“בסימן טוב ובמזל טוב בן בא לנו” – כך קדם אותי סב הרך הנולד, הרב אליהו כהן, דמות ידועה בשכונת הבוכרים, היושב ושוקד על התורה יומם ולילה בבית הכנסת צופיוף בירושלים. “ומה אני אעשה כאן, אני לא מכיר איש מהתקשורת?” צחק לעברי ואיחל מזל-טוב.
אבי הבן, ישי כהן, הכתב הפוליטי של אתר ככר השבת הגיע מחויך ונרגש, או בעצם מתוח מאוד: יגיעו או לא יגיעו? יהיו אנשים או לא? והעיקר איך תהיה הברית?.
איחלתי לו מזל-טוב ויצאתי לדרך: לצלם את הבאים. אגב, לרך הנולד קראו “אברהם”.
בין הבאים הראשונים היה העיתונאי יעקב רבלין מבקהילה. מהרגע הראשון היה נראה כממהר, לחיצת ידיים, איחולי מזל טוב. מאחור: איש היח”צ אשר גולד. הוא דווקא המתין בסבלנות .
תוך כדי צילום התמונות בכניסה לאולם, אני קולט איך חבר הכנסת של ש”ס יואב בן צור, יושב ומשוחח עם נתי לסרי, חבר המועצה הירושלמי לשעבר, שפרש. אני רץ לצלם, ומסביב מתחילים לעוף ההערות. יואב בן צור מגיב: “אני לא אויב של איש, אני מפריד בין פוליטיקה לחברים”.
צבי חקק (עומד), מי שהיה משמשו של הגר”ע יוסף זצ”ל מגיע. בחיוך שקט הוא מאחל מזל-טוב, ונפנה ללכת הצידה. אריאל דרעי, מנכ”ל ‘קול ברמה’ קורא לו בחזרה אל השולחן: שאלה חשובה על ענייני דיומא דבחירות על הפרק. צבי, כדרכו, אינו עונה. הוא מחייך ומהנהן בראשו.
הכתבים צביקה גרוניך וחיים אילוז ישבו בצד לשוחח. כך התהווה לו שולחן של כתבי ככר השבת. בצד ישב שקוע במכשירו שמעון ליברטי עורך לשעבר באתר חרדים10.
עופר חדד מחדשות 2 ויעקב רבלין מבקהילה משוחחים. הבדיחה הפעם על חשבון פוליטיקאי ידוע. הם צוחקים – אני מצלם. רבלין מיד נוזף בי: “לא ראיתי פלש”. אני מראה לו את התוצאה, אבל הוא לא מרוצה: “זה חשוך”. אני לא מסכים איתו. תספרו לו איך יצא.
מיכאל מלכיאלי, חבר מועצת עיריית ירושלים, שהוצב ברשימת ש”ס בבחירות לכנסת, נעמד בצד להעביר רשמים ודיווחים בלתי רשמים עם יו”ר הסיעה שפרש, נתי לסרי.
איציק אלחרר, מנהל לשכת הראשל”צ הגר”י יוסף, שוחח על נתונים וכשלים טכניים היודעים רק לו, אותם הסביר לאיש היח”צ והאסטרטג אשר גולד, שמצדו הבין את הטעות שכולם טועים בה. השיחה נמשכה, אבל התינוק כבר התקרב לאולם – אז פרשתי.
בצד, אחד העיתונאים התכתב בקבוצת הוואטס-אפ של מועצת החכמים, אותה מנהל העיתונאי יוסי אליטוב. הם שכנעו אותו ש”בעיר הזאת” יש רק כנופיות פשע. אותי רק סקרן לדעת על איזו עיר מדובר…
כמה דקות לאחר מכן באותה קבוצה, עיתונאי אחר מתכתב וכותב את הידיעה של נדב פרי על מותו של אורי אורבך. בינתיים עיתונאים טוענים שאם אבי הבן ירצה לעשות באז תקשורתי סביב הברית – שיקרא לבנו אורי.
עפר חדד נעמד בצד, והסקרנים מתכופפים לקרוא את המופיע על גבי הצג. הוא, בקצב הקראה, מעביר את הדף ומגולל אותו אט-אט. הסקרנות מתפוגגת כשכולם מתפוצצים מצחוק. כנראה הייתה זו בדיחה טובה…
חבר מועצת החכמים הרב דוד יוסף מגיע לאולם, מברך את אבי הבן במזל-טוב, ואז פוגש את אחיינו יוני יוסף. אף מילה על פוליטיקה, רק שאלות כלליות, החיוך מתרחב, כולם סקרנים לראות איך זה ייגמר. דקות אחדות חולפות וכולם מבינים שדיבורים פוליטיים, לא יהיו כאן.
אחד מבכירי ש”ס מתווכח ממושכות עם עיתונאים על פרישתו של אריה דרעי,והאם היה זה מתוכנן או שזו הייתה פרישה אמיתית. איש לא מאמין לו שזה לא היה מתוכנן, והוא שולף את מכשירו, מגולל את שיחת הוואט-אפ עם דרעי באותו יום ומציג לכתבים מה דרעי התכתב איתו – ועד כמה זה היה אמיתי. כולם מצקצקים בלשונם ואומרים לו: “כנראה אתה היחיד בשס שלא ידעת. אולי היית שקוף”.
אבי אביחצירא, היועץ של אביגדור ליברמן, ומי שנראה כמו חיקוי של בנט לאלו שאינם מכירים אותו, הגיע, איחל מזל-טוב, ומהר לצאת. לאן אתה כל כך ממהר, שאלתי. “אני ממהר מאד. עכשיו בחירות. אין זמן לכלום. אפילו לא לאכול”, השיב.
משה גלסנר מקול ברמה הגיע, איחל מזל טוב, ומיד התברג לשיחת רבלין-אריאל דרעי על ענייני דיומא. כשסיים את השיחה בשובבות, אמר לי מישהו: “זה נראה כמו ריכוז קבוצות של עיתונאים להתעדכן על הבחירות. מי זוכר בכלל שיש ברית”.
הרב דוד יוסף מסיים את תפילת מנחה. כולם ממתינים למוהל, חבר ‘המועצת’ הרב ראובן אלבז. ח”כ יואב בן צור ניגש לדבר עם הרב. חצאי מילים לא מובנות, ובעיקר שתיקה ורמזים בעיניים. נזהרים היטב מעוף השמים שמא יוליך את הקול…
בינתיים ניסים אלקסלסי מגיע. כאחד שעבר מצד לצד וכעת הוא בשס, הוא ניגש ישירות אל הרב דוד יוסף. אחרי ברכת שלום, אמר לו רבי דוד: “לא זהיתי אותך, רזית כמעט בחצי”. ניסים חייך והסביר כי אכן כבר תקופה ארוכה הוא בדיאטה. רבי דוד נפרד ממנו, לא לפני שאמר: “תשמור על עצמך”.
אריאל אטיאס מצהיר שהוא לא מעורב בפוליטיקה – וכולם מחייכים לעצמם. מוטי לביא ומשה גלסנר מנהלים איתו שיחה ארוכה. איך לא? ברור, רק על פוליטיקה.
אחר כך, כדי ללבן פרטים זז גלסנר עם אטיאס הצידה, כדי להבין פרטים שחסרים לו. אטיאס מסביר, מרחיב את היריעה וההסברים מאירים באור אחר את המפה הפוליטית. גלסנר לא הרפה עד שקיבל הסבר לכל מהלך.
המוהל, הרב ראובן אלבז נפנה מיד לאחר הברית ללכת. אך לפני כן ניגש אל הסבתא, אם היולדת, בירך ואיחל כל טוב, לצד הסברים מה לעשות ואיך לטפל בתינוק.
תוך שהוא ממהר לצאת מהאולם, נתקל הרב ראובן אלבז באריה דרעי. השמחה ניכרת על פניו של הרב אלבז. דרעי הגיע בהפתעה, לבדו. הוא מתחיל לשוחח עם הרב אלבז על הבחירות, בעוד הרב מצדו שותק, מקשיב ומסרב לענות ליד הצלמים. רק כשהתרחקו החל לדבר.
אבי הבן נקרא מיד לאחר השיחה הקצרה עם דרעי אל הרב אלבז. דרעי נעמד לתמונה, בעוד חבר המועצת אומר לאריה: נו, איך הבחור שלנו. אריה צחק וסרב לענות.
גם אריה דרעי ממהר ללכת. רגע לפני שהוא יוצא, הוא ניגש אל יוני יוסף, מחבק, מנשק, מעניק לו כאפה מסורתית על הלחי ואומר: “מילא אתה עובד במפלגה ההיא, אני מבין. אתה חבר של ברוך מרזל. אבל למה אחיך עובדיה יוסף הולך להתמנות לחבר במועצת החכמים של אלי ישי? תגיד לו שלא יעשה את זה וישאר לתמוך בנו בשס…” יוני יוסף חייך במבוכה ולא התחייב כלום.
דקה אחרי שאריה דרעי יצא, החניה בחוץ התפנתה – ואלי ישי התנחל בה. הוא נכנס לאולם, מחיוך מאוזן לאוזן. איש לא קם, אין צעקות – וכולם רק מחייכים לעברו. הוא מצדו זוכר כל אחד, מנופף לשלום ואומר שאין צורך ‘לפתוח שולחן’. הוא ישב ביחד עם כולם.
אלי ישי מתיישב, לחיצות ידיים, הרמת כוסית ל’לחיים’, משה גלסנר פותח את מסע הבדיחות על ההופעה המוצלחת שלו אצל חנוך דאום – ואלי ישי עונה לו בעקיצה אישית. אריה ארליך מעיתון משפחה זועק מקצה השולחן לעברו משפט מתוך התוכנית, ואלי ישי מגיב: “ראית? יפה לא ידעתי שתראה”.
היושבים בשולחן ממשיכים לצחוק וליהנות עם אלי ישי. רק אדם אחד בלבד קם מהשולחן: אשר מדינה, ממנהלי מטה ההסברה של ש”ס. הוא שומר על נאמנות לבוס, עומד מהצד ושומר מרחק. דודו עמאר, העוזר של הראשל”צ ואיש מטה ש”ס, שישב גם הוא בשולחן, מצא עצמו מרוכז לפתע כל-כולו במכשיר הטלפון. לא עזב אותו עד שישי קם מהשולחן.
כשאלי ישי יוצא, בניגוד לאריה דרעי שיצא לבדו לעבר רכבו, קמים כמה מהיושבים באולם ומלווים אותו לרכבו. שדרן הרדיו שמואל בן עטר ניגש לאחל לו בהצלחה: “יהי רצון שגם אתה תקים עולה של תורה”.