האב השכול זעק: “למה שבעה? אחד לא מספיק? הקרבתי את הכל”

שאלי שרופה באש: שבעת ילדי משפחת ששון ז”ל – יעקב בן 5, שרה בת 6, משה בן 8, יהושע בן 10, רבקה בת 11, דוד בן 12, ואליאן בת 16 – שנספו באסון השריפה בביתם בברוקלין הובאו אחר הצהרים (שני) למנוחות בירושלים.

גבריאל ששון, אבי הילדים ז”ל ספד להם בהספד קורע לב. הוא פתח בציטוט ממגילת שיר השירים: “‘דודי ירד לגנו לערוגות הבושם לרעות בגנים וללקוט שושנים’. מיהם השושנים הם הצדיקים. ה’ יורד לגן שלו ולוקט את הפרח בשיא היופי שלו, לפני שזה הולך להתקלקל. הוא רוצה לתפוס את הצדיק בשיא הצדקות. שישאר ככה. הוא בא לכאן ולקט שבע שושנים. למה שבעה? אחד לא מספיק?

“לבני ישראל היה משכן במדבר, וגם למלאכים היה משכן. המשכן הוקם שנה וחצי אחרי שבני ישראל יצאו למדבר, כמו שאנחנו היינו באמריקה שנה וחצי, ובראש חודש מקריבים קורבן עולה שבו שורפים את הכל”, המשיך האב שילדיו נשרפו בראש חודש ניסן.

“גם אני הקרבתי את הכל. אשתי ממש נשרפה כולה. הקורבנות בראש חודש הם ‘פרים בני בקר שניים’ – זה אני ואשתי, ו’שבעה כבשים תמימים'”.

האב נקב בשמות כל ילדיו והוסיף כשקולו נשנק: “הם היו ילדים תמימים”.

האב המשיך: “בראש חודש מתחדשת הלבנה. מה מיוחד בלבנה? הלבנה מחזירה את האור שהיא מקבלת מהשמש. הקב”ה רוצה שכל אחד יבנה את החלום שלו ואת הדרך שלו, אבל צריך לדעת שאנחנו רק מחזירים את האור של הקב”ה. אני חשבתי על העתיד של הילדים. רציתי נכדים. רציתי תורה ומצוות מהם. התחלתי ללמוד עם הבן הגדול שלי כל יום עמוד גמרא. כל אחד היה לו משהו. עבדו את השם בשמחה תמיד.

“אבל הקב”ה חשב אחרת, ורצה לקחת אותם לקורבן. עם הכנעה אולי נוכל להחזיר את האור. קיבלתי ילדים צדיקים ממש. אשתי מסרה נפשה מיום שהתחתנו עד לרגע האחרון, כשהיא קפצה מהחלון לבקש עזרה להציל את הילדים שלנו.

“כל יום היא מסרה את נפשה ולא חשבה כלום, רק על הילדים שיהיו עובדי ה’.  בארץ אמרו לנו ‘מי אתם’? הם לא ישראלים, ולא אמריקאים. אז מה הם? הם מלאכים.

“הם היו דוגמה בכל הכיתות. אני רוצה שהקרבן לא יילך לבזבוז. שכל עם ישראל יקבל לעשות תשובה. כל ילד זה טהור וקדוש, צריך לאהוב אותם. צריך לשים לב.

“בהסתכלות של היחיד אי אפשר להבין, איבדנו ילדים, אבל בנפש הילדים שלי חיים וקיימים בליבי ובלב אשתי. אבל לא רק אצלינו, גם בלב של כל העם שנפתח. שם הם נמצאים. מי יודע איזה גזירות הם ביטלו. אם ירצה השם, שהכפרה של הקב”ה שצריך לראש חודש לא ילך לבזבוז”.

האב הדגיש: “כל אסון זה רק כדי לאחד אותנו. אם היינו מאוחדים, לא היה צריך כפרה. אם אנחנו מאוחדים זה עצמו הכפרה, לא צריך שום קורבן. שלא יהיה עוד קורבנות שלא נצרכים”.

הראשון לציון הרב אליהו בקשי דורון ספד לילדים ואמר, “מה אפשר לומר כשעומדים לפני שבעה ארונות של ילדים צדיקים. צריכים לקבל את הגזירה, גזירה משמיים. גזירה כל כך קשה”.

“הקדוש ברוך גוזר עלינו כדי ליישר העקמימות שבלב. זה קורבן ציבור. ילדים, כולם קדושים. אנחנו צריכים רבותיי, כשרואים דבר כזה חס ושלום לחזור בתשובה. כפי שאמר האבא אנחנו צריכים כולם להתאחד”, הוסיף הרב בקשי דורון.

הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו, ספד אף הוא לשבעת הילדים, “כל אחד מהילדים הוא פרח של בורא עולם. עולמנו איבד שבע נשמות יקרות כל כך. אפילו האמא לא כאן לנחם אותנו”.

“ילדים שלא טעמו טעם חטא נטלת אליך ריבונו של עולם”, הוסיף הרב לאו, “ריבונו של עולם מבקשים אנו ממך רפואה לאם ולבת. ריבונו של עולם ראה בעמך המרגישים אחווה – תן לנו להרגיש אחווה בנסיבות אחרות. נחמנו, כי רק אתה יכול לנחמנו משבר כזה”.

האם, גייל ששון, שהצליחה להימלט מהשריפה לאחר שקפצה מחלון הקומה השנייה, נאבקת על חייה לאחר שנכוותה במהלך האירוע באופן קשה. גורם בבית החולים מסר לניו יורק פוסט, כי היא אינה יודעת מה עלה בגורל ילדיה. הבת ציפורה ששון בת ה-14, שקפצה אף היא מהחלון, מאושפזת בבית החולים, כשהיא מורדמת.

מחקירה הדליקה, שפרצה ב-00:30 בליל שבת, עולה כי בשל קצר שאירע בפלטת השבת בבית המשפחה החלה ההתלקחות שכילתה את כל הבית.