אז מה יצביעו חסידי חב”ד?

מה יצביעו חסידי חב”ד? שאלה שמלווה כל מערכת בחירות.

לפעמים יש לי הרגשה שחסידי חב”ד קצת מזלזלים בשאלה ושואלה, חלקם רואים את זה כסקרנות גרידא, יש ורואים את זה כקנטרנות דווקא.

אך אני נוטה לחשוב שזו בבחינת “תורה הוא וללמוד אני צריך”. רבים רוצים לשמוע את דעתו של הרבי מליובאוויטש זצ”ל בעניין.

עול גדול ואחריות כבדה הטיל הרבי מלובאוויטש על חסידיו, כמעט בבחינת שבור את החבית ושמור את יינו. אמרתי כמעט, כי אצל הרבי הכל אפשרי. כן, גם לשבור את החבית וגם לשמור את היין. אך בשביל זה צריך להתאמץ ולהתמסר. “שליחות” אמרנו, כוח המשלח.

עול גדול יותר מונח לפתחם של החסידים. עול זה לוקחים החסידים בעצמם והוא: להצהיר ברבים איך הם מבינים את דעתו של הרבי.

אפשר לטמון את הראש בחול, בתואנה שהרבי הורה שלא להתערב בפוליטיקה. אך ההצבעה בבחירות זו לא רק שאלה פוליטית – ואני תוהה: האם זו בכלל שאלה פוליטית?

אולי ההצבעה הפרטית של כל אחד הינו חשאית, ובטח כולם מקיימים את ההוראה של הרבי זי”ע “חוב וזכות קדוש להצביע”, אך ההצבעה של הקהילה גלויה לעיני כל בכפר חב”ד, קרית מלאכי ועוד קלפיות בשכונות חב”דיות מובהקות.

ההצבעה בבחירות מגדירה איך החסידים מבינים את הוראותיו של הרבי. איך מבינים חסידי חב”ד את ההגדרה של הרבי “חרדי ביותר”.

אין ספק שהרבי לא התכוון לאורך הפיאות, גובה השטריימל או הספודיק. דעתו מאירה בסדרת ‘תורת מנחם’, מבוארת ב’ליקוטי שיחות’ ומפורטת באלפי ‘אגרות קודש’. לשם לא נוהרים הפוליטיקאים. גם הפרסומאים עדיין לא הגיעו. “תורה מונחת בקרן זוית וכל הרוצה ליטול יבוא ויטול”.

לכאורה הרבי כתב ואמר את הכללים בצורה הכי בהירה, אך הרבי השאיר לכל חסיד את האפשרות לבחון את עצמו, את מצבו הרוחני, איך הוא מבין את דברי הרבי כ”אדם שנברא לשמש את קונו”.

איך יבנה את העולם משכן לה’ שהרי “ביקש הקדוש ברוך הוא לעשות לו דירה בתחתונים” ואיך יכריע עם פעולה זו גאולה לעם ישראל.