אין לי מילה חיובית על כל המתווה הזה. אבל נדמה לי שהראייה החד ממדית, שאנחנו חשופים לה בארץ, מחמיצה שאלה אחת קטנה –
מה הייתה האלטרנטיבה להסכם?
תקיפה ישראלית לא הייתה משיגה תוצאה טובה יותר. זה כבר לא במחלוקת. תשאלו את אלו שתמכו בה, תשאלו את אלו שהתנגדו. הקונספציה התבססה על הרצון שתקיפה ישראלית תגרור את ארה”ב למלחמה מול איראן. ברור היה לכול שתקיפה ישראלית לבדה לא תוכל להשיג תוצאה, ששווה את הסיכון.
היא לא הייתה יוצרת את העיכוב שההסכם בלוזאן אמור לייצר, רק עם הרבה יותר סיכון, בעיקר של מאות ואלפי טילי חיזבאללה שהיו משנים את המציאות שאנחנו מכירים.
נתניהו היה בטוח שהוא, כמומחה לאמריקה, משוכנע שאובמה לא יוכל לעמוד מנגד כשהחיזבאללה, בגלל הוראה איראנית, משגר טילים על ישראל, בתגובה לתקיפה ישראלית על מתקני הגרעין האיראניים.
יכול להיות שהוא צדק, יכול להיות שלא, בטוח שהוא לא שכנע את עצמו, כי עובדה שהוא לא תקף.
האלטרנטיבה הטובה ביותר, כמובן, הייתה באמת תקיפה אמריקנית. לארה”ב יש את היכולת לייצר עיכוב הרבה יותר משמעותי, אפילו לכפות שינוי משטר, אבל, מה לעשות, זה בכלל לא היה בקלפים.
ארה”ב לא הייתה מוכנה באמת לשקול את זה – חוץ מדיבורים ריקים.
הנשיא הזה עלה לשלטון על בסיס ההתנגדות למלחמה בעיראק. עוד לפני שנבחר אפילו כסנטור, הוא דיבר נגד המלחמה בעיראק, מהבטן, עד כמה שאובמה מדבר מהבטן.
הנשיא אובמה לא היה מוביל תקיפה באיראן, בטח לא אחרי מה שארה”ב שילמה בדם ובכסף בעיראק ובאפגניסטן.
האלטרנטיבה האחרת הייתה המשך המצב הקיים. סנקציות, בידוד בינלאומי, מלחמה חשאית. התברר שהמתווה הזה לא מונע את הגרעין האיראני.
למעשה, במתווה הזה הגיעה איראן ל-20 אלף צנטריפוגות (ההסכם אמור להשאיר לה 6,000), חלקן מדור חדיש במיוחד, שמסוגלות להביא לפצצה ראשונה תוך חודשים ספורים.
במילים אחרות, איראן קרובה לפצצה בשנה-שנתיים האחרונות הרבה יותר ממה שתהיה קרובה אחרי ההסכם.
אם הייתה רוצה לפרוץ ולהשיג פצצה ראשונה כבר יכלה לעשות זאת, אבל מסתבר שאפילו המולות ידעו לעשות את החשבון הבינלאומי שלהם ולהימנע מכך.
אולי זו אינדיקציה שהם גם לא ימהרו להפר את ההסכם ולפרוץ לפצצה, כשכול הקהילה הבינלאומית חתומה על ההסכם הזה?
או קיי, הסכם רע, האיראנים רמאים – זה לא בציניות, הם הרוויחו את החשדנות שלנו ביושר, הם עומדים מאחורי החותים בתימן, החיזבאללה, החמאס וכל מה שרע במזרח התיכון. זה נכון.
אבל מה עם האפשרות שהם דווקא ינצלו את ההסכם הזה כדי לעשות רוורס קטן במדיניות שלהם?
בואו נזכיר שזלזלנו ברוחאני וזריף, טענו שיפרו את הסכם הביניים (לפי כל האינדיקציות, לא הפרו), קבענו בפסקנות שמשטר הסנקציות יתמוטט (לא התמוטט). אולי דווקא ההסכם הזה יספק דלק למתונים במשטר האיראני, יאפשר להם לצבור קצת יותר כוח מול המולות והקיצוניים.
אסור, כמובן, בישראל לספק תחזית שהיא במיליגרם פחות מהתסריט השחור והקשה ביותר, אבל אולי אולי ההסכם הרע הזה הוא הרע במיעוט.