המדינה העמידה מקדמות בשיעור של כ-21 מיליון שקל לליכוד מכספי מימון בחירות, וכ-24 מיליון שקל לרשות המחנה הציוני. המקדמה נגזרת ממספר המנדטים של כל מפלגה עם סיום כהונת הכנסת (ליכוד – 18, המחנה הציוני – 21), אך אינה משפיעה על החישוב הסופי.
גובה כספי מימון המפלגות הניתן לכל מפלגה בגין הבחירות תלוי במספר הח”כים בכנסת היוצאת ובכנסת החדשה. החישוב מסורבל במקצת: מספר המנדטים בבחירות הקודמות לכנסת, בצירוף מספר המנדטים שתגרוף המפלגה בכנסת הבאה, חלקי שתיים בתוספת יחידת מימון אחת (1.375300 שקל).
לפי החישוב הזה, הליכוד יקבל יותר מ-28 מיליון שקל למימון הבחירות, בהנחה שיעבור את 20 המנדטים כפי שמנבאים הסקרים. גם המחנה הציוני יקבל סכום דומה. כספי המימון משולמים מאוצר המדינה באמצעות יו”ר הכנסת לחשבון בנקאי ייעודי שנפתח לצורך הבחירות לכל סיעה. ההתחשבנות הסופית נעשית לאחר הבחירות.
עם הגשת רשימות המועמדים ניתנת לכל מפלגה מקדמה העומדת על 85% מהמימון לפי מספר המנדטים שקיבלה בסיום הכנסת הקודמת. מסכום זה מנוכים החובות של כל מפלגה לכנסת.
כך, לדוגמה, מנוכות מקדמות שקיבלו המפלגות לבחירות לרשויות המקומיות ושנעשה הסדר לגבי פריסתן. ההשלמה ל-100% מהמימון ניתנת עם פרסום תוצאות הבחירות ברשומות. לכן משלמות המפלגות חלק מהתשלומים בגין הבחירות בהמחאות דחויות.
בסוף השבוע העבירה הכנסת למפלגות את המקדמות: 21 מיליון ש’ לליכוד (לפני ניכוי חובות לכנסת), כ-25 מיליון ש’ למחנה הציוני, 22 מיליון ש’ ליש עתיד, 15 מיליון ש’ לישראל ביתנו, 14 מיליון ש’ לבית היהודי, 12 מיליון ש’ לש”ס, 7 מיליון ש’ למרצ, 8.2 מיליון ש’ ליהדות התורה וכ-13 מיליון ש’ לרשימה הערבית המשותפת.
תקרת ההוצאות של המפלגות מחושבת גם היא על סמך מספר המנדטים של הסיעה בכנסת היוצאת. כל מפלגה רשאית להוציא פי שניים יחידות מימון בעבור כל אחד מעשרת המנדטים הראשונים, ויחידת מימון וחצי בעבור כל מנדט נוסף. מנגד, מפלגות חדשות רשאיות להוציא עד תקרה של עשר יחידות מימון, כלומר, עד כ-13 מיליון שקל.
מימון כספי המפלגות לצד כספי התרומות משמשים בין היתר לתשלום שכר לעובדי הקמפיין, לשילוט, הדפסת חוברות, מדבקות, חולצות, חומרי תעמולה והסעות ביום הבוחר.
בשנים האחרונות גברה הביקורת על כך שכספי מימון המפלגות אינם מספיקים ולכן נדרשות המפלגות לגייס כספים לקמפיין.
המחנה הציוני, למשל, הקים אתמול אתר ייעודי לאיסוף תרומות. באתר אפשר לתת תרומה של עד 2,300 שקל למשק בית, והיא מיועדת אך ורק לחשבון הבנק של מפלגת המחנה הציוני. על התרומה להיות מחשבונו הפרטי של תורם שהינו בעל זכות בחירה בבחירות הקרובות. את הקמת המערכת הוביל איש העסקים מאיר אוזן.
חוקי הפריימריז
לפריימריז חוקים משלו. מתמודד לראשות מפלגה זכאי לקבל תרומה שגובהה עד פי ארבעה ממתמודד בפריימריז לרשימה. בעוד שלמתמודד מותר לקבל עד 11,400 שקל מתורם יחיד, למועמד לראשות מפלגה מותר לגייס עד 45,600 אלף שקל. גיוס התרומות מותר מאנשים פרטיים בארץ ובחו”ל וכן מההון העצמי של המתמודד, אך לא מתאגידים.
תקרת ההוצאה תלויה במספר המתפקדים בכל מפלגה. למועמד במפלגה שמספר מתפקדיה נע בין 50 אלף ל-100 אלף, מותר להוציא 167 אלף שקל בתוספת 2.75 שקלים בעבור כל מתפקד. בבית היהודי, בעבודה ובליכוד, המפלגות היחידות שמקיימות פריימריז ומספר מתפקדיהן גבוה מ-50 אלף, תקרת ההוצאה של כל מתמודד היא כ-400 אלף שקל.
מתמודד על ראשות המפלגה רשאי להוציא עד כ-1.7 מיליון שקל. בניגוד לפריימריז לרשימה שבהם ניתן לתרום לכמה מועמדים אפילו ממפלגות שונות, בבחירות לראשות מפלגה תורם יכול להעביר כסף רק למועמד אחד.
התרומות חייבות להיות מדווחות למבקר המדינה עד שלושה חודשים לאחר הבחירות. המבקר מעלה לאתר האינטרנט של המשרד את רשימות התורמים כפי שהעבירו המועמדים. על המועמדים לא חלה חובה לדווח על התרומות באופן מיידי.