הספרדים ניצחו בסוף בקרב אחד קטן

אליעזר היון
|
ד' ניסן התשע"ה / 24.03.2015 21:27
איך הצליח האיש של הרב סלומון לפנות את השולחן, למלא את הכיור, וגם להעביר מטלית לחה תוך כדי ברכת המזון? • מדוע אוהב הגרב”מ אזרחי את ‘ברכת האורח’ בנוסח הספרדי? • ועל מה חשבו היהודים ב-1940 כשברכו את ברכת המזון?

ברכת המזון. הברכה הנאמרת, מהומהמת, ממולמלת, מדובבת, ננהמת, לפחות פעם ביום, מעלה אסוציאטיבית דברים שכתב ר’ יוחנן דוד סלומון ז”ל [בעין יהודית], הרלוונטיים כך נדמה לכולנו, או לפחות לרובנו.

עזבו ‘רובנו’, אני לפחות חש שקוף ליד הטקסט.

“הוא עפעף בעיניו וקרא שנית את הסעיף הקצרצר מתוך השולחן ערוך שבידו ולא האמין למראה עיניו… “אסור לעשות מלאכה בעודו מברך”.

… הוא נדהם במקצת, וניסה לעכל את המשמעות המעשית של הלכה זו, תוך כדי תירגומה לשפת המעשה. הנה הוא עצמו אדם חרוץ ויעיל מאד, כאשר הוא מברך דרך משל ברכת המזון, הוא יושב מרוכז ומברך בכוונה עד הזן את הכל, לאחר מכן הוא קם, מערים את הצלחות המשומשות שעל השולחן זו על זו ומניחם בכיור, מניח את הלחם בשקית הנילון, מנקה את השולחן מן הפירורים, ולסיום מנקה במטלית לחה את שולחן ומשאיר אותו נקי.

תוך כדי פעילותו זו, הוא ממשיך ואומר את ברכת הזמון אותה הוא יודע על פה, מגיל 6. זה לא מפריע לו, בברכת המזון, כך הוא אומר לעצמו, שהרי אין צורך בשום מחשבה ותשומת לב מיוחדת לביצוע פעילויות שגרתיות ומורגלות אלה.

למי זה מפריע אם עד שגמר את ברכת המזון, גם ניצל את הזמן בצורה יעילה ופינה את שולחן?

עכשיו בא ה’שולחן ערוך’ וחבט באלה על קדקדו.

הברכון החדש המוכר יותר בשם סמרטפון, מעלה אולי תובנה סוציולוגית מעניינת. כאשר רושמים במנוע החיפוש של גוגל את המילים ברכת המזון מקבלים תוצאות שהדיפולט, כלומר ברירת המחדל שלהם, היא ‘ברכת המזון נוסח עדות המזרח’.

גם כאשר מגיעים לדף המציע ‘ברכת המזון לפי נוסחים שונים’, הדיפולט הוא נוסח עדות המזרח. לאמור, הספרדים, אחרי הרבה שנים, ניצחו סוף סוף את האשכנזים בקרב אחד קטן.

מדוע האפשרות לברך את ברכת המזון ברשת מוצעת על ידי יוצרי האתרים קודם כל לבני עדות המזרח? האם זו הוכחה נוספת שרוב האנשים הדתיים בארץ, שייכים לקבוצה המזרחית?

או שמא זו ראייה כי לספרדים הדתיים יש יותר גישה לאינטרנט, שכן הם ‘פרקטיים’ יותר, ומוכנים לקיים סוג של אינטראקציה עם חיי העולם הזה?

אבא, הראש ישיבה, אוהב מאד את ברכת האורח בנוסח הספרדי, כך סיפר לי הרב בן ציון אזרחי שיהיה בריא, בנו של הגאון רבי ברוך מרדכי אזרחי, ראש ישיבת עטרת ישראל, וחבר מועצת גדולי התורה.

ומדוע?

כי שלא כמו בנוסח האשכנזי, בנוסח הספרדי מופיעים המילים: הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת בַּעַל הַבַּיִת הַזֶּה וּבַעַל הַסְּעֻדָּה הַזּאת… שָׂשׂ וְשָׂמֵחַ כָּל הַיָּמִים בְּעשֶׁר וְכָבוֹד מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.

אח, זו ברכה, ‘שש ושמח’, אמר הרב בן ציון.

משה גפני יהיה יו”ר ועדת הכספים, יעקב ליצמן שר הבריאות, אריה דרעי שר הפנים ויעקב מרגי שר הדתות.

‘ממשלת הזדון’ נפלה, וגזרותיה הקשות חלפו מן העולם – שמח הרחוב החרדי. הקיצבאות יחזרו, כך גם המילגות, הבטחת ההכנסה, ההנחות בארנונה, ההלוואות, תשלומי הביטוח הלאומי, ומענקי הדירות.

ובברכת המזון מופיעה השורה הבאה: וְנָא אַל תַּצְרִיכֵנוּ ה’ אֱלהֵינוּ לא לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם, וְלא לִידֵי הַלְוָאָתָם.

הפסוק, הָאֵל הַזָּן אוֹתָנוּ וְאֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּטוּבוֹ בְּחֵן בְּחֶסֶד בְּרֶוַח וּבְרַחֲמִים רַבִּים, מעניין במיוחד כאשר מהרהרים על יהודים מסויימים שחיו בין השנים 1939-1945 באירופה, ועל מוכי הרעב באפגניסטן, הודו, ובנגלדש, היום.

מספרם הכולל אגב, של האנשים החיים היום בתת תזונה בעולם עומד על 925 מיליון בני אדם. חלק מהם נופחים את נשמתם בחוצות הערים, ומוטלים כאשפה בצידי הדרך.

על מה חשבו וחושבים האנשים האלו כשהם אומרים את המלים האלו? איפה אותו א-ל שזן בחן, בחסד, ברווח, וברחמים את העולם כולו?

זו שאלה תיאולוגית, שלאדם מאמין ברור, כי קיימת לה תשובה, ועם זאת היא אינה פשוטה וטריוויאלית.