בימי המלך נהנתניהו ויהיר בן טומי האגדי

ויהי בימי נתניהו הוא נהנתניהו המולך מאוגוסט ועד ‘פוטש’, שרה ומאה ועשרים אנשי מדינה: בימים ההם בשבת המלך נהנתניהו על כסא מלכותו, אשר במטבח הדירה: עשה משתה לכל שריו ועבדיו בדבר חיל פרס ומדי הסנטורים ושרי המדינות לפניו: בהראותו את עובש כבוד דירתו ואת יקר תפארת גלידתו, ימים רבים שמונים ומעט יום: ובמלאות הימים האלה עשה המלך לכל העם הנמצאים בחורבן הדירה למגדול ועד קטן, משתה עיתונאים בחצר גינת ביתן המלך:

אחר הדברים האלה גידל המלך נהנתניהו את יהיר בן טומי האגדי, וינשאהו וישם את כסאו מעל כל השרים אשר איתו: וכל עבדי המלך אשר בשער המלך כורעים ומשתחווים ליהיר, כי כן ציווה לו המלך, ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה: וירא יהיר כי אין מרדכי כורע ומשתחווה לו וימלא יהיר חמה:

ויבז בעיניו לשלוח יד במרדכי לבדו, כי הגידו לו את עם מרדכי ויבקש יהיר להשמיד את כל החרדים אשר בכל מלכות נהנתניהו עם מרדכי: ויאמר יהיר למלך נהנתניהו ישנו עם אחד מפוזר ומופרד בין העמים, בכל מדינות מלכותך ודתיהם שונות מכל עם ואת דתי המלך אינם עושים ולמלך אין שווה להניחם: אם על המלך טוב יכתב לאבדם ועשרת אלפים כיכר כסף אשקול על ידי נערי האוצר להביא אל גנזי המלך:

ויסר המלך את טבעתו מעל ידו ויתנה ליהיר בן טומי האגדי צורר החרדים: ויאמר המלך ליהיר הכסף נתון לך והעם לעשות בו כטוב בעיניך: ויקראו סופרי המלך ויכתב כל אשר ציווה יהיר ונשלוח ספרים ביד הרצים אל כל מדינות המלך להשמיץ לארוג ולגייס את כל החרדים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד ושללם לבוז: הרצים יצאו דחופים בדבר המלך והדת ניתנה בתיבת הדירה והמלך ויהיר ישבו לשתות והעיר ירושלים נבוכה:

בלילה ההוא נדדה שנת המלך ויאמר להביא את ‘ישראל היום’ דברי הימים, ויהיו נקראים לפני המלך: וימצא כתוב אשר הגיד מרדכי על שי וציפי שני סריסי המלך משומרי הסף אשר בקשו לשלוח יד במלך נהנתניהו:

ויאמר המלך מה נעשה יקר וגדולה למרדכי על זה? ויאמרו נערי המלך משרתיו לא נעשה עמו דבר: ויאמר המלך מי בחצר ויהיר בא לחצר בית המלך החיצונה לאמר למלך לתלות את מרדכי על העץ אשר הכין לו: ויבוא יהיר ויאמר לו המלך מה לעשות באיש אשר המלך חפץ ביקרו ויאמר יהיר בליבו למי יחפוץ המלך לעשות יקר יותר ממני:

ויאמר יהיר אל המלך איש אשר המלך חפץ ביקרו: יביאו לבוש מלכות אשר לבש בו המלך ולימוזינה אשר רכב עליו המלך ואשר ניתן כתר מלכות בראשו: והרכיבוהו ברחוב העיר וקראו לפניו ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו: ויאמר המלך ליהיר מהר קח את הלבוש ואת הרכב כאשר דברת ועשה כן למרדכי היהודי היושב בשער המלך אל תפל דבר מכל אשר דברת:

ויהיר נדחף אל ביתו אבל וחפוי ראש: ויספר יהיר לאשתו ולכל אוהביו נותני לייקיו את כל אשר קרהו ויאמרו לו יועציו אם מזרע היהודים מרדכי אשר החילות לנפול לפניו לא תוכל לו כי נפול תיפול לפניו:

•

אמר המחבר: אין בין האמור לעיל לבין המציאות כמלא הנימה. המקשר או המחבר בין הדברים לבין המציאות, עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד, ועליו ועל שכמותו נאמר אוי לנו מיום הדין אוי לנו מיום התוכחה.

ויהי רצון מלפני שומע קול בכיות שיהיו הדברים לעילוי נשמת כל אותם הנספים שאין מי שיאמר אחריהם קדיש.

פורים שמח.

[email protected]