מלכודת, מבצע חידקל, רגל תלושה, טובות הארבע מן האחת, אל מול פני הסכנה, במעלות התורה, הילדה שברחה מן המנזר, טל חיים בתל חיים, הקוץ בשושן העמק, עלילותיו של חיים, אוצר המלכים, ברוגז מכובס, ומסתורין בסהרה.
זוהי רשימה קצרה וחלקית בהחלט של הספרים עליהם גדל כל ילד המתפקד היום בעצמו כבעל משפחה, כשהמשותף לכולם הוא כמובן: הופעתם כסיפור בהמשכים בכתב העת זרקור.
עיתון הילדים החרדי זרקור מקבל בימים אלו תפנית מסויימת, כאשר את כסא העורכת המיתולוגית והאהובה – שושנה הוכוולד, תופסת עורכת חדשה – מפורסמת לא פחות, הסופרת לאה פריד.
“לפני כחודש עמד העיתון הוותיק בפני סכנת סגירה, ונרכש על ידי קבוצה חדשה, שחבל היה לה על המותג הכל כך חשוב הזה” מספרת פריד. “העיתון ממשיך באותה מתכונת, ואחוז נכבד מן הכותבים והכותבות יישארו גם עם הצוות החדש”.
זרקור הוקם לפני כ-46 שנים, והיה הראשון שפנה לנוער החרדי והדתי.
פלח רחב של ילדים מן האוכלוסייה החרדית מנויים היו לזרקור, אך גם לא מעט ילדים המשתייכים לציונות הדתית, גם כאשר מאוחר יותר נוסד עיתון הילדים הדתי לאומי ‘אותיות’ (על ידי אורי אורבך ז”ל).
שמואל ארגמן (רוט), מעורכיו הראשונים של העיתון, מספר כי בשיאו עמד מספר מנוייו של זרקור על לא פחות מ-18,000 מנויים, כך שאת העיתון קראו מידי שבוע קרוב למאה אלף איש, שכן בקרב המשפחות החרדיות, אחד מהסודות הגלויים ביותר הוא, שאת ‘זרקור’ קוראים גם האחים הגדולים, וגם אבא ואמא…
על סבא יהושע ופרשת השבוע
לאה פריד, בעצמה כבר סבתא לנכדים, נזכרת בימים היתה היא עצמה מנויה לזרקור. “היה זה בכיתה ו’ או ז’ כאשר הרב בן ישר, עורכו הראשון של העיתון הגיע לבית הספר כדי לספר על הגליון”.
כיום, מספרת פריד בגאווה, הרב בן ישר הנמצא בשנות ה-80 לחייו, “עדיין כותב לנו את המדור הפותח על ‘סבא יהושע ופרשת השבוע'”.
חלק ניכר מסופרי וסופרות המגזר עשו את צעדיהם הראשונים בעיתון הילדים הוותיק, ביניהם, רבקה שזורי, דבורה צוף, שרה קיסנר, לאה פריד, שמואל ארגמן, הדסה ארשת ועוד רבים ומוכרים.
דמות מוכרת שליוותה את העיתון עשרות שנים היא הרב אביגדור פוזן זצ”ל, שערך את מדור ‘ככל אשר שאלת’ – שאלות ותשובות קצרות בהלכה המותאמות לנערים, וחיבר גם את הספרים עלילותיו של חיים, והרפתקאותיו של חיים.
זרקור גם לנערים
ההתרפקות על זרקור משותפת כמעט לכל אדם שגדל כילד וכנער בחברה החרדית.
זו הסיבה שזרקור משיק כעת מדור בשם ‘זרקור שאהבנו’ בו מוצגים דפים מהארכיון, מגליונות ישנים, המלווים בדברי הסופרים דאז. כך מוצאים את עצמם בני 40 ו-50 מתבוננים בערגה בפרקים הישנים של ‘הצוללת הפליגה בחצות’, או על ‘בחבלי קליטה’.
“את ‘זרקור החדש’ החלטנו לפתוח גם לבני הנוער. עד לימים אלה לצעירים בשנות העשרה לא היתה במה, ואת הפלטפורמה שלהם הם מצאו בעיתוני מבוגרים, או במגזיני נשים של העיתונות החרדית. זרקור פונה גם אליהם”, אומרת העורכת לאה פריד.
• במה זה מתבטא?
“יש לנו למשל מדור שנקרא ‘ביכורי שירה’. לא מעט נערים ונערות כותבים למגירה, כשליצירה הזו אין כל ביטוי. במדור החדש ניתן יהיה למצא ‘שירת אמונה’, ו’שירת בית אבא’ וכך הלאה. לצעירים בגיל הזה מציקים דברים עליהם הם היו רוצים לדבר ולקרא, ואת זה אין להם עדיין”.
• מה המטרה של זרקור בעצם?
“אני סבורה כי המטרה המרכזית של העיתון שלנו הוא לתת ספרות טובה, משובחת ביותר, שגם מעבירה מסרים של אחדות ואמונת חכמים. אין פוליטיקה בגליון, יש ניסיון לעצב דור של קוראים באמצעות מוצר ספרותי טוב המבוסס על יסודות היהדות”.