דו”ח המבקר על שמעון פרס: בית הנשיא חרג במליונים מהתקציב המתוכנן

לא רק ראש הממשלה ‘חוטף’ בדו”ח המבקר: מבקר המדינה השופט יוסף שפירא בדק את ההתנהלות בבית הנשיא, גם לאור דוח שפורסם ב-2011 ובו נמצאו ליקויים שהיה על הנהלת המשכן הנשיאותי לטפל בהם – דבר שעל פי הדו”ח הנוכחי לא קרה.

הדו”ח קובע כי תקציב בית הנשיא חרג באופן סדרתי מהתקציב המתוכנן. מ

תברר כי בין השנים 2011-2014 נע התקציב המקורי בין 44-40 מיליון שקלים, אך בכל שנה נדרשו תוספות תקציב לבית הנשיא בשיעור ממוצע של כ-20%.

ב- 2011 עמד התקציב המקור על 41.7 מיליון שקלים. לאחר שינויים וחריגות הוא עמד על 59.1 מיליון שקלים. בניכוי מה שמגדיר המבקר עודפים מחויבים החריגה נאמדה ב-8.1 מיליון שקלים שהם 19.4% מהתקציב המקורי. נתונים דומים נרשמו גם ב-2012, אך ב-2013 נרשמה ירידה והחריגה מהתקציב עמדה על 4.3 מיליון שקלים. “התקציב שתוכנן בכל אחת מהשנים היה תקציב חסר, והוא לא שיקף את התקציב שהוקצה לבית הנשיא בפועל”, כתב המבקר.

משרות וכח אדם

‘ניהול משאבי אנוש’ בבית הנשיא גם כן לא נעשה באופן תקין, כך קובע חלק נוסף של דו”ח המבקר: “נמצאו ליקויים בפעולותיו של בית הנשיא, בעיקר בתחומי ניהול כוח האדם, הכספים והרכש ותכנון העבודה והתקציב”, קבע המבקר.

כך למשל בבית הנשיא לא בנו תכנית מסודרת לצרכים וממנה גזרו את המשרות הנדרשות. כך למשל הועסקו 14 עובדים במשרות אמון, למרות שסוג העבודה שביצעו אינו עונה להגדרה זו. מדובר בליקוי שעלה גם בדוח הקודם שפרסם המבקר, ב-2011, אך לא טופל וההתנהלות בנושא נשארה זהה.

דוגמא נוספת: בדוח ב-2011 נמצא כי בית הנשיא העסיק שני יועצים לנשיא פרס שקיבלו מעמד קבלני ושכר בהיקף של 70% ו-88% משרה מלאה. באותו דוח קבע המבקר כי על בית הנשיא להפסיק את ההתקשרות עם השניים. למרות זאת אחד מהם המשיך לעבוד כרגיל ובאותו מעמד עד סיום כהונתו של הנשיא פרס.

לשכת פרס הגיבה על הממצאים: “אנו מברכים על עבודת מבקר המדינה אשר יש בה כדי להביא לייעול תהליכי העבודה בבית הנשיא. כפי העולה אף מן הדוח עצמו, במהלך כהונת הנשיא התשיעי נעשתה בבית הנשיא עבודה משמעותית ומקיפה מאוד לשיפור וייעול בתחומי המנהל השונים, ובעקבות דוח המבקר הקודם אף תוקנו רוב רובם של הליקויים עליהם הצביע הדוח.

“הנהלת בית הנשיא בתקופת כהונת הנשיא התשיעי ייחסה חשיבות רבה לבחינת הערות מבקר המדינה והובילה, יחד עם גורמי המקצוע השונים, תהליכי עומק שנועדו להביא לשיפור וייעול בכל נושאי המנהל. מאמצים אלה אף מצאו ביטוי בדוח מבקר המדינה, ואנו מברכים על כך”.