בהופעותיו הפומביות ובמודעות הבחירות, ברוך מרזל מתפאר בכך שרק הוא ימחק לזועבי את החיוך מהפנים.
האמנם?
לאחר תבוסות חוזרות ונשנות, הערבים הבינו היטב שיהיה להם קשה ביותר להכריע את מדינת ישראל בשדה הקרב. שנים רבות וכמה מלחמות רציניות, הבהירו בדרך הקשה למנהיגי מדינות ערב שאין להם ברירה, אלא להשלים עם חוסר יכולתם להשמיד את ישראל באמצעות מערכה צבאית. אף אם מדובר במערכה אכזרית ומפתיעה כפי שהייתה במלחמת יום-כיפור.
ואולם, לצד התובנה הזו, חלחלה בקרב המנהיגות הערבית תובנה אחרת, מעניינת וחשובה לא פחות.
לאורך השנים התגבשה אצלם המסקנה שאמנם לא ניתן לחסל את ישראל במגרש הצבאי, אך בהחלט ניתן לפגוע קשות במדינה היהודית במגרש התקשורתי-תדמיתי. עד כדי מצב שיהפוך את חיי תושביה לבלתי נסבלים.
בעקבות מסקנה זו, אנו שומעים יותר ויותר דוברים ערבים, המנהלים תעמולה עיקשת למען חרם מקיף על מדינת ישראל, בדגש על חרם כלכלי.
רשת של ארגונים עתירי ממון מבצעת שטיפת-מוח תמידית בתקשורת העולמית לסוגיה, ומציגה את ישראל כמדינה גזענית ומרושעת הפוגעת קשות בזכויות אדם. המטרה שלהם ברורה – הפיכת מדינת ישראל למצורעת פוליטית ולמבודדת כלכלית משאר העולם.
המודל שמנחה את הפעילים באותה מערכת תעמולה אנטי-ישראלית, הוא המודל הדרום-אפריקאי.
בציניות רבה הם משתמשים בסיסמאות כמו “ישראל היא מדינת אפרטהייד”, או “הימין הישראלי שואף בסתר לרצח-עם של הפלסטינים”, ועם אותן סיסמאות שקריות הם פונים לעולם, לרבות יהודי חו”ל, ובפיהם הבקשה להחרים את מדינת ישראל.
בדומה לסיפור של דרום-אפריקה, הם מקווים שבמוקדם או במאוחר העולם אכן ישתכנע שישראל היא ממלכת רשע גזענית, ואז, לאחר שיחרים כליל את ישראל, היא תתמוטט כלכלית ותהפוך לסיוט עבור אזרחיה.
•
האסטרטגיה הזו ידועה היטב לגורמים רבים בממשלת ישראל וללא מעט ארגונים יהודיים. מהסיבה הזו אנו עדים לפעולות שונות, אם כי לא מספיקות לטעמי, שמטרתן חיזוק מעמדה של ישראל בעולם.
אין זה סוד שבמקרים רבים מדובר בקרב קשה, ואף קשה ביותר. התועמלנים האנטי-ישראלים ששים לכל פיסת מידע שתאפשר להם לבצע מניפולציה תקשורתית נגד ישראל – והתוצאות בהתאם.
וכאן אני מגיע למיודענו ברוך מרזל וחנין זועבי.
ללא ספק, זועבי שונאת את המדינה היהודית, ראינו זאת פעם אחר פעם. עם זאת, מה שעוד אנו רואים לגבי זועבי, הוא את ניסיונותיה המתמידים לקבל במה בתקשורת העולמית, במטרה להבאיש את ריחה של מדינת ישראל.
היא עשתה זאת היטב בשנת 2010 במשט ה”מאווי מרמרה” המפורסם, ומאז היא מנסה לעשות זאת שוב ושוב. לרוב ללא הצלחה.
אבל, בימים אלו ישנה לחנין זועבי תקווה חדשה. לתקווה הזו קוראים: “חבר הכנסת ברוך מרזל”.
זועבי מקווה מאוד שמצביעי אלי ישי לסוגיהם (החל מחרדים שסתם כועסים על המפלגות החרדיות, ועד לאלו החולמים על מחנות ריכוז לערבים), יכניסו את ברוך מרזל לכנסת. זועבי יודעת שבכל מה שקשור לפרובוקציות ולהתלהמות בהחלט ניתן לסמוך על מרזל, ולכן היא רואה בו את האדם שיעניק לה את אותו סיפור טוב שאיתו רצים לעולם, ופוצחים בדברי גנאי נגד מדינת ישראל.
“חבר כנסת המוגדר כפאשיסט יהודי, ירק על נציגת המיעוט הערבי”, או: “נציג המפלגה המהללת רוצחי ערבים חפים מפשע, השליך ספר קוראן על פניה של חברת כנסת ערבייה”. כהנה וכהנה יזעקו כותרות התקשורת העולמית, ושונאי ישראל יוכלו לחייך בנחת.
הנה, עוד מכה תדמיתית הגונה הונחתה על מדינת ישראל ועל העם היהודי.
מרזל אם כן, לא ימחק לזועבי את החיוך מהפנים. להיפך, הוא רק יוסיף לה חיוכים, והרבה. שכן, רק מרזל יכול להעניק לגברת במה עולמית.
• הכותב הוא סופר, ופעיל חברתי