משעשע למדיי להעתיק את אירועי מגילת אסתר למציאות ימינו ולנסות להעריך את התגובות שהם יעוררו בציבוריות הישראלית.
למשל, איך יתקבל סירובו של מרדכי היהודי להשתחוות להמן – "ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה"?
איננו נזקקים ליותר מדיי דמיון כדי לשער אילו מאמרים חריפים ייכתבו בעיתונים, איך יגיבו רוב המפלגות, ואיזה מסע הפחדה ינהלו ערוצי התקשורת.
"זו התגרות באיש החזק ביותר בממלכה", יצהיר אחד. חברו יארגן משלחת שתתייצב בחיוכים מתרפסים לפני המן ותטען שהאיש הקיצוני הזה, מרדכי, אינו מייצג את היהודים.
ואיך להתייחס למעשה הנועז של אסתר, המתייצבת בחצר הפנימית בלי רשות, מעשה ש"אחת דתו להמית", כשהיא עצמה אומרת "ואני, כאשר אבדתי, אבדתי"?
למה לנקוט צעדים נחרצים ומסוכנים כל-כך? למה לא לחפש את דרך הפיוס והפשרה? אולי אפשר לנהל 'שיחות שלום' עם המן האגגי?...
מהפך מהיר
נוסף על תקיפות יהודית ו'גְאון יעקב', סיפור המגילה מלמד אותנו כי התהליכים הטבעיים אינם אלא כסות חיצונית למערכת פנימית, שבה הדברים נקבעים באמת. כאשר המן הכריז על גזֵרת ההשמדה הוא היה בשיא כוחו ועוצמתו. המלך אחשוורוש נתן לו את טבעת המלך ואת הרשות לעשות ביהודים "כטוב בעיניך".
בדרך הטבע, לא נראָה כוח שיכול לעמוד כנגדו.
אבל ה"ונהפוך הוא" היה מהיר במידה שלא תיאמן. מרדכי ואסתר ידעו היכן למקד את המאמצים. הם קראו ליהודים להתכנס, לצום, להתפלל ולשוב אל ה'. לא חלפו ארבעה ימים והמן כבר היה תלוי על העץ אשר הכין למרדכי.
האיש החזק ביותר בממלכה, זה שכל עבדי המלך היו כורעים ומשתחווים לו, הושלך באחת לשאול תחתית.
סיפור המגילה משקף את הדרך המופלאה שבה הקב"ה מנהיג את עולמו. לכאורה העולם מתנהל על-פי דרך הטבע. יש מומחים לתחומיהם, המבינים את דרך פעולתם של מנגנונים ארציים, והיודעים להעריך את ההתפתחויות. יש תהליכים, מוקדי כוח, מערכות השפעה.
אך מתברר שבמקביל יש יד נסתרת המכוונת את האירועים. כך יכולות להתחולל התפתחויות מסעירות שאיש אינו יכול לצפותן מראש. כי התהליכים הטבעיים אינם אלא מסווה לידו של הקב"ה המנווטת את המהלכים.
פורים נותן תקווה כשנקלעים לתוך מציאות קשה וסבוכה, כאשר נראֶה שאין מוצא. לכן אמרו חז"ל: "אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם, אל ימנע עצמו מן הרחמים" – כי הקב"ה מציל ומושיע גם כשנדמה שכבר אפסה התקווה.
לתקן בשורש
מרדכי היהודי מלמד אותנו שקיומו של העם היהודי אינו יכול להתבסס על פעילות ארצית בלבד, אף שהיא חשובה וחיונית. גם הוא עצמו נוקט פעולות כאלה, אבל את עיקר המאמץ הוא מפנה לעבר פעילות רוחנית, שמטרתה לתקן את הדברים בשורשם ולהביא את ביטול הגזֵרה למעלה. כאשר מחזקים את הצד הרוחני, העולם הגשמי מתאים את עצמו מיד.
בטוחים אנו שהתחזקות רוחנית תביא בע"ה את המפנה המיוחל, עד שנזכה ל"ונהפוך הוא" הגדול ביותר – מהפך הגאולה האמיתית והשלמה.
