הרב דוד מינצר: “כאשר חשבתי שהרב שך טועה – חלקתי עליו”

הגאון רבי דוד מינצר, מראשי ישיבת ‘חדרה הישינה’, ומראשי ‘הפלג הירושלמי’, היה בין הנואמים אמש (ראשון)  בכנס שערך הפלג באיצטדיון ‘ארנה’ בירושלים.

אולם בעוד אנשי ‘הפלג הירושלמי’ לוחמים על מה שהם מכנים “שמירת מורשת הרב שך”, בהקלטה המלאה שנחשפת כאן, נשמע ראש הישיבה מגולל את דעותיו האמיתיות על הגרא”מ שך זצ”ל.

הרקע להקלטה: הימים ימי המלחמה על ישיבת חדרה, עוד בטרם התפצלה לשניים, בעקבות הפילוג הליטאי. באותם ימים רחשו שמועות לפיהן היה מי שהרים ידו על הרב מינצר, ובעקבות כך אף ערכו כינוס מחאה.

אברך התקשר וניסה לברר. כך זה נשמע:

• מישהו הכה את הרב?

“לא, לא הכה אותי חס וחלילה”, השיב הרב מינצר.

 • אם בית דין היה אומר לו כך לעשות, לא היה צריך לשמוע לו? אין לו זכות לשמוע לרב שלו?

“אני כתבתי לר’ חיים כבר בהתחלה שמאז חתימת התלמוד ‘אין צד אחד יכול לכוף את חברו לעשות כדעתו’. כתבתי את זה לר’ חיים בתחילת המערכה.

“ענה לי ‘הכול לפי העניין’. נו, אז השאלה היא איפה הגבולות…השאלה היא גם באיזה דרכים… הרמב”ם כותב את זה בהקדמה לספר ה’יד’… אין תקדים להנהגה הזו, מאז משה רבינו. אי אפשר לעשות דברים שלא היו בעם ישראל”.

 •את זה בעצם לא התחיל ר’ חיים, זה בעצם הרב שך…

התשובה: “זה לא משנה מי התחיל את זה. האלוקים גם לא ירדוף אנשים בחינם. אלוקים שרודף אנשים בחינם זה לא אלוקים. ובפרט אנשים, שאין תורה שתתיר את זה. לרדוף אנשים, אין שולחן ערוך שיתיר את זה… אף אחד לא יכול לעשות דברים כאלו.

“הרב שך הוא לא אלוקים, הרב שך הוא לא התורה. אלוקים שיגיד לעשות עוול הוא לא אלוקים, תורה שתגיד לעשות ככה היא לא תורה. אין לנו מקור לזה. אין לנו מסורת לזה… אי אפשר לחדש דברים שאין בשולחן ערוך…

“גם לרב שך אמרתי על דברים שלא נכון ככה לעשות. ולא לכן הוא החרים אותי. הוא אהב אותי. והוא לא שנא אותי בגלל זה. הרב שך ידע שאני מתנגד לדברים שלו, הוא ידע שאני לא עשיתי כדבריו. כשהוא אמר לא לעלות לישיבה – אני ישבתי בישיבה, כשהוא אמר לעבוד לבחירות – אני לא עבדתי לבחירות.

“ואתה יודע מי אמר לי לשבת בישיבה בזמן שהרב שך אמר לא לשבת בישיבה? הרב שטיינמן אמר. ומי אמר לי לא לעבוד לבחירות כשהרב שך אמר לעבוד לבחירות? זה הרב שטיינמן אמר לי את זה.

“אני הייתי מקורב לרב שך והייתי הולך אל ר’ מיכל ושומע ממנו שיעורים וגם לר’ מיכל פינשטיין. והרב שך ידע את כל זה ואהב אותי”.

• למרות שהרב לא שמע לו…

 “הוא ידע את זה. הוא ידע הכול הוא ידע”.

• אני לא מדבר ביחס לרב. אני מדבר ביחס להנהגה עצמה. הרב אומר, איך ר’ חיים יכול לנהוג כך כשמאז חתימת התלמוד אין לנו את הכוח. אבל הרב שך עצמו כן היה לו את הכוח.

“הרב שך לא אלוקים. אתם מנצלים את הרב שך למה שאתם רוצים. לוקחים את הדברים הרעים של הרב שך, ואת הדברים הטובים של הרב שך… אף אחד לא לוחם כהרב שך על דעת תורה… אי אפשר לקחת את הרב שך רק לדברים הרעים שלו ואת הדברים הטובים שכאב לו כל דבר שבקדושה לא ראיתי שבוכים על שום דבר.

“חוץ מדבר אחד: אסון אחד יש בעולם: ישיבת חדרה ור’ דוד מינצר. זו המלחמה היחידה שיש היום. את זה לקחו מהרב שך. איפה מלחמה בהורסי הדת? אין שום מלחמה. רק מלחמה נגד ישיבת חדרה”.

• מצד שני, אין שום צד שהוא בשלמות…

“ברור שלא. אין צד שלם. ואף אחד לא תומך דווקא בצד השני, אני לא בשום צד בכלל. אני חוץ מלשבת וללמוד לא יודע שום דבר. אני פשוט לוחם נגד העוול, לא לוחם, שונא את העוול”.