למי מאתנו אין לפחות חולצת בסיס אחת?! זו שמה של חולצת הלייקרה הפופולארית כל-כך במחוזותינו.
לרוב הבגדים שאנחנו קונות צריכים השלמה. להשלמה הזו אנחנו משתמשות באותן חולצות בסיס, כדי לקבל מראה צנוע והולם בת ישראל.
זהו פתרון קל ופשוט, אך לא תמיד מחמיא. לא לבגד ולרוב גם לא לגזרה.
בינינו, כבר ממש נמאס ללבוש אותה.
•
זה עתה סיימנו עונת תצוגות בה העלו את קולקציות אביב, קיץ 2015. טוב זה בארץ. בחו”ל כבר אחרי תצוגות סתיו-חורף 2015.
מה אגיד לכם? כל תצוגה שעלתה נראה היה כי יש מחסור בבדים. הכל היה כל-כך קטן וחשוף, רחוק מלכבד את האישה. חוץ מתצוגת גולף שהייתה מחמיאה ומהממת. מבחינתי, לקנות את כל הקולקציה.
אחרי כל תצוגה בה ביקרתי, הבנתי יותר ויותר כמה הקיץ אזדקק לחולצות הבסיס.
אבל אמרתי, לא! לא עוד לייקרה.
כיוון שכך, ניסיתי לחשוב על פתרון חדש, מרענן, שיקי ומחמיא – והחלטתי לאמץ את ‘החולצה המכופתרת’.
אהבתי את הרעיון ולא יכולתי לחכות לקיץ. כבר באותו יום, החולצה המכופתרת הפכה לחלק ממשפחת ״הפתרונות״ שלי, לסגור לוק מגניב והולם.
כך הפכה החולצה המכופתרת לפריט מנצח כמעט בכל לוק אופנתי ביום-יום שלי.
•
כמה טיפים למראה מושלם עם חולצה מכופתרת המשמשת כבסיס:
1. לא לפחד ממראה השכבות.
זה נכון. אני לא ממש מחדשת כשאני אומרת את המשפט, אבל לצערי הטריק הזה פחות נתפס עם פריט לבוש שאני אישית מאוד אוהבת ״השמלה״, ולכן בחרתי בשמלה לתמונות.
2. הבד הנכון.
החולצה המכופתרת חייבת להיות מבד שיפון משי או דמוי משי. אני לא רוצה שמתחת לשמלת כותנה תהיה חולצת כותנה, כי אז כל תזוזה שלי תהיה מאוד לא גמישה ובהמשך היום כמעט בלתי נסבלת.
3. מחויטת לא מחייב כפתורים.
החולצה המכופתרת לא חייבת להיות בהכרח מכופתרת, ממש עם צווארון וכל הכפתורים, אלא חשוב שתהייה בנויה על אותו בסיס של רעיון (כמו שרואים בתמונה).
4. צבעוניות.
לרוב חושבים שאם אני לובשת שמלה שחורה, הבגד מתחת חייב להיות שחור. גם או לפעמים, אני רואה בנות שמניחות לבן כדי לשבור את השחור. אני אומרת: לא לפחד מצבעים מנוגדים. להכניס חיים וצבע ללוק. זו תמיד ההמלצה הכי טובה שלי.
5. לשלב.
הייתי מעמיקה ומוסיפה לאלו שאוהבות פאשין ולא מפחדות ללכת עד הקצה, לשלב פרינט עם פרינט, ולהפוך את כל הלוק לשיקי, טרנדי וחדשני. מומלץ גם לזרום אם שתי טקסטורות שונות ומעניינות באותו לוק, כמו בתמונה עם שמלת העיגולים.