בטורים האחרונים, התחלנו לעסוק בנושא איזון המשאבים- כלומר, חלוקת רכוש בין ני זוג בהליכי גירושין. הפעם, ברצוני להקדיש את הטור לסוגיה הבאה- מה דינה של מתנה ו/או ירושה שקיבל אחד מבני הזוג.
לפי חוק יחסי ממון, בעיקרון, אם הבעל או האישה קבלו במהלך הנישואין נכס בירושה, או במתנה – הנכס הזה הוא שלהם בלבד, ובאם הם יתגרשו – הם לא צריכים להתחלק בו עם בן זוגם מאחר והוא לא נחשב כחלק ממסת הרכוש המשותף, שאמור להתחלק בין הצדדים במועד הפרידה.
בנוסף, אציין כי החוק גם קובע כי אם לאחד מבני הזוג היה נכס לפני הנישואין – כגון רכב או חסכונות – גם נכס זה הוא שלו, והוא לא צריך להתחלק בו עם בן הזוג בעת חלוקת הרכוש בגירושין.
אולם, לא מדובר בכלל מוחלט, וכאשר הפסיקה קובעת כי גם נכס מסוג זה – שאמור להיות שייך לאחד מבני הזוג בלבד – הוא עלול להפוך למשותף!
לדוגמה, נניח והורי החתן החליטו לקנות דירה לבנם טרם הנישואין, כאשר הורי האישה לא הביאו דבר, והדירה נרשמה על שם החתן בלבד. ברבות השנים, בני הזוג גרו יחד בדירה, גדלו בה את ילדיהם, שיפצו אותה והשקיעו בה כספים משותפים. לאחר 15 שנה, הצדדים מחליטים להתגרש.
אף שמדובר במתנה, ואף שהדירה רשומה בטאבו רק על שם הבעל – הדבר לא ימנע מהאישה לטעון שיש לה זכויות בדירה, מאחר וגרה בה שנים רבות, השקיעה בה, ראתה אותה כדירתה וכו’.
מומלץ במקרה שכזה לערוך הסכם ממון, ולרשום בו במפורש כי מגורים בבית, גם לאורך שנים, ו/או השקעה בדירה – אינם הופכים אותה למשותפת (אולם אציין כי גם פתרון זה אינו מוחלט, ולעיתים ביהמ”ש יכול לקבוע כי חרף ההסכם והרישום – היה מצב ומצג של שיתוף – כך שהדירה תיחשב, לפחות בחלקה, כמשותפת).
ומה לגבי ירושה?
אם מי מהצדדים קיבל ירושה במהלך הנישואין, הרי שבמידה והוא רוצה כי הירושה לא תהפוך לנכס משותף – הוא אינו יכול לשתף בה את בן זוגו, לרבות לא להכניס אותה לחשבון המשותף. אציין כי סביר להניח כי כאשר היחסים בין בני הזוג טובים, ואין מקורות הכנסה רבים, סביר להניח כי זו תעורבב עם יתר מקורות ההכנסה, ובמקרה שכזה – הצד שנהנה ממנה לא אמור להחזיר דבר, וקיימת סבירות כי ביהמ”ש יקבע כי גם יתרת הכספים, ככל שנותרו, הפכו למשותפים.
כספים שנצברו טרם הנישואין:
במקרה בו צד הביא עימו לנישואין סכום כסף, שחסך קודם לכן, או קיבל במתנה, והוא דאג לשים אותו בחשבון פרטי שלו – ניתן לומר כי הוא רכושו האישי בלבד.
אולם, אם אותו צד בחר להכניס את הכספים שלו לקופה המשותפת, והם הוצאו במהלך החיים המשותפים – יקשה עליו לטעון כי הם אינם משותפים.
•כל האמור במאמר זה לא בא במקום ייעוץ משפטי פרטני ולא מהווה לו תחליף ויש לבחון כל נסיבות מקרה לגופו. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד.