הלמ”ס: ההוצאה הממוצעת של משפחה בישראל – 14.5 אלף שקל בחודש

בשנת 2013 הוציא משק בית בישראל על מצרכים ושירותים שרכש כ-14.5 אלף שקל. משק בית עם ילדים הוציא בממוצע פי 1.4 ממשק בית ללא ילדים. אחוז ההוצאה על מזון מסל ההוצאה החודשית הממוצעת למשק בית גדול יותר במשקי בית עם ילדים בהשוואה למשקי בית ללא ילדים (17.1% ו-16.3%, בהתאמה).

כך עולה מנתונים שפרסמה היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרגל יום המשפחה.

מהשוואת ההכנסה הכספית נטו להוצאה הכספית של כלל משקי הבית נמצא שההוצאה מהווה 79.9% מההכנסה נטו.

במשקי בית עם 3 ילדים ומעלה הפער בין ההכנסה להוצאה הוא הנמוך ביותר – ההוצאה מהווה 87% מההכנסה.

ההכנסה הממוצעת ברוטו למשק בית בחודש הייתה 17,711 שקל. בדומה להוצאה, גם ההכנסה של משקי בית עם ילדים הייתה כמעט פי 1.4 מההכנסה של משק בית ללא ילדים.

אחוז ההכנסה מעבודה במשקי בית עם שני ילדים הוא הגבוה ביותר – 87.7%, ואחוז ההכנסה מקצבאות ומתמיכות הוא הנמוך ביותר – 7.0%.

עוד עולה מהסקר, כי משקי בית עם ילדים מוציאים פי שניים ממה שמוציאים משקי בית ללא ילדים על סעיף חינוך, תרבות ובידור (1,222 שקל ו-2,555 שקל, בהתאמה). ההוצאה על סעיף זה מהווה 14.9% מסך ההוצאות של משקי בית עם ילדים ו-9.1% מסך ההוצאות של משקי בית ללא ילדים. במשקי בית עם ילדים אחוז ההוצאה על בריאות נמוך יותר מאשר במשקי בית ללא ילדים (4.6% לעומת 6.9%, בהתאמה).

הרכב המשפחות בישראל שונה בין קבוצות אוכלוסייה שונות: באוכלוסייה הערבית אחוז גבוה יותר (65%) של משפחות שבהן זוג הורים וילדים עד גיל 17, בהשוואה לאוכלוסייה היהודית (כ-45%).

באוכלוסייה היהודית אחוז גבוה יותר של משפחות שבהן זוג בלבד (כ-27%) ומשפחות חד-הוריות (13%), בהשוואה לאוכלוסייה הערבית (כ-11% בכל אחד מהם).

מחוז תל אביב מאופיין באחוז הגבוה ביותר של זוגות ללא ילדים (כ-32%) ובאחוז הנמוך ביותר של זוגות עם ילדים עד גיל 17 (40%).

מחוז הדרום מאופיין באחוז הגבוה ביותר של משפחות חד-הוריות עם ילדים עד גיל 17 (7.6%), בהשוואה לאחוז הארצי – 6.3%. אזור יהודה והשומרון מאופיין באחוז הגבוה ביותר של זוגות עם ילדים עד גיל 17 (כ-68%), בהשוואה לאחוז הארצי – כ-49%.

מהסקר עולה כי בשנת 2013 מספר הנפשות הממוצע במשפחה ישראלית היה 3.72 נפשות – 3.55 נפשות בממוצע במשפחה שבראשה עומד יהודי ו-4.62 נפשות בממוצע במשפחה שבראשה עומד ערבי.

הבדל זה נובע הן משיעורי פריון גבוהים יותר באוכלוסייה הערבית והן מתוחלת חיים גבוהה יותר בקרב היהודים. כשליש מן המשפחות הערביות מונות 6 נפשות ויותר, פי 3 מאחוז המשפחות בגודל זה באוכלוסייה היהודית (9.7%).