בראש סחרחר ורגליים כושלות יצאתי אל רחובות העיר בני ברק.
כבר בדקות הראשונות הבנתי את ה’ברוך’ – מחסור במזומנים. ולא ששאם היו לי יותר זה היה מספיק אל מול אלפי הידיים הפשוטות. בהמשך הסיור כבר ברור לי מעל לכל ספק: רחובות בני-ברק בצהרי חג פורים הם המקום השמח ביקום. התחפושות מגוונות. אפילו ילד שמחופש לרוכב על חמור ראיתי.
הצצה חטופה אל השמחה המתפרצת בישיבת פוניביז’ ולאחריה (אל תדאגו, גם לי היו פקקים) הייתי במעלית החנוקה משמחת חג בבניין בו מתגורר ח”כ משה גפני. כשנכנסו, קיבלו את פנינו עשרות בחורי ישיבה צוהלים ושרים: “משה אמת ותורתו אמת”.
בשולחן התארח הפרשן הכלכלי של עיתון ‘הארץ’, נחמיה שטרסלר, אשר התלווה אל ידידו העיתונאי ישראל כהן.
גפני תרם ביד נדיבה (לא עקבנו אחר האפסים), והתפנה לקול קריאות “הו-אה מי זה בא, ראש הממשלה הבא” להרצות את השקפת עולמו:
“התשובה היא כזאת, והיא קשורה גם לבחירות אבל לא רק. מרדכי היהודי אומר לאסתר המלכה: תדעי שרווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר. זה נכון. ובמשך השנה הזו, או כמעט שנה, נמצא מישהו. אבל שתדעי שאני לא סומך על אף שליח אחר.
“כשהולכים לדבר עם המן הרשע ועם אחשורוש, אני לא יודע מה ימכרו לו בדרך. אני לא יודע מה השליח הזה, או המאכער הזה, או אני לא יודע מה, על מה הוא יוותר, על מה הוא יתפשר. כל הדברים האלה אינם רלוונטים מבחינתו.
“צריך למסור את הנפש, אומר מרדכי היהודי לאסתר המלכה, על השליח, לא רק על השליחות. גם כשיש גזירה והולכים חס ושלום להשמיד את עם ישראל – צריך שהשליח יהיה אסתר המלכה.
“עכשיו, בין כל המפלגות שמתמודדות צריך לדעת לשלוח את השליח הנכון. שלא יתפשר”.
הנוכחים פורצים במחיאות כפיים ופורצים בשירה.
אשתו של גפני לא מפסיקה להביא אל השולחן ממטעמי החג – מקרעפלעך מופלאים ועד קוסקוס מרוקאי מדויק. “הקוסקוס הוא ירושה מהעיר אופקים”, אומר גפני, שהתגורר בעיר שנים רבות.