1.
צריך לאחוז ביד את שני מוספי השבת של היומונים ‘יתד נאמן’ ו’המודיע’ כדי להבין את גודל הפער שנפער בין חסידות גור לבין ‘דגל התורה’ – פער שקודקודי קמפיין הבחירות מתאמצים להסתירו, אך ללא הצלחה מרובה.
בעוד בשער ‘יתד השבוע’ מרוחה בענק תמונת הרבבות שמילאו ביום רביעי האחרון את רחובות בני-ברק בעצרת ההמונים שקראה “הצביעו ג’ וקדשו שם שמים”, בהמודיע אמנם קראו להצביע לאותה מפלגה, אך בחרו למרוח על שער העיתון את ‘עצרת המיליון’ שנערכה לפני יותר משנה.
מהעצרת של דגל התורה התעלמו בביטאון הסיעה המרכזית לחלוטין, כאילו לא הייתה גם לא נבראה.
בעוד ‘דגל’ השקיעה מאמץ רב כדי לשלב את כל נציגי יהדות התורה במצגת המרגשת אותה הפיקו לרגל האירוע (כולל יעקב ליצמן, ישראל איכלר, ומנחם אליעזר מוזס), באגודת ישראל טרחו לטשטש את האירוע, כלא היה.
מעניין יהיה לעקוב איך כל הניצנים הללו יבשילו לכדי פרחים של תככים, יום לאחר הבחירות.
2.
שימו לב לרמז העתידי שמסתתר בטורו של אריה זיסמן ביתד נאמן.
לצד תיאור המפה הפוליטית (בוז’י מתחזק, הליכוד צונח, לא מן הנמנע שעל המחנה הציוני תוטל מלאכת הרכבת הקואליציה), מופיע המשפט הבא: “במצב דברים שכזה, צריכה ‘יהדות התורה’ לצבור כוח רציני עם כמה שיותר מנדטים, במטרה להיחשב כבעלת השפעה בכל ממשלה שתקום”.
קרי, לא פוסלים את המחנה הציוני.
מאיר פרוש ממש לא יאהב את המשפט הזה.
3.
בעמוד הראשון מצטט ‘יתד’ את דברי “מרן הסטיפלער זצוק”ל” שהתריע בכאב רב מפני הימנעות מהצבעה. “העניין הוא שלדעת רוב רובם של חכמי התורה קדושי עליונים זהו עניין של חיוב וקידוש שם שמים, ולהיפך, מיעוט המצביעים ח”ו הוא עניין נורא של חילול השם נורא ח”ו”, הוא כותב.
ברקע קשה להתעלם מהעצרת של הפלג הירושלמי ב’ארנה’.
האם מי שמתיימרים להיות ממשיכי ‘מורשת הרב שך’, שהכיר בגדלותו והנהיג יחד עם הסטיפלער זצ”ל, יוכלו להתעלם מדברי קודשו של אביו של הגר”ח קנייבסקי, ייבדל לחיים טובים?
4.
גם מאמר המערכת של הרב יצחק רוט רומז אל אותם אנשים, לבלרים ו/או עסקנים, המתיימרים להחליט בשם הרבנים, ועוד בטרם פסקו רבניהם שלא להצביע לכנסת, כבר מילאו בדפי עיתוניהם מאמרים אודות הצורך להימנע בבחירות.
במאמר מובאת הדוגמה של הסרט שנחשף מהכנסייה הגדולה: “ארבע דקות ועשרים וחמש שניות זה אורכו של הסרטון שעורר התרגשות רבתי, אולי חסרת תקדים בהיקפה בכל רחבי העולם היהודי… אחת עשרה שניות מתוך אותו סרט שחור-לבן בהן נראה מרן החפץ חיים זיע”א פוסע לאטו אל תוככי האולם בו התקיים האירוע הגודל, מעוררים צמרמורת מחודשת כל פעם שרואים זאת מחדש…”
אבל אז, “מאחור מגיח במהירות איזה יהודי, איש אינו יודע מיהו, כאשר הוא נחפז לעבר המצלמה המנציחה את האירוע ומסתיר בידיו את העדשה המצלמת. לא ברור מדוע הוא החליט למנוע את המשך הצילום. לא נראה שמרן החפץ חיים גילה את אוזנו שהוא מסרב להיות מונצח על גבי סרט הצלולייד.
