזק את אמונה”, סיפרה.

אחד מקרובי המשפחה הוסיף: “חבל שלא יכולתי להוציא אותו (את מרדכי) משם. לפחות היה אבא לתינוק הקטן הזה, שלא יגדל יתום כמו אביו”. מרדכי גרבר ז”ל גדל כיתום מאב ואם.

בני המשפחה שביקרו בבית הזוג סיפרו ל’ישראל היום’ על הריקנות בבית המשפחה בעקבות הטרגדיה הנוראה: “המקרר בבית מלא בסלטים ועל השיש עומדת צידנית – הם תכננו לצאת לטיול בחופשה – ואז קרה האסון. אי אפשר לעכל את מה שקרה”.

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
    כי אשמים אנחנו
    07/04/2015 15:35
    זאבי
  1. בס”ד
    מספיק לחפש אשמים. אנחנו אשמים כל אחד מאותם חיות אדם שנדחף. ורמס את השני כדי להתקדם. הוא רוצח. נא לא לחפש בשמים. לא בגלל מכשירים טמאים ולא בגלל כל מיני הבלים שמשמיעים רע בנים. הגורם האנושי הוא אשם. הגיע הזמן לחזור לדרך ארץ קדמה לתורה. אף אחד לא התכוון להרוג ח”ו. אבל כשיש התנהגות של עדר זאת התוצאה. כשהופכים פחים. מדליקים פחים. עוקרים רמזורים. ותרבות ההשחתה נעשתה לדרך חיים. אנחנו אשמים… די עם הטשטוש הגיע הזמן להתמודד עם האמת בפנים. בעל הנחמות הוא ינחם את האלמנה השבורה. וכל אלה שהיו שם ורמסו. גם אם זה היה בלי כוונה.יתוודו על פשעם ויבקשו מחילה מהאלמנה ומהילד בן ה3. וה’ הטוב יכפר.