אז אחרי שנתיים קשות באופוזיציה החרדים שוב בדרך לממשלה.
אבל אפילו כשדרעי שוב יישב במשרד הפנים, ליצמן בבריאות, וגפני יחזור למשול בוועדת הכספים – מערכת הבחירות האחרונה גרמה שינוי היסטורי בציבור החרדי.
הירידה של הגוש החרדי מ-18 ל-13 מנדטים היא לא רק עניין טכני, אלא תוצאה של אובדן הסמכות הבלתי מעורערת של ‘גדולי הדור’ החרדיים.
במשך השנים כבר היו כאלה שניסו להוביל קו עצמאי וכיסי התנגדות קטנים, אבל הפעם נס המרד נישא בגלוי: יומיים לפני הבחירות, עמד הרב אוירבך מול יותר מעשרת אלפים בחורי ישיבות ואברכים מהגרעין הליטאי הקשה, רוקדים באקסטזה, לא מיישרים קו עם הנהיג הליטאי הבכיר, ומחרימים את יהדות התורה שבמקום להנות מהגידול הטבעי, איבדה את המנדט השביעי.
בציבור הספרדי, כבר בחיי הרב עובדיה קמו מפלגות מרד קטנות שזכו לכמה אלפי קולות, אבל מעולם הפילוג לא הגיע ללב האליטה החרדית מזרחית.
ארבעה מנדטים הלכו לפח, והוכח שאין יותר ‘מרן’ שהכל סרים למשמעתו, כשהרבנים מזוז ואברג׳ל עמדו חזיתית מול מועצת חכמי התורה של ש״ס, ואפילו הראשונים לציון, הרב עמאר והרב בקשי דורון ישבו על הגדר והעניקו לגיטימציה לישי.
אם יחד היתה עוברת כל ההיררכיה החרדית הייתה מזדעזעת. המרד אמנם נכשל הפעם, אבל גם העובדה ש-120,000 קולות (חלקם כהניסטים וחרד״לים, אבל גם לא מעט חרדים) השתתפו היה מספיקה כדי ללמד שאין יותר סמכות אחת בציבור החרדי.
הרב עובדיה והרב אלישיב היו האחרונים שזכו למעמד הזה.
המנהיג הליטאי הבכיר, הרב שטיינמן בן ה-101 לא מסמן יורש מובהק, וגם אם היה מסמן לא בטוח שזה היה עוזר.
הרב שלום כהן לא מצליח לסחוף אחריו את הציבור, מרבית חייו עמד בראשות ישיבה ולא בא במגע עם הקהל הרחב. כוחם של החרדים תמיד היה בהתייצבות, בציות לרבנים, ובמספרים ההולכים וגדלים בשירות הדמוגרפיה, כולם כאיש אחד.
בחירות 2015, תשע״ה אם תרצו, מבשרות את בואו של העידן החדש. עידן שיזעזע את החרדיות הקלאסית, אבל גם יכול להביא איתו בשורה.
כל אחד עושה לו רב, או במילים אחרות: איש הישר בעיניו יעשה.
• מתוך דף הפיייסבוק של יאיר שרקי, הכתב לענייני חרדים בחדשות 2