האם בכלל יצחק בוז’י הרצוג מתאים להיות ראש הממשלה?
מצד אחד, יריבו המכהן מתנהל בצורה שדומה שגם ראש ממשלה שייבחר על ידי המחשב של מפעל הפיס יהיה טוב יותר.
מצד שני, בוז’י? הוא בנוי מהחומר, שאנחנו מדמיינים שאמור להיות ראש ממשלה?
האימה שנתניהו ייבחר שוב, עוטפת היום את הרצוג בחומה של אתרוגים. רוב כלי התקשורת, כנראה, לא רוצים להרוס את הסיכוי להפיל את נתניהו ולכן, לא ראינו פרופיל אחד רציני על המועמד לראשות הממשלה.
הרצוג היה שר מוצלח גם במשרד התיירות וגם במשרד הרווחה. הוא פוליטיקאי משובח, חבר של כולם, יודע לייצר קואליציות של כוח, מחובר לעיתונאים, לעשירים שבטייקונים ולראשי הארגונים החברתיים. קשה למצוא מישהו שהתעמת איתו.
בנאום שלו מול פורום סבן הוא להטט בין מצב הרפורמים במדינת ישראל למדיניות מול איראן, הוא יצירתי במו”מ ורק תנו לו אפשרות סבירה להרכיב ממשלה והוא כבר ירקח איזה קוקטייל שליצמן, דרעי, לפיד, איווט וגלאון איכשהו יוכלו לחיות איתו.
בכל זאת, הנה השאלות שהופכות את הבטן.
מתי בפעם האחרונה הרצוג נקט עמדה שנויה במחלוקת? משהו שהבסיס הפוליטי שלו לא אהב?
הוא היה בקבינט של מלחמת לבנון השנייה ולא הטביע שום חותם. הוא ישב שנים בממשלות שרון, אולמרט ונתניהו ומעולם לא העלה על הדעת להתאבד על איזה נושא. מה להתאבד, סתם לאתגר באמת את ראש הממשלה על איזה נושא עקרוני.
יותר מטריד: מה יכולת העמידה שלו בלחצים? יש לו יכולת כזאת, או שהוא חייב להשביע את רצון כולם כל הזמן (אולי הפעם היחידה שהוא לקח לאחרונה החלטה כזאת, זה סימון טרכטנברג כמועמד לשר האוצר, למרות שזה הכעיס את שלי יחימוביץ’ ואראל מרגלית)?
הרצוג הוא אדם לחוץ מטבעו, שלא לומר היסטרי.
מי שעובד בסביבתו נדון לרכבת ההרים הזאת של היסטריות קלות, לעתים על דברים פעוטים. זה טבעו. לעתים זה מאוד אנושי, כמו בפעם ההיא שירד מנאום הנצחון שלו על שלי יחימוביץ’ ואמר לאישתו שכמעט התעלף על הבמה עשר פעמים.
לעתים, זה מפחיד לדמיין את האיש הזה בראש דיונים הרי גורל. עמדתו לגבי פסילת חנין זועבי השתנתה איזה שלוש פעמים, הוא לא הצליח לפטר כמה מהאנשים שמנהלים את הקמפיין המביש שלו, כי הם קצת צעקו, ועמדתו לגבי הגעה לעימות טלוויזיוני, במצב בו נתניהו לא מגיע, התחילה מ’כן’, עברה ל’לא’ ואז נתקעה במצב המוזר שבו ‘אנחנו לא עונים’.
אה, כן והוא גם נכנע לדרישה השערורייתית של ציפי לבני לרוטציה בראשות הממשלה.
זה לא רק בתקופה האחרונה.
ב-2007 אהוד ברק רצה שהרצוג יתמוך בו לראשות העבודה. ברק התעלל בו, סיבך אותו בפרשת העמותות וחירב בדרך את מפלגת העבודה. הרצוג לא רצה, אבל נכנע למסע הלחצים (אשתו בטוח לא אהבה את זה).
ממש לא מזמן הוא עמד בראש הקמפיין להמלכת פואד בן אליעזר לנשיא. הרצוג ידע בדיוק מי זה פואד. ממש ממש, כולל פעמים בהם הוא חשד שפואד מעורב במעשים פליליים.
אי אפשר לקחת מהרצוג את מנוע המוטיבציה העצום שפועל בו. יש בכלל שני בוז’י. הוא בישיבה וגם מסמס וגם עונה לטלפון שני ומנהל שיחת צד קטנה וככה כל יום, כל היום, במשך עשרות שנים.
הוא כל כך נחמד, שאנשים לא מבינים כמה הוא מוכן להשקיע כדי להגיע ל’שם’. ייתכן שהוא גם יגיע ל’שם’, אבל מה הוא יעשה ‘שם’?
אני מעדיף אותו בכל יום על נתניהו (אפילו את בוגי יעלון וגדעון סער אני מעדיף, אם נגזר עלינו שהימין ישלוט), אבל מי שחולם שהרצוג יפנה מתנחלים, יחתום על הסדר קבע או יכונן חוקה לישראל – עדיף שיתעורר.
• מתוך הבלוג של רביב דרוקר: http://drucker10.net