מציאות חדשה בתקשורת החרדית

בהרצאותיי על תקשורת והדגשת הפער בין כוהנת לפונדקית, אני מציין כי הנחת היסוד של הפונדקית-התקשורת הכללית היא זכות הציבור לדעת, להבדיל מהכוהנת-התקשורת החרדית, השומרת באדיקות על זכות הציבור לדעת מה שפחות.

הבחירות האחרונות מזמנות לנו מציאות חדשה, אשר תחייב אחר הבחירות חישוב מסלול מחדש.

הראיונות המלוקקים עם ראש הממשלה בתחנות הרדיו החרדיות, מעוררות מחשבה שהתקשורת החרדית הולכת ומתכנסת למציאות חדשה של זכות העיתונאי החרדי – גם לא לראיין.

בנימין נתניהו, שועל תקשורת ותיק, היודע לעגל כל פינה ויודע להשיב במענה רך כל חימה, הפך שלא בטובתו לפלקט מרשרש תחת ידי ברוני התקשורת החרדית.

אף לא שאלה קשה אחת; אף לא שאלה נוקבת על שנתיים של זעם חרדי; אף לא ערעור על הברית הלא קדושה שנכפתה עליו.

צמדי המראיינים משתי התחנות הפכו בתזמון מושלם לשושבינים של קומוניקט עלוב ממטה הליכוד (אפילו קריאה של נתניהו להצביע ולחזק את הליכוד עברה בקול דממה דקה, לשימת לבכם מטיפי הקדושה של ‘קריאת קודש’).

שמא תאמר שהתעדנה השיטה, צא ולמד מגישייד שנשמע כקובע גורלות ומחזק בשאלתו את המרואיין: “הסקרים מראים שתרכיב את הממשלה הבאה”.

מעניין מאין הוא שואב את הביטחון הזה, שכולנו מייחלים למימושו, אך אותם סוקרים שמעניקים 5 מנדטים ויותר ל’יחד’ לא מצליחים לבלבל לא את גשייד הפרשן ולא את גשייד העיתונאי מקביעה נחרצת, שוב ושוב, ברדיו ובעיתונו ש”יחד לא עוברת את אחוז החסימה”.

להבנת העניין: ראש הממשלה מהווה חיזוק לכוח החרדי, לכן הוא מצווה לתמוך בו, ואילו ‘יחד’, מפלגת אחדות ישראל, המגדילה את הכוח התורני – ראוי להלום בה שוב ושוב.

 למען גילוי הנאות יודגש כי כותב שורות אלו נושא תפקיד במטה הבחירות של ‘יחד’ בראשות אלי ישי וחווה מקרוב תהליך השחתה של כמה וכמה לבלברים ופרשנים, שהפכו את מלאכתם מסופרי מילים לסופרי שלמונים. לצערנו, יחידים אלו מוציאים דיבת התקשורת החרדית רעה לעין כל.

המידע הנצבר אודות המגמה הנפסדת הזו, זועק מרה: ולא תהא כוהנת כפונדקית? לפחות שימרו על אתיקה עיתונאית הנהוגה בין הפחותות שבאומות ולא תשמשו לא עט להשחיז, לא עט להשכיר ולא עט להשחיר.

מעניין שאת צמד השדרנים חכם את קאהן אילפה בינה שדרנית מנוסה והגונה בעבר וח”כית רחוצה בהווה – שלי יחימוביץ, שלימדה אותם פרק איך עושים תקשורת.

מדוע, היא הקשתה, לא שאלתם אותו על העניין החברתי וקצבאות הילדים שקוצצו באכזריות.

אוי לה לאותה בושה.