על מנת להגיש תביעת משמורת, ישנן 2 אפשרויות:
1. הגשת תביעת גירושין לבית הדין הרבני, בתביעה הנערכת כדין סוגית המשמורת.
2. הגשת תביעת משמורת בבית משפט לענייני משפחה
הצד שיגיש ראשון, וכדין, את התביעה – הוא שיקבע באיזו ערכאה- בית הדין או בית המשפט- ידון נושא זה.
אציין כי ניתן לבקש מביהמ”ש/ביה”ד שידון גם בנושא חינוך הילדים.
לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, החל הן בבית הדין והן בבית המשפט – הרי שההורים הם אפוטרופסים שווים של ילדיהם.
כאשר הצדדים נקלעים להליכי גירושין, יש צורך להחליט מי יהיה ההורה המשמורן, אשר אצלו יתגוררו הילדים, ומי יקבל סדרי ראיה, ובאיזה היקף – כלומר באילו ימים ושעות ישהו עמו הילדים.
כאשר נקבעים סדרי הראיה, יש לוודא כי מדובר בסדרי ראיה אותן ניתן לקיים. היינו, אם האב עובד/לומד שעות ארוכות- אין טעם לקבוע סדרי ראיה לפיהם ייקח את הילדים בשעה 4 פעמים בשבוע, שכן קיימת סבירות גבוהה כי מפגשים רבים יתבטלו, ובכך יגרם לילדים עוגמת נפש של ממש.
כמו כן, יש לקחת בחשבון כי מי מהצדדים עלול לעבור דירה, ולא בהכרח יוכל לעמוד בנסיעות הכרוכות בכך.
על כן, הנני ממליץ לשני ההורים להגיע להסכמה בדבר סדרי הראיה, כאשר הם לוקחים בחשבון את סדר יומם של האב והאם, לרבות האפשרות כי ינשאו בשנית ויעברו דירה – על מנת להגיע למצב האופטימי ביותר, בו הילדים וההורה שאינו משמורן יפגשו באופן תכוף ככל הניתן.
כיצד נקבעת משמורת?
העיקרון הראשי לצורך קביעת משמורת הינו עיקרון טובת הילד – כלומר, היכן הכי נכון והכי מתאים לילד לגדול.
בדרך כלל, תמונה עובדת סוציאלית/ פקידת סעד, אשר תיפגש עם המשפחה ותיתן תסקיר הכולל המלצה בדבר משמורת וסדרי ראיה.
ביהמ”ש/ביה”ד בוחנים את התסקיר, ובדרך כלל מאשרים את ההמלצות שלו, כאשר אין סיבה מיוחדת שלא לעשות כן.
אציין כי בדרך כלל, ילדים מתחת לגיל 6 יהיו עם אמם, ומאחר ונוהגים שלא להפריד ילדים – סביר להניח כי כך יהיה המקרה גם עם הילדים גדולים יותר. אולם, ניתן לבקש משמורת משותפת גם בגילאים שכאלו.
כמו כן, ניתן לקבוע סדרי ראיה מדורגים- היינו, סדרי ראיה ללא לינה בגיל צעיר, ועם לינה בגיל גדול יותר.
כל האמור במאמר זה לא בא במקום ייעוץ משפטי פרטני ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד.
לשאלות, ניתן לפנות למייל שלנו: