“היית מתקן החלומות שלנו”: השר אורי אורבך ז”ל נטמן במודיעין

אלפי בני אדם, בהם בני משפחה וחברים, ליוו למנוחות את השר לאזרחים ותיקים, אורי אורבך ז”ל, שהלך לעולמו בצהריים (שני). בין המשתתפים בהלוויה היו נשיא המדינה ראובן ריבלין, ראש הממשלה בנימין נתניהו, שרים וחברי כנסת.

בשעה 15:00 התכנסה הממשלה לאות אבל. השדר בנט אמר בישיבה: “אורי ידע לחבר באמצעות הומור, אבל ידע להגיד גם – עכשיו זה ברצינות”.

נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין ספד בהלוויה. בהספדו אמר: “אני יודע שאחרי שחלית, לפני שנתיים וחצי, הודיעו לך הרופאים שאורך החיים עם מחלה כמו שלך הוא בין שלוש לחמש שנים. אז ביקשת: ‘אם הרע מכול יקרה, אני רוצה שרובי ריבלין יספיד אותי’. אבל אני אורי, מצטער. עכשיו, ברגע האמת, אני לא מוצא את המילים. כמה אתה חסר לי, גם ברגעים האלה.

“איך נפרדים מאורי כזה, שהיו בו עומק, תבונה, חדות, ציניות, הומור. אני יודע, היו כאלה שלא הבינו את חוש ההומור שלך.  נדמה לי שהם פשוט לא האמינו, שימני יכול להיות עם חוש הומור. סלחת להם אז. אני בטוח שגם עכשיו.

“חברותך, אורי הייתה חברות אמת. שאינה תלויה בדבר. גם בימים בהם התמודדתי על תפקידי זה, גם ברגעי הבדידות, היית שם איתי, תמיד נכון לתת עצה טובה. לתמוך ולעודד. חודשים אחר כך, מחלתך כבר נתנה את אותותיה, אבל אתה המשכת להגיע, למשכן הכנסת. נאחז בחיים. מתעקש למלא את המשימה, שלשמה נבחרת. היה שלום אורי. אתגעגע אליך מאוד”.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר בהספדו: “רק לפני כמה שעות עמדנו ליד מיטתו של אורי וחזרתי על התפילה שפתחתי בה את ישיבת הממשלה בבוקר. שאלוהים יתן כוח לחברנו שנאבק על חייו. עכשיו הוא איננו. אני מבקש לומר לך מיכל, ולכם בני המשפחה – כאבם כאבנו, ויגונכם יגוננו. אורי היה אדם אוהב ואהוב, שהקרין אור גדול על כל הסובבים אותו. איש רוח וכפי שגיליתי, גם איש מעש.

“אורי, כמו שאמר הנשיא, היה אדם כל כך אהוב ומוכשר. כובש לבבות, שהפיץ אור גדול על כל הסובבים. סופר, עיתונאי, איש רוח, אבל כפי שאני גיליתי וזה לא ידעתי, איש מעש. זה הוא במיוחד הסתיר, אבל זה נתגלה לי בתפקידו האחרון ועל כן חסרונו יורגש מכל הטעמים האלה בשולחן הממשלה ובוודאי לי אישית. אני בטוח שהוא יחסר לכל אזרחי ישראל.

“לאורי הייתה תכונה מופלאה. הייתה לו היכולת לגשר בין קצוות, עם הרבה שכל ישר, אדיבות והומור משובח. ההומור היה סוד כוחו. אורי חייך הרבה כמאמר הביטוי ‘מתחת לשפם’, וגם מעליו.

“בישיבות הממשלה, הייתי קורא לו השר השנון. הייתי אומר מה יש לשר השנון לומר. אבל חרף שנינותו לא הייתה בו טיפת רוע. לא הכרתי אדם שהכיר את אורי שלא אהב אותו. אורי הוכיח שאין בעיה לחבר בין יהדות לישראליות, ובין יהדות לדמוקרטיה. הפוליטיקה שלו לא הייתה פוליטיקה של גידופים. הוא דגל במתן כבוד לזולת. חברנו היקר, ידידינו האהוב, יהיה זכרך ברוך”.

שר הכלכלה נפתלי בנט הספיד: “אורי, אחי הבכור. אתמול בלילה, לאחר שנפרדתי ממך בפעם האחרונה, בִנְשיקה, קראתי את הספר שכתבת “מֶתָקֶן החלומות”, וכך כתבת: “כאן מתקנים חלומות מכל הסוגים. תיקונים על המקום, שיפוץ כללי, השכרה והָשְאָלָה, של חלומות חדשים, ומשומשים”.

והבנתי, אורי, שהסיפור הזה הוא בעצם עליך. אורי, אתה היית מתקן החלומות שלנו. תיקנת את החלומות של הילדים שהייתה להם תקרת זכוכית מעל הראש. ילדים שנולדו לציונות הדתית ועד שהגעת, הם לא היו יכולים להגיע לתקשורת.

ואז הגעת. איש עם שפם גדול ולב ענק. כבשת את עולם התקשורת לא ביופי, לא בקשרים, ולא במרפקים. הגעת הכי גבוה שאפשר בזכות דיבור רך, לשון חדה, והרבה הרבה אהבה.

וכך, חלום התקשורת של הציונות הדתית תוקן.

תיקנת גם את החלומות של הציונות הדתית להובלת המדינה. כשכוחנו הלך ותש, אורי, אתה היית שם. כמה שנראית צנום וחלש, היית חזק ונחוש. לא ויתרת. מי כמוני יודע שלרגע אחד לא ויתרת.

החלטת לתקן את החלום. בעקשנות, מול כל הכוחות שעבדו נגדך. עוד שיחה, ועוד שכנוע, ועוד ניסיון, ועוד אחד. עד שהצלחת. עד שֶתִיקָנְת את חלום ההובלה של הציונות הדתית.

בפתיחת מושב הכנסת האחרון היית מאושר. בישרת לנו ש”היפהיפיה הנרדמת התעוררה”. אמרת ש”אנחנו מקווים שהבית היהודי שלנו יהיה בית שדַלְתוׂתַיו פתוחות לכולם, גם לאלה שהם לא בדיוק בדיוק כמונו. שנחזיר לבית הזה את המסורתיים ואת החילונים אוהבי יהדותם, וכמובן את הדתיים הרוצים ייצוג לעולמם”.  עוד חלום אחד תוקן, אורי.

ואז, אורי, תיקנת את החלומות של הקשישים בישראל. כשנכנסת למשרד אזרחים הותיקים, גילית משרד שהיתה בו רוח סעד. היחס לַזִקנה בישראל, אמרת, הוא כמו למחלה. אבל אתה לא האמנת בזה, אורי. אתה ראית בזיקנה הזדמנות.

עם הראש המבריק שלך הקמת עוד פרוייקט ועוד מיזם. מיזם של “שלישי בשלייקס” שהוציא את הסבא והסבתא לבילוי עם הנכדים, פרוייקט “כאן גרים” של מגורים משותפים של סטודנטים יחד עם קשישים, פרוייקטים של כיתות למבוגרים, ועוד לא הספקת את הפרוייקט שבו מתנדבים מגיעים בעזרת GPS לקשיש שצריך עזרה בקרבת מגוריהם.

הראש היצירתי שלך, אורי, לא הפסיק לעבוד, גם כשהגוף שלך הלך ודעך.

והיית אורי, מתקן החלומות של החיבור בעם ישראל. הסיסמא שלך בתוכנית המילה האחרונה היתה “אנחנו לא מדברים על הקרע בעם, אנחנו יוצרים אותו”. אבל היית סמל החיבור בעם. שידרת בגלי צה”ל וברדיו קול חי, בידיעות אחרונות ובערוץ תכלת, נקודה ואותיות, מוצ”ש והצופה.

ואי אפשר לזייף עשרות שנים, אורי. אהבו אותך בגלל מי שאתה, בגלל שאתה היית החיבור.

בנאום הבכורה שלך בכנסת הַאחרונה, אמרת: “לא נהיה עוד הגשר במובן שכולם דורכים עליו, אלא הגשר במובן הזה שכולם מתחברים אליו”. וגם את חלום החיבור בעם, תיקנת, אורי שלנו.

אורי, לא טשטשת עַמָדוׂת, לא ייִפִיְתָ אידיאולוגיות, אבל היית בנאדם, עם כבוד לזולת, עם כבוד לדעתו של הזולת, ולקחת את עצמך ברצינות מוגבלת. כמה חוכמה וצניעות. כמה. סיפרת פעם שהתפילה שאתה אומר בכוונה הכי גדולה היא “שלא תעלה קנאת אדם עלי ולא קנאתי על אחרים”.

וכזה היית, צנוע כל כך, וחכם כל כך. הלכת מאיתנו בשקט ובצנעה, ואנחנו עצובים.

אבל הותרת אחרייך כל כך הרבה אורים קטנים – ארבעת ילדייך: רוני, תמר, שירה ודניאל הם ממש אוריים – לפעמים גם במָראה, גם באישיות ובמיוחד בָהומור.

השארת גם מאות אלפי אוריים שהראת להם שאפשר לחלום בגדול ולהגשים את חלומם.

שאפשר להרים את הראש ולומר בקול גדול – אני אוהב את עם ישראל, את ארץ ישראל ואת תורת ישראל.

מיכל היקרה, עַמָדֵת באצילות ובחיוך לצד אורי בשנים האחרונות, ובמיוחד בשבועות האחרונים, הקשים כל כך, ואת ממשיכה להקרין עוצמה לכל עבר.

היה שלום אחי הבכור. בשם הילדים ששימחת בספרים שלך, בשם ההורים שלהם שהצחקת בחוכמות שלך, בשם הקשישים שהענקת להם זיקנה של כבוד, בשם הדתיים והחילונים שחיברת כמשימת חיים, בשם הארץ הזאת שכל כך אהבת, בשם אהבת האדם.

נמשיך לתקן את החלומות שלך, אורי”.

השר אורבך ז”ל, בן 54,  אושפז בבית החולים שערי צדק בירושלים לפני כחודש, ואתמול בשעות הערב חלה החמרה במצבו. נשיא המדינה ריבלין וראש הממשלה נתניהו ביקרו בלילה בחדרו בבית החולים.

השר אורבך הותיר אחריו את אשתו מיכל וארבעה ילדים.