ירושלים: חילולי שבת בהכנות לטקס הממלכתי של יום הזיכרון

חילולי שבת בהכנות לטקס הממלכתי לזכר חללי צה”ל ונפגעי הטרור, המתקיים בבית יד לבנים בירושלים.

העיתונאי ידידיה מאיר מפרסם את הסיפור בדף הפייסבוק שלו:

שבת בצהריים. שכן מספר לי שראה משאיות פורקות ציוד בבית יד לבנים בירושלים. מחר אחר הצהריים יש שם טקס גדול לזכר חללי המלחמות והפיגועים, עם ראש הממשלה ונכבדים נוספים, והם עובדים שם כבר מעכשיו. זה לא נשמע לי הגיוני. הרי את יום הזיכרון, ולכן גם את יום העצמאות, דחו ביממה שלמה כדי לא לגרום לחילול שבת. ה’ באייר הופך לו’ באייר בדיוק כדי למנוע הכנות כאלה לטקסים במהלך היום הקדוש.

אני הולך לשם ברגל ורואה פועלים מורידים ציוד ומתחילים לטפל בו. ברקע עוד ועוד רכבים מגיעים ומחלקים פקודות “תביא לי לפה חשמל”, “תרים את זה”, “תביא סולמות”. אני לא היחיד שזה מפריע לו. כמעט כל מי שעובר שם, מתעכב.

שכנה אחת אומרת להם “סליחה, מחר משפחות שכולות יגיעו לטקס, חלקן שומרות שבת. הן לא רוצות שתעבדו פה ככה עכשיו. תחשבו על החיילים, הבנים שלהם…”.

שכן אחר שעובר שם, בדרך לתפילת מנחה, אומר להם: “סליחה, זה לא עניין של דתיים בלבד. שבת זה לא היום הפרטי שלכם, בבית שלכם תעשו מה שאתם רוצים אבל פה זה טקס ממלכתי, מה קורה פה?”.

מאיר מספר על התחושות:  אווירה חמוצה באוויר. כאילו, לא נעים, אנחנו לא כאלה שצועקים “שאבעס”, אבל אנחנו באמת לא מצליחים להבין למה זה צריך להיות ככה. המנהל של כל המבצע ניגש אל ההתקהלות. שמו המלא שמור בזיכרוני. הוא טוען שהוא מהשב”כ אבל האווירה היא של חברת אירועים פרטית. הוא מנסה להסביר שאלה שיקולי אבטחה, ושחייבים לפרוק מכונות שיקוף ומגנומטרים בדיוק עכשיו, לא ביום שישי אחר הצהריים ולא במוצאי שבת, רק עוד כמה שעות. הוא לא נשמע משכנע, גם לא את עצמו, ולכן הוא מנסה מכיוון אחר: “תראו, את האוהלים הקמנו פה לפני השבת”.

את הפוסט מסיים ידידיה מאיר: “אני הולך משם מהורהר, אבל משפט אחרון שלו מבהיר לי שהוא ממש לא האיש הרע בסיפור, הוא קורבן של השיטה: “רגע, מה אתם חושבים? אני רוצה לעבוד בשבת? אני לא רוצה להיות בבית עכשיו? אין לי ברירה”.