“הנה לצדו של מרן צועדים בנו, חתנו ונכדו ולא נראה שהמסרטה המוצבת מולם מפריעה להם. הם בוודאי רואים כיצד מסריטים את הסבא-קדישא שהרי באותם ימים היה מדובר במתקן גדול ומסורבל. והדבר אינו מפריע להם להמשיך וללוות את הסבא הגדול.
“אבל מישהו שם חשב שהוא מבין יותר מהם, ובכך הוא נכנס להיסטוריה. כל מי שמתבונן בסרטון הזה, אינו יכול שלא לכעוס בלבו על אותו יהודי, שמנע ממיליוני יהודים – קרוב לשני יובלות שנים לאחר מכן – לחזות בזיו פניו של מרן החפץ חיים עוד שנייה או שתיים לפני שהוא יחצה את קדמת המסרטה”.
ה”מישהו שם חשב” צץ בכל דור ודור מחדש.
מישהו, שחושב שהוא מבין יותר מבנים, חתנים ונכדים. יותר מגדולי עולם.
5.
לצד תיאור מצבן הקשה של ישראל ביתנו ומרצ (“שתי מפלגות נמצאות באיזור הסכנה מבחינתן. ישראל ביתנו ומרצ. שתיהן מתמודדות לעבור את אחוז החסימה. מרצ שכבר היתה גדולה ירדה דראסטית לאחר צוק איתן, ואילו ישראל ביתנו עליה דיברו גדולות ונצורות, התרסקה לאחר פרשת החקירות”), אין אף מילה ב’יתד’ על מצבה של ‘יחד’ בראשות אלי ישי.
מצבה, דומה לגמרי למצבן של השתיים. שלושתן עוברות בסקרים, אבל עדיין חוששות לגורלן.
האם העובדה ש’יתד’ מדלג על העובדה ש’יחד’, יחד עם ישראל ביתנו ומרצ, נלחמת אף היא על אחוז החסימה כדי לא לזרוק קולות לפח האשפה ההיסטורי, מלמדת במשהו על תמיכה במפלגה?
נוהגים לומר, שהטור הפוליטי (של אריה זיסמן) אינו משקף את עמדת המערכת.
האמנם?
6.
דווקא בהמודיע חל שינוי.
מתברר, שהנחרצות של כתב ‘המודיע’ שחזר וטען כמעט שבוע אחרי שבוע, שמפלגת ‘יחד’ אינה עוברת את אחוז החסימה, קצת נסדקה השבוע.
וכך כותב מ.כרמלי: “כך או אחרת, כבר עכשיו, כל המפלגות יוצאות ממערכת הבחירות הזו שונה לגמרי ממה שנכנסו אליה. אפשר לומר שאצל רובן ככולן, החמין ייצא אחרת. אלו בחירות שבהן לא מעט מפלגות מגרדות את אחוז החסימה. יום מלמעלה ויום מלמטה, וזה ליברמן מרצ ו’יחד’ שעלולה להסב נזק גדול לימין. וזה חוץ מהנזק הגדול שנגרם לממסד החרדי בעצם ההחלטה להקים מפלגה.
“עלולה להסב נזק גדול”. אבל לא בטוח שתסב.
הלשון כבר אינה נחרצת.
7.
שימו לב לתשובתו של ח”כ ישראל איכלר המתראיין בהמודיע, על השאלה: “אם כולם מרוצים, לשם מה צריך לפרסם ב’המודיע’, הרי בין כה יצביעו? אולי לפרסם ברחבי הארץ כדי לקושש קולות מבחוץ?…”
שאלה הגיונית. שימו לב לתשובה ה’משכנעת’:
“אי אפשר לשבת בבית בחיבוק ידיים. הכתוב אומר ‘וברכתיך בכל אשר תעשה’ ולא כתוב בשב ואל תעשה. שב ואל תעשה זו מכה שלא כתובה בתורה כשמדובר ביום הבחירות.
“יש הרבה אנשים שבשביל שקל הנחה על שק תפוחי אדמה הם עומדים בתור בצרכניות ותופסים עגלות במשך שעות. אבל ללכת לקלפי לרבע שעה, במצות גדולי התורה, קשה להם. לכן צריך לעשות פרסום וארגון, כי זה הדבר שעושה בחירות”.
השתכנעתם, לא?
8.
אם כבר עיתון קמפיין בחירות, אז לפחות שתהיה כלולה בו כתבת שטח.
כך עשה יתד נאמן כששלח את שמואל גרינוולד לסקר את מעמד ‘התקבצו’ ביום רביעי. כך עשה גם ‘יום ליום’, כששלח כתב (חיים ישראלי) ללוות ליום שלם את יו”ר תנועת ש”ס, אריה דרעי.
אז אמנם היה שם יותר יומן מאשר צבע ונגיעות אישיות. ובכל זאת, כתבה מעניינת.
אפילו פרשת ההרשעה עלתה במהלך היום המשותף. “ועל זה חטפת כתב אישום?” – תוהה הכתב, לאחר ששמע על הקצאות מבנים לתלמודי תורה.
דרעי מסביר: “ניסינו לעזור ולסייע בכל האפשרויות שהיו בידינו. חלק מהדברים נשארו עד היום, ולצערי הרב, חלק גדול לא נשאר ונעלם משום מה. כמובן ששילמתי על זה מחיר אישי ויקר. אני מודה לבורא עולם על מה שעשיתי ואין לי שום חרטה על זה.
“גם בבית המשפט לא הייתה לי חרטה”.
9.
עוד סיפור מעניין, שנחשף באותה כתבה.
דרעי מספר כי בכהונתו כמנכ”ל משרד הפנים. “מזכירת המשרד שהייתה המזכירה של קודמי, מר קוברסקי, אמרה לי שראש העיר תל אביב על הקו ורוצה לשוחח איתי. אמרתי לה, ‘תעבירי’. אני מרים את הטלפון ומבלי לומר שלום הוא ישר מתחיל לתקוף אותי ואומר: ‘אתה יודע שאתה חצוף? אני צריך להמתין לך דקות ארוכות על הקו?! הלא אני יכול להיות סבא שלך! אני אלוף בצה”ל וראש עיריית תל אביב, ואתה ילד…
“כך התחילה השיחה איתו. השבתי לו, ‘מר להט, היית נוהג להתקשר לקודמי מר קוברסקי?’ אמר לי ‘בוודאי’. שאלתי, ‘האם היית מתקשר דרך המזכירה וממתין?’ אמר לי ‘בוודאי’. אמרתי לו, ‘אני יודע מה אתה חושב עלי – בחור חרדי, צעיר, מרוקאי ופרימיטיבי, אבל אם לא תתייחס אלי כמו שהתייחסת לקוברסקי אל תרים לכאן טלפון יותר’ – וטרקתי לו את הטלפון”.
טוב, אל תדאגו, סולחה נערכה, אחרי מאמצים רבים, ובסוף, השניים הפכו לחברים טובים ביותר. קצת חבל שסיפור כה מרתק בוזבז על ‘יום ליום’. אם כבר, הייתי הולכת איתו לערוץ לא מפלגתי.
10.
בין לבין משיב ‘יום ליום’ מלחמה שערה, לכיוונה של ‘יחד’, כמובן.
קלטות ‘בכל ביתי נאמן הוא’? ב’יום ליום’ יספרו לכם על “עדותו הנאמנה של מרן זיע”א בכתב ידו”, מכתב בו הוא משבח את דרעי ומביע כלפיו ביטויים רצופים “אהבה ונאמנות”.
צילומים לסרט של ‘יחד’ בביתו של הרב משה יוסף? קבלו את מכתבו הקורא לתמיכה בש”ס.
את רשימת ‘הקרב על הרב’ ממלא השבוע הגר”ד פלבני, הקורא: “רק תנועת ש”ס היא דרכו האמיתית של מרן זיע”א”. נלווה אליו “זקן רבני משפחת אבוחצירא”, הרב אליהו אבוחצירה, החותם על קריאת קודש, כאשר גם המשב”ק, הרב צבי חקק, מצטרף עם תמונתו בשער העיתון, אחרי שהביע השבוע תמיכה בש”ס.
בחירות בפתח. היכונו.