מועצת הרבנות הראשית: לחגוג פורים בשכונת רמות בט”ו באדר

הרבנים הראשיים לישראל, הראשל”צ הגאון רבי יצחק יוסף והגאון רבי דוד לאו, כשאליהם הצטרפו כל חברי מועצת הרבנות הראשית, הכריעו בישיבת מועצת הרבנות שנערכה היום, כי השנה יש לנהוג את חג הפורים בשכונת רמות בירושלים בט”ו בחודש אדר ולא בי”ד.

בכך הצטרפו הרבנים לפסיקה של הראשל”צ מהשבוע שעבר, שפסק כי תושבי רמות יקראו מגילה  בט״ו, לאחר שבשלו התנאים לקרוא מגילה בשכונת רמות בט״ו באדר, זאת מאחר והוקמו מספר קרוואנים שיצרו רצף וחיבור בין השכונה לרמת שלמה – כך שהיא חלק בלתי נפרד מהעיר ירושלים.

רבה הראשי האשכנזי של ירושלים, הרב אריה שטרן, הסכים גם הוא להכרעה.

לעומתם, הראשל”צ ורבה של ירושלים הגאון רבי שלמה משה עמאר פוסק, כי הוא נשאר בדעתו שעל תושבי שכונת רמות לחגוג את ימי הפורים ביום י״ד באדר, ולא כערים מוקפות חומה. זאת בהתאם לפסק ההלכה של הגר״ע יוסף זצ״ל.

במוקד המחלוקת עומדת הכרעת הגר”ע יוסף זצ”ל, שפסק לבני ספרד להמשיך לקרוא בי”ד, מאחר והעירוב – לדעת ה’בית יוסף’ – בין רמות לרמת שלמה, צריך להיות על ידי רצף של בתים, כולל אכילה במקום.

במשך שנים ניסה חבר מועצת העיר ירושלים, אליעזר שמחיוף, ליצור רצף באמצעות הצבת קראוונים, אך ‘הארגונים הירוקים’ מנעו זאת פעם אחרי פעם.

השנה שלח הראשל”צ הגר”י יוסף את תלמידו, הרב אברהם דניאל, לטפל בנושא. לאחר כמה ימים חזר הרב דניאל והודיע כי בעקבות סיכום עם ראש העיר, הצליחו להעמיד קראוונים בין רמות לרמת שלמה, ואף קיימו שם סעודה רביעית.

לאור זאת, הורה הראשל”צ לתושבי רמות הספרדים לקרוא את המגילה בט”ו.

אלא שחלק מרבני השכונה הוותיקים, ובראשם הגאון רבי פנחס מוסבי, בדקו את העניין ולא הסכימו לפסק. זאת מאחר ולטענתם הקרוואנים שהוצבו במקום אינם בגודל 4 אמות על 4 אמות כנדרש בהלכה. כמו כן התברר, לטענתם, כי הקרוואנים יוסרו מיד אחרי חג פורים, דבר הנוגד את דעת מרן ה’בית יוסף’ שפוסק בסימן שצח’ שכל העשוי להינטל – נחשב ארעי ולא שמיה בית.

במכתב מיוחד אותו שיגר ל”מזכה הרבים בהוראותיו ושיעוריו, מעלת הרה”ג רבי פנחס מוסבי שליט”א הרב של ביכ”נ הגדול שערי רחמים ויוסף, וביהמד”ר ובית הוראה רמות ד'”, כותב הגר”ש עמאר בתשובה ל”איגרתו מעש”ק זכור התשע”ה”, אותה קיבל “עם קבלת שבת” ואשר בה “הביע דעתו ההלכתית בעניין: בורגנין מוסוים בצמחיה וכד’, שעשו כדי לחבר שכונת רמות לעה”ק, כדי שיחול על רמות דין דמוקפין, ודעתו שאין בהם כדי חיבור, מכמה נימוקים, ונפשו הטהורה חפצה ללבן הענין, ומבקש לדעת דעתי העניה בזה”.

כותב רבה של ירושלים: “והנה כבר באו אלי בענין זה כמה פעמים לשכנע אותי שיש מקום ברור על פי ההלכה לשנות מפסקו של גדול ישראל מרן הראשל”צ בעל יביע אומר ע”ה, והאמת שעדיין לא ראיתי דבר ברור כדי לשנות ההוראה בזה, וכת”ר נגע בענין בקצרה, ואמרתי להם לדחות הענין ההלכתי לשנה הבאה בעה”ו כדי שלא נחטא בפזיזות.

“עכ”פ איש איטי אנכי ולא אוכל לענות מיד ולא זו גם זו, אלא מעיון ראשוני נראה דאין במה שהביאו כדי לשנות המצב. ועדיין צריך להעמיק, וגם לדעת מקום הנחתן, וכן לאמת השיעורים של המרחק שבין רמות לשכונות הקרובות לה, כדי שיהיה אפשר לברר אם יש על מה לדון, וכל זמן שיש ספק אפילו קטן, עלינו להמשיך ולקרא בי”ד בברכה, שהוא היום של רוב העולם, וכל מקום שיש בו ספק קורין בי”ד.

“ועוד שאפילו בן כרך שקרא ביום י”ד יצא י”ח מפני שרוב העולם קורים ביום י”ד. ולקרא בט”ו בלי ברכה, ומינה לא נזוע”.

אחד הקראוונים שהוצבו: