1.
אלפים מאנשי ‘הפלג הירושלמי’ התכנסו אמש (ראשון) באיצטדיון ‘הארנה’ בירושלים, לכנס מיוחד ערב הבחירות לכנסת ה-20.
אולם מי שציפה שהערב יסתיים בהכרזה דרמטית “הצביעו” או “אל תצביעו”, יצא מאוכזב, כשאפילו לא חצי תאוותו בידו. כל הוראה לא נשמעה שם על הבמה.
אולי משום אי הנעימות לומר בקול את ההוראה הצפויה, שתינתן, כך נראה, מעל דפי ביטאון ‘הפלס’ או שתועבר מפה לאוזן.
לאחר שבועות בהם ניסו אנשי הפלג למצוא מפלגה שתוריד אותם מהעץ הגבוה עליו טיפסו, נראה כי בימים האחרונים מצאו לעצמם, סוף-סוף, ‘בית’. אמנם מאוחד עם כיפות סרוגות, אבל בית יהודי כשר: ‘יחד’ של ח”כ אלי ישי.
איך בדיוק מסבירים למצביעים שברוך מרזל הוא ממשיך מורשתו של הגרא”מ שך זצ”ל? ובכן, קצת קשה.
אבל תסמכו על לבלרי ‘הפלס’ שיעשו זאת בלוליינות האופיינית להם.
2.
האגדות מספרות כי להחלטה שתימסר לאנשי הפלג, קדמה פגישה של הגר”ש אויערבאך עם מועמד רשימת ‘יחד’, ברוך מרזל. כל הצדדים מכחישים בצורה נחרצת את השמועה.
מה שברור הוא, כי מכתב שכתב בשבוע שעבר ראש ישיבת ‘כיסא רחמים’ ומנהיגה הרוחני של מפלגת ‘יחד’, הגר”מ מאזוז, אשר בו התחייב כי ידרוש את ביטול חוק הגיוס במשא ומתן הקואליציוני לקראת הרכבת הממשלה הבאה, הוא זו שהצליח להוציא את הערמונים מהאש, ואפשר לאנשי הפלג לקפוץ בבטחה אל העגלה של ‘יחד’ – יחד עם חובשי כיפות סרוגות.
דפי העיתון ‘יתד נאמן’ מהשנים שקדמו להפיכה הפנימית שהתחוללה שם, מן הסתם, מתהפכים בארכיונים בהם הם מאופסנים.
בתחילה, דרשו אנשי הפלג נציג של ממש ברשימה – ולא קיבלו. בהמשך הסתפקו במנכ”ל – ולא קיבלו.
ככל שחלפו הימים והתברר שגם תנועת ש”ס לא ממש נדבה הצעות מפתות, החלו עסקני הפלג לדבר על ‘פתק לבן’. אלא שהקונוטציות השליליות של אקט מחאה כזה (הנחשב כהצבעה לזהבה גלאון), גרמו להם להמשיך בחיפושים אחר בית.
בחסידות גור, שם התנדבו בבחירות הקודמות של שנת 2013, להגיש להם סולם, נמנעו הפעם מלחזור על מעורבותם. או כפי שאמר ליצמן עצמו, בצ’אט שערך בשבוע שעבר עם גולשי אתר ‘הארץ’: “אני לא מתכוון להתערב בנעשה שם. בקדנציה הקודמת התערבתי בזה והצלחתי, אבל הפעם אני לא מתכוון להתערב”.
אולי משום שב’שערי חסד’ הבינו שעל בדיחה לא חוזרים פעמיים (בכל השנתיים האחרונות לא הייתה פעולה אחת שבוצעה על ידי יהדות התורה, תוך התחשבות בפלג הירושלמי ו/או שקלול בקשותיו/רצונותיו), ואולי משום הרתיעה מתגובת ‘דגל התורה’ והבית בחזון איש 5.
גם בחסידות ויז’יניץ, שם שבו והשמיעו חיזורים כלפי ‘הפלג’, לא ממש נידבו הצעות שהובילו לפריצת דרך. וכי למה להם להסתכסך עם ‘דגל התורה’, במיוחד שהאדמו”ר מויז’ניץ נהג, מאז ומתמיד, כבוד רב בראש הישיבה הגראי”ל שטיינמן.
גם ש”ס ניסתה, ולא ממש הצליחה.
קצת קשה, אחרי שיו”ר התנועה אריה דרעי שב והתפאר בשירות הצבאי של רוב חברי הכנסת שלו ורבים ממצביעי התנועה משרתים בצה”ל, לשכנע כי נציגי התנועה ינקטו קו קיצוני בכל הקשור לחוק הגיוס (כולל אי התייצבות לצו ראשון, הליכה לכלא, הפגנות ומעצרים מתוקשרים).
מה שבכל זאת עדיין לא ברור: איך בדיוק מתאימה ‘יחד’, בה ממוקם במקום השני גיבור מלחמות ישראל ח”כ יוני שטבון, לצד גיבור ההתיישבות ברוך מרזל, למשוואה הזו?
3.
ב’יחד’ מקפידים להדגיש שהיו”ר אלי ישי לא ממש בתמונה. לא הוא זה נפגש, לא הוא ערבב. מבחינתו, שיחקו החברים לפניו.
השאלה הגדולה היא האם החבירה הזו אל אנשי ‘הפלג’ תוביל לסכסוך בינו לבין חזון-איש 5, או שבעצם מדובר במהלך שמתבצע תוך עצימת עין מצד אנשי הבית, גם אם לא בהסכמה.
אין זה סוד, כי אלי ישי יצא לדרך עם מפלגתו החדשה לא לפני שסר יחד עם רעייתו ציפי אל הבית ברחוב חזון-איש 5, כדי לקבל את ברכתו של הגראי”ל שטיינמן. נכון שהוא לא קיבל אז אישור פוליטי למהלך, אבל לברכה הוא זכה באותה שעה.
“אלי יהיה חייל של הרב שטיינמן”, יש המתעקשים.
איך זה יעבוד עם החיבור החדש? אחת משתי אפשרויות קיימות:
האחת – שזה לא יעבוד. למעשה זו תהיה סוף החברות בין אלי ישי לחזון איש 5. “יותר הוא כבר לא ידרוך שם”, כפי שיש מי שמתלהמים.
השניה – לאנשי הבית בחזון-איש 5, שלא ממש מסתדרים עם יו”ר ש”ס אריה דרעי, יהיה נוח להתנהל מול פרטנר בדמות אלי ישי ומפלגתו. החשש שלא יעבור את אחוז החסימה הוא שהעניק את ההסכמה שבשתיקה לאפשר לו לחבור אל הפלג, בלי להבטיח להם דבר וחצי דבר (כן, הגר”מ מאזוז אמנם ישתדל מאד בנושא חוק הגיוס, אבל הכול יודעים שמדובר בנושא ששוט בג”צ מרחף מעליו).
וכך, יום אחרי הבחירות, כשהמנדטים בכיסו, הוא יאמר להם יפה שלום ולא להתראות. בדיוק כפי שעשה ח”כ יעקב ליצמן לפני שנתיים.
ובפעם הבאה? אז הם יחפשו בית אחר, מן הסתם.