“שבו בלול”? גסות. ובכל זאת

מאבקן של נשות ‘לא נבחרות לא בוחרות’ עלה מדרגה, לאחר הפרסום לו זכו בתכנית ‘עובדה’, ששודרה בערוץ 2.

בעקבות הצפייה בתכנית עלו בי כמה הרהורים על המאבק פורץ הדרך של נשים אלו.

1.

אין משהו היכול לגרום לי להשתכנע בצדקת מאבקן כמו אותה תגובת “שבו בלול” האלימה והגסה שהפטיר לעברן גולם אחד. ועוד פעמיים. כמו רצה לומר, לא נפלט לי אלא שבכך באמת מסתכמת כל (חוסר) דעתי עליכן. תרנגול לבוש שחורים. זה כל מה שהוא. 

2.

אך מדוע בפועל עדיין לא השתכנעתי בצדקתן מאבקן? לא בגלל שיקולי הלכה שנתונים לפרשנות, ויכוח או טיעוני ‘השקפה’ יחסיים, התלויים בהחלט במציאות משתנה. אלא פשוט כי פוליטיקה בכלל, ותפקוד כחבר כנסת בפרט היא בסופו של דבר מקצוע. לא פחות ולא יותר. 

כן ייצוג, לא ייצוג, חבר כנסת הוא לפני ואחרי הכל, רק איש מקצוע לקידום ומימוש אינטרסים פרטיים וכלליים.

ובקונטקסט הנכון הזה – שאלה: האם יצא לכם לפגוש אי-פעם אינסטלטורית? לא. גם לא חילונית. למה? פשוט כי אשה לא אמורה לפתוח סתימות ולהתפלש בביוב. מציאותית זה לא קורה, ונקווה שגם לא יקרה.

כמובן שבאופן פרטי ועצמאי ודאי שיש המסוגלות ועושות זאת, אך גם הן לא תתעקשנה לעשות זאת לעיני כל. ודאי לא מבחירה.

סלחו לי, אך הכנסת במהותה, בעיניי, היא הדבר הקרוב ביותר לסתימה בביוב. גם אם נכתיר לה כתרים, ונסכים לכך כי היא בהחלט אחד המקומות המשפיעים ביותר, מי כמונו יודעים שההתנהלות בה היא הרבה מאוד ‘התפלשות בג’ורה. אין דרך יפה יותר לבטא זאת.

אפילו כיום, באין אשה חרדית בכנסת, אני מוצא עצמי לא אחת וגם לא שתיים נבוך עד שורשי שערותיי לצפות בחברות כנסת, אף שהן חילוניות, צווחות כמטורפות, ומתקוטטות כנהגי מוניות על בסיס יומיומי. זה אפילו מזעזע אותי. ולא בגלל שאשה צריכה להיות “שקטה” ו”צנועה”, הגם שאלו תכונות חיוביות אצל כל אדם, גבר כאשה, אלא בעיקר כי אין זה הולם את המבנה האישיותי הנשי.

כן בהחלט. אשה, כמעט כל אשה, מעודנת באופיה הרבה יותר מגבר. אם היא לא, זוהי מגרעה, לא יתרון. ולאו דווקא כי “כל כבודה בת מלך פנימה”, אלא מהסיבה שגם בת של אינסטלטור לא בהכרח מתאימה להפוך גם היא לאינסטלטורית.

אז נכון שעבודת הח”כ, ואולי עיקרה אפילו, אינה רק לזעוק ולקלל מעל דוכן הנואמים. היא מורכבת מהרבה מאוד עבודות חקיקה והצבעות בוועדות הכנסת השונות. אך עדיין הדרך לקידום האינטרסים דורשת הרבה מאוד כוחניות ולוחמניות, התנגשויות ועימותים בלתי פוסקים.

וזה אולי יישמע קצת מנותק מהמציאות הנוכחית, בה נשים חרדיות כבר משתלבות כמעט בכל מקום, אך האישה החרדית בייצוג הפומבי שלה עדיין היא בעיניי, סמל ומופת לכל מה שמעבר לנורמות המשטחות והמרדדות של העידן המודרני, לכל מה שאמור להגביה מעל לנחות, המאוס, הכוחני והמתקוטט.

את אשתי, אמי ואחיותיי, ובעצם כל אשה שאני מכיר, תהא אשר תהא, לא ארצה לראות ואף לא אצליח לדמיין מתפקדות בכנסת. אם כן, יהיה זה אך לחובתן, לא לזכותן. ומה שטוב/רע לחברת כנסת חילונית, לא אאחל לחברת כנסת חרדית.

כי במילים קצת מתחכמות, אם את באמת מרגישה שאת מסוגלת להביא לכנסת “סגנון אחר” של התנהלות אצילית ועדיין להצליח לבצע את תפקידך במימוש מטרות שולחייך – הוכחת שאת באמת לא מתאימה…

אנחנו כציבור, בייחוד הציבור החרדי, צריכים אינסטלטורים.

3.

אז האם תהיה אשה חרדית בעתיד בכנסת? יתכן.

אך לא אראה בכך פריצת דרך חיובית, כמו שאראה בכך סמן לירידת ערכן של הנשים שלנו.

אם זה יקרה, יהיה זה רק שלב נוסף בתהליך המתמשך, הטבעי, של ירידת הדורות. התדרדרנו כבר במספיק דברים ותחומים, כך שגם ירידה שכזו בדמותה וערכה של האישה החרדית לא תערער את קיומי.

אם נרצה, הנשים החרדיות, הרבה יותר מהגברים, הן הבבואה המדויקת של פני החברה החרדית.

מה שהן, ככה אנחנו שווים באמת.

4.

ומה לגבי הרווח ממציאותה של אשה חרדית בכנסת?

הן מדברות בעיקר שיהיה בזה כדי לשנות את מעמדה האישה החרדית. לא מאמין בזה. שינוי ב”מעמדה של האשה החרדית”, או לפחות בתפיסה הגברית חרדית השוביניסטית בייחס לאשה כפי שמתקיימת בצורה מעוותת אצל אנשים מסוגו של אותו תרנגול לובש שחורים שקרקר “שבו בלול”, ספק גדול מאוד אם ייגזר מכך.

אצל כאלה שכמותו, אם המציאות הנוכחית – בה אשה חרדית נמצאת ועושה בכל תחום כמעט כשווה בין שווים – לא הצליחה להחכים, שום דבר כבר לא ייעשה.

כך שכרגע זה רק לשחק בנדמה לי ובשיקולי הרווח מול הפסד.

ההפסד כפי שאני רואה אותו, גדול מדי לטעמי.