גברת לבני שלום,
יש לך הזדמנות נדירה. לא לכל פוליטיקאי נקרית בחייו הזדמנות כזאת. זה פעם בחיים. הזדמנות לחזור מאי המתים של הפוליטיקאים. ותרי על הרוטציה.
ביוזמתך, בלי לחצים, בלי שייכתב שראובן אדלר תמרן אותך ובוז’י הרצוג שתק והסקרים הראו, בלי כל זה, ותרי מיוזמתך כי זה נכון וצודק, ועל הדרך גם יחזיר אותך מעמדת הפוליטיקאית שכולם נהנים להסתלבט עליה, שאנשי הפרסום עושים מאמצים מתוחכמים להסתיר אותה בלי שייראה שמסתירים, למקום של שליחת ציבור אמיתית, שמוכנה להקריב את האינטרסים האישיים שלה לטובת משהו שגדול יותר ממנה.
מראש, הרוטציה הזאת נולדה בחטא.
אי אפשר לספסר בתפקיד ראש הממשלה ולגזור אותו לחתיכות. ראש ממשלה לשנתיים זו המצאה נוראית. ספק אם ראש ממשלה, בטח בקדנציה ראשונה, יכול להשלים משימות מורכבות ב-4 שנים.
ראש ממשלה שיודע מראש שיש לו רק שנתיים נידון מלכתחילה לרדוף רק אחרי סקר הפופולאריות של מחר.
מה הטעם לנסות להניע מהלך מדיני דרמטי, אם ממילא רוב רובו יקרה אחרי שהוא יעזוב את השלטון? מה רמת הבטחון של מי שיסגור משהו עם ראש הממשלה הזה בכך שהוא יתממש? יו”ר הסתדרות, בעל שליטה בחברה בינלאומית גדולה או מנהיג פלשתינאי – האם הם יעזו לעשות פשרות גדולות בהסכם עם ראש ממשלה, שעוד שנייה עוזב?
אני מכיר את הטיעון שלך. רעיון הרוטציה, את טוענת, שימש כשובר השוויון, שגרם להרצוג פתאום לקפוץ בסקרים ולהוות תחרות לנתניהו.
אני חולק עלייך.
מה שקרה הוא שכל בוחרי ‘רק לא ביבי’ חיפשו אלטרנטיבה. לא ממש שינה להם איך קוראים לה, העיקר שיהיה לה סיכוי להביס את נתניהו. ברגע שהצטרפת להרצוג, אכן סימנת להם – פה זה המקום. גם אם היית מצטרפת ללא רוטציה – כמו שהוכיחו הסקרים באותה תקופה – אותו אפקט היה קורה.
מאז, הרוטציה הפכה לנטל אלקטוראלי וגרוע מכך, מבחינתך, את הפכת למשקולת, לפיסת קרטון הזאת שנכפית על מי שהזמין פיצה בוז’י.
הפוליטיקאית שבאמצע שנות האלפיים נראתה כאחת הענייניות שיש, בעלת אגו מהמתונים והנשלטים ביותר, נראית פתאום כמגלומנית שעושה את דרכה לפסגה באמצעות עסקאות פוליטיות מפוקפקות.
עוד לא התאוששנו מבחירות 2013 בהן רצת על הכרטיס שאני הכי נגד ביבי שיש, רק כדי להיות הראשונה שקופצת לממשלתו תמורת תפקיד שרת המשפטים.
באותן בחירות, את לבדך היית זו שמנעת אפשרות לייצר אלטרנטיבה לנתניהו. בהתעקשותך להקים מפלגה משלך, בסירוב שלך לחבור לשלי יחימוביץ’ (היא לא הסכימה לתת רוטציה), יצרת את המבנה התלת ראשי, שאפשר לנתניהו קדנציה שלישית.
עכשיו יש לך אפשרות נדירה לתיקון. נכון, בדרך תצטרכי לזרוק הזדמנות להיות ראש ממשלה עוד שנתיים. זה לא דבר של מה בכך. מן הסתם, זו הסיבה שלא תרימי את הכפפה, אבל זה די ברור שבתרחישים הפוליטיים שמסתמנים כרגע, ספק רב אם תהיי ראש ממשלה בסוף הבחירות הללו, אבל בטוח שתישארי אחת הפוליטיקאיות הכי לא אהובות במדינה.
בעבר הודית בכנות שמה שהפך אותך לפתע משרת קליטה די אלמונית למועמדת לראשות ממשלה ואחת הפוליטיקאיות הפופולאריות במדינה זו התקשורת, התקשורת שציירה אותך כשפויה, עניינית, אחת שפועלת לטובת העניין.
עכשיו רק תדמייני את זרמי החשמל שתחוללי בכל המחנה שלך, אם פתאום תוותרי על האגו ותראי שלמען המטרה הגדולה יותר, את מוכנה לוותר את האינטרסים שלך.
תחשבי איזו הבעת אמון זו תהיה במנהיגותו של הרצוג. זו יכולה להיות ההחלטה שתפריד בין עוד קדנציה של נתניהו למהפך וזה רק בידיים שלך.
•המאמר התפרסם ב’הארץ’