“אל תגיע בזמן הבא” • האם לראש כולל ואברך יש יחסי עובד-מעביד?

ראש הכולל החליט שלא לשלם לאברך את משכורת החודש האחרון מסיבות שונות; ראש הכולל הודיע לאחד האברכים, כי הוא לא ימשיך ליהנות ממלגה ב’זמן הבא’; ראש הכולל הודיע לאברכים כי החודש לא יוכל לשלם את הסכום עליו התחייב מפאת קשיים תקציביים; ראש הכולל החליט ‘לפטר’ אברך באמצע החורף.

השאלות הללו, הצצות כמעט מידי יום, בכוללים שונים ברחבי הארץ, מצויות תחת הקטגוריה המכונה ‘יחסי עובד מעביד באברכי כוללים’.

מוסד הכולל, שהפך במדינת ישראל למקום לימודים הרשמי של כל בחור ישיבה שנישא, בטח בשנות נישואיו הראשונות, מייצר אין ספור שאלות מן הסוג הזה, להם נדרש הגאון רבי מנחם מנדל שפרן, אב”ד הישר והטוב, בקובץ שפרסם בית הדין.

הרב שפרן מציין כי דעתו של פוסק הדור, הגר”ש וואזנר – ה’ ישלח לו רפואה שלמה – היא, כי לאברכים יש דין של פועל, ומשעה שהחל ללמוד בכולל דינו כמלמד, וראש הכולל אינו יכול לפטרו ללא סיבה מספקת.

אם מחליט בכל זאת ראש הכולל כי התלמיד אינו מתאים למסגרת הכולל, עליו לשלם לו כפועל בטל, ובמקרה שלנו שכר מלא.

הרב שפרן עצמו סבור אחרת, ולטעמו אין ראש הכולל או ראש המוסד לבין האברכים כל יחס של עובד מעביד.

הרב שפרן מציין לדברי בעל התוספות יום טוב על המשנה במסכת אבות: “אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס” – שקיים הבדל מהותי בין שכר לבין פרס.

שכר הוא דבר הניתן כתמורה לפעולה, והוא מחויב כשכר על פי דין. פרס, הוא דבר הניתן במתנה על פעולה, אך אין לו תוקף של ‘שכר’.

מנהלי הכוללים חייבים לשלם לאברכים את מה שהובטח להם, מדגיש הרב שפרן, אך אין זה שייך לדיני שכירות פועלים על כל ההשלכות הנובעות מכך.

כך למשל, יש לחלק בין חיובים מוסריים ונורמות מקובלות אותם חייבים ראשי הכולל למלא, לבין חיובים ‘משפטיים’ הניתנים לתביעה בבית דין שלא תמיד רלוונטיים במקרים של אברך, מילגה, וראש כולל.