עם ישראל הורידי כנחל דמעה, בהסתלק פוסק הדור והדרו, מרן רבינו שמואל הלוי ואזנר זצוק”ל שהאיר את שמיה של היהדות החרדית עשרות רבות בשנים והותיר אותנו לאנחות.
על גדלותו בתורה אין חולק. כולנו ננסים מול ענק התורה, שהעניק חמה בקומתו במתנת שמים מיוחדת לדורנו השפל.
סיפר לי כ”ק האדמו”ר רבי יענקל’ה מפשווארסק זצוק”ל כי שמע מהרה”ק רבי אהרן מבעלזא זי”ע שהתבטא פעם בחביבות: “אין לו לקדוש ברוך הוא אלא ארבע אמות של הלכה – הכוונה היא לרב של זכרון מאיר”.
ובאותם ימים, היה בעצמו אברך צעיר שזכה להתחבב על כל גדולי דורו ובייחוד מרן החזון איש זי”ע שהפקיד בידיו את מסורת ההלכה.
גדולי הדור וצדיקיו ראו בו איש רום המעלה, שמלבד גדלותו בתורה שניבטה מבין השיטין בשו”ת שבט הלוי המורכב מאלפי תשובותיו בהלכה, עוד הוסיף יראה על יראתו וצדקות על צדקותו. פעם התבטא כ”ק האדמו”ר רבי שמעון מלעלוב זצוק”ל כי הוא “צדיק הדור”.
זכיתי אני הקטן לקירבה יתירה מפוסק הדור זצוק”ל. ביקר רבות במגדל העמק ואף התעכב פעם משך כמה שבועות במוסדות וקיבל בהארת פנים נלבבת את התלמידים.
ברצותו להמריץ את התלמידים לתורה סיפר אז כי בביקורו של האדמו”ר הריי”צ מליוואבוויטש זי”ע בוורשא שלח מורו ורבו הגר”מ שפירא זי”ע נציגות מנבחרת תלמידיו שידברו עמו בלימוד, והוא היה אחד מהם.
במשך עשרות שנים נועצתי עמו בכל דבר הלכה קטן כגדול. ביתו היווה ‘לשכת הגזית’ עבור העולם כולו. כל שאלה קשה מכל קצווי תבל הגיעה לשולחנו. הוא היה הפוסק האחרון מדור העבר.
היה בו שילוב של צדקות, גאונות, פקחות, חכמה, יראה וכל מידה טובה. לא בכדי התחבב על הכול וכולם הרגישו עמו קירבה וחיבה, מכל החוגים והעדות, הקהילות והשבטים.
ליוויתי אותו כמה פעמים בביקוריו אצל מרן הגר”ע יוסף זצוק”ל וראיתי ביניהם את החיבה וההערכה ההדדיים, תלמידי חכמים המכבדים זה את זה.
ליל הסדר, כשכולנו ייחלנו לגאולה העתידה, הגיע פרק חייו לסיום. נרצה, כי רצה האלוקים את מעשיו הגדולים. זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל.