מצרים וסעודיה יובילו מבצע צבאי יבשתי נגד המורדים החות’ים בתימן. כך אמרו היום (חמישי) גורמים בכירים בקהיר.
הפלישה תתבצע לאחר התקיפות האוויריות שמבצעות צבאות הקואליציה הבינלאומית בהובלת ערב הסעודית, במסגרת מבצע ‘סופה נחרצת’ להשבת ממשלתו של הנשיא עבד רבו מנסור האדי לשלטון בצנעא.
לדברי המקורות המצריים, המבצע היבשתי יחל רק לאחר שכוחן של מיליציות המורדים ייחלש בעקבות התקיפות האוויר.
שגריר סעודיה בוושינגטון, עאדל אל-ג’ובייר, הודיע הבוקר כי 10 מדינות פותחות במבצע בשטח תימן. על פי דברי השגריר, מטרת המבצע היא הדיפת המורדים החות’ים מן הערים הכבושות. המבצע ‘הוזמן’ על ידי נשיא תימן הנמלט מנסור האדי השוהה בסעודיה, ובין המדינות שנוטלות בו חלק נמצאות מצרים וירדן.
אל-ג’ובייר לא פירט מיהן המדינות שמשתתפות במבצע, אך דיווחים מלמדים כי מטוסים וחיילים של מרוקו, ירדן, סודאן, כוויית, איחוד האמירויות הערביות, קטאר ובחריין נוטלים חלק במבצע, ומדינות נוספות, בהן פקיסטן וסודאן, הביעו את נכונותן לשלוח כוחות לתימן.
על פי דיווח ברשת ‘אל-ערביה’, סעודיה הקצתה כ-100 מטוסי קרב וכ-150 אלף חיילים לטובת מבצע צבאי בתימן, ולמעשה חיל האוויר הסעודי שולט כבר במרחב האווירי של המדינה, אחרי שהשמיד את כל ציוד האנטי מטוסים שהיה בידי המורדים.
אל-ג’ובייר הבהיר במסיבת עיתונאים שכינס, כי הקרב ‘נכפה עליהם’, היות והחות’ים דחו כל הצעה להסכם מדיני בתימן, ובחרו בדרך הלחימה.
החות’ים הכריזו בתגובה על השטח האווירי של תימן כ’אזור אסור לטיסה’, והזהירו אוניות מלהתקרב לחופי המדינה. מוחמד אל-בוחייטי, בכיר בארגון המורדים החות’ים, טען כי התקיפות האוויריות עשויות להוביל למלחמה כוללת באזור.
יו”ר ועדת החוץ והביטחון הלאומי בפרלמנט האיראני, עלא אלדין ברוג’רדי, הטיל על ארה”ב את האחריות למתקפה, ואמר כי סעודיה “משחקת באש”, ושהמבצע אליו יצאו סעודיה ומדינות המפרץ “לא אחראי”, ויש למצוא פתרונות מדיניים למשבר.
בינתיים אומר גורם צבאי סעודי: “לא נאפשר לחות’ים לקבל שום אספקה עד לתום המבצע”. לדבריו, כוחות קרקעיים מוכנים לפעולה במידת הצורך, אך אין כוונה מיידית להיכנס קרקעית.
ארצות הברית הודיעה כי לא תשתתף במבצע באופן פעיל, אך תתמוך במבצע, ותספק “תמיכה לוגיסטית ומודיעינית” למדינות הלוחמות.
הודעת ארצות הברית מעלה את מפלס הכעס כלפי הנשיא אובמה, בשל יחסו אל בעלי הברית האסטרטגיים שלו במזרח התיכון, כאשר הוא בוחר שוב בציר האיראני על פני המדינות המקיימות יחסים קרובים עם האמריקנים.