ובמוצאי החג ננשום לרווחה. החג הסתיים בשיר ורננה, ללא כל פצוע שנשאר במערכה, ללא כל קטטה או פגע רע.
ובמוצאי החג נטול המטאטא, נכבד את הרצפה, נסיר מליבנו כל מחשבה ומריבה, למרחק נפנה כל אחוז של איבה.
ובמוצאי החג נמלא הדלי במים חיים, ונחייה את הקרקע, נבריש כל אוושה במברשת קשה, נקרצף ונמרק כל פינה ונישה.
ובמוצאי החג נעלה את כלי החג לארון העליון, לא עוד חרב, לא עוד כידון. לא עוד חומר בעירה לא עוד גצים של מדון.
ובמוצאי החג נוריד חזרה את הכלים הרגילים, כאלו שמשמשים אותנו משכבר הימים. כאלו שמחבקים ומקבלים ומחייכים. כאלו שאין בהם כל רוח פסול או משחקי מבוכים.
ובמוצאי מנוחה קידמנוך תחילה – אין דבר בלעדיך ואין כמותך.
ואנו מחוזקים, בטוחים ומאמינים באמונה שלימה, שכל מה שנעשה הוא לטובת כלל האומה.
שלום לך חגנו, שלום לך, שלום. מחר עם אור הבוקר נקום מן החלום